1. ההחלטה הטובה ביותר של אלי טביב
בלי שום ספק, רוני לוי היה המאמן הכי טוב שבית"ר ירושלים יכולה היתה להביא. מצד שני, בית"ר גם היתה הקבוצה המתאימה מכולן עבור המאמן - כך שנדמה ששני הצדדים ייצאו מנצחים מהעסק הזה. רוני לוי נכנס למועדון גדול, בו המשימה שלו פשוטה: להשאיר את הקבוצה בליגה.
בבית"ר, את זה יודעים כולם, אין שום יומרות לאליפות או כוונות לרוץ בצמרת. הקבוצה שנבנתה העונה בטדי - מכורח הנסיבות - חלשה מאוד וחומר השחקנים שלה לא מספיק להצלחה. לכן, המאבק של לוי יהיה לשרוד, ותו לא. אין לי ספק שבזה הוא יעמוד, ומשם הוא רק יוכל למנף את ההצלחה.
2. שם המשחק: יציבות
ברוכה הבאה לליגה, מכבי חיפה. היא אמנם פגשה אמש קבוצה חלשה מאוד, אבל אי אפשר לקחת ממנה את הקרדיט על הניצחון הרביעי ברציפות. למרות שהבחורים של אריק בנאדו שיחקו רע מאוד במחצית הראשונה, השיפור ב-45 הדקות היה קיצוני וה-0:2 בבלומפילד היה מוצדק לחלוטין.
חיפה, שבאה ממילא בתנופה ועם מוראל גבוה, התחילה להניע כדור והחלוצים תיפקדו יותר טוב. פתאום, הפער ממכבי תל אביב הוא רק 6 נקודות - וביחס לאיך שהירוקים נראו בפתיחת העונה - זה לא דבר של מה בכך. אני אמנם לא מאמין שהם ייקחו אליפות, כי מכבי ת"א פשוט לא מאבדת נקודות, אבל אם ימשיכו כך הם יוכלו להתמודד על התואר ולהלחיץ קצת את מיץ' גולדהאר.
3. חולשה בלתי נתפסת
אם מישהו חשב שהעזיבה של דרור קשטן תעזור, גילה שההיפך הגמור הוא הנכון: המצב של בני יהודה חמור יותר ממה שחשבנו. השחקנים רכים מאוד, נטולי חוסן גופני ומנטלי. אלו לא השחקנים שאיתם צריך ללכת למלחמה על הישארות בליגה. הקבוצה הזו חייבת חיזוק, אחרת יהיה רע מאוד.
סוגיית המאמן היא ללא ספק חשובה במיוחד, אבל כרגע קשה לראות מישהו ספציפי שיעשה שינוי מהקצה אל הקצה. דיברו על ניצן שירזי בגלל הקרבה שלו למועדון, אבל קרוב לוודאי שמצבו הרפואי לא יאפשר לו לחזור וזה חבל. עם זאת, למשה דמאיו יש הרבה מאוד ניסיון ואני בטוח שבסופו של דבר הוא יעשה את הבחירה הנכונה.
