התסריט הזה כבר ידוע מראש. בכל שנה מגיעה בית"ר ירושלים לדוחא למפגש הטעון מול בני סכנין, ואנחנו כרגיל חוזרים למונחים המוכרים: פארק אוסטרליה, מאבטחים, עצורים ושוטרים. נדמה שלפני המשחק הכל כך מדובר בין סכנין לבית"ר, קשה עד בלתי אפשרי לכתוב על בני סכנין ללא הקשר פוליטי.
בכל זאת ניסינו.
דווקא השנה, בצל הבלאגן התמידי שאופף את בית"ר מודל טביב, נדמה שרוחות חדשות מנשבות בעיר הגלילית. הקבוצה שהתרגלה בשנים האחרונות למאבקי תחתית, מציגה העונה קבוצה תוססת, מהירה ואיכותית, שנלחמת בצמרת. ועד כה, בצדק רב. מה גרם לשינוי שעבר העונה על "נציגת המגזר" כפי שנהוג לכנותה, והאם באמת סכנין יכולה להפוך מאנדרדוג נצחי לקבוצת צמרת אמיתית?
נדמה שהסיבה העיקרית לשינוי העונה היא קודם כל המהפך הניהולי. בעל הבית מאזן גנאים נבחר לראשות העירייה לפני כארבע שנים, ולקח צעד אחורה בכל מה שקשור לניהול הקבוצה בפועל, וסכנין עברה לצורת ניהול חדשה בראשות איש העסקים המקומי מוחמד אבו יונס, מהלך שהחל בעונה שעברה. "כשנכנסנו לקבוצה, זה היה דומה לדרום לבנון", טוען היו"ר. לדבריו, הבלאגן חגג: "לא ראינו את הידיים והרגליים מבחינה ניהולית, מקצועית, מבחינת רכש ומבחינה חברתית. לאט לאט עשינו סדר וניקינו את האורוות. הבאנו מאמן חדש שמכיר את המערכת ושחקנים חדשים ורעבים", מסביר אבו יונס את השינוי. השנה המבנה הניהולי שונה: "ישנם חברי הנהלה חדשים שכל אחד מהם מביא כסף לקבוצה ומקבלים ביחד את ההחלטות".
בעונה שעברה הייתה סכנין בסכנת ירידה ממשית כאשר ניצבה נקודה אחת מעל הקו האדום. בתחילת חודש מארס פוטר שלומי דורה ומרקו בלבול הגיע לקדנציה שלישית במועדון. בלבול הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה והעונה ניתנה לו האפשרות לבנות מההתחלה. שחקנים בקבוצה מספרים על חיבור מצוין עם המאמן ובכלל על יחסים טובים בתוך הקבוצה, "בשנה שעברה היה בלאגן וזה השפיע לרעה במגרש", טוען אחד השחקנים ולדבריו ההצלחה היא קודם כל של בלבול: "מרקו האחראי הישיר. הוא נותן לנו חופש והשחקנים הולכים אחריו".
למרות היכולת הטובה, בלבול נתקל עד לא מזמן בקריאות להתפטר, בעיקר אחרי ה-4:0 הביתי לב"ש. "הקריאות למרקו לא מייצגות, בנינו ביחד את הקבוצה ובחרנו את כל השחקנים ביחד, בלבול הוא מאמן מצויין", מבהיר אבו יונס. לטענתו, הקהל השנה תומך בקבוצה יותר מתמיד: "מעולם לא הייתה לנו אהדה כל כך גדולה, הקהל מאוד מרוצה וגם אם לפעמים יש נפילות, הם מבינים את זה".
למרות העליות והירידות ביחסים עם הקהל, קשה להתווכח עם היכולת שמציגה הקבוצה העונה. סכנין ניצבת במקום השלישי עם 22 נקודות, כאשר מה שבולט במיוחד הוא החלק הקדמי האיכותי שכולל את השלישייה הקטלנית, "המוגרבים", אם תרצו: מוחמד גדיר, מוחמד כליבאת ופיראס מוגרבי. "השלישייה הזאת היא כאב ראש לכל הגנה, לא יודעים איך להתמודד איתם. אם משאירים להם קצת שטח הם הורגים אותך", מכריז שחקן בולט בקבוצה.
לא ברור אם במקרה או לא, אבל סכנין של העונה מורכבת בעיקר בשחקנים מהמגזר. במשחק האחרון נגד רעננה פתחו בהרכב תשעה שחקנים ערבים לצד דדי בן דיין ואברהם פאס הספרדי. פרט לבן דיין היהודים היחידים בקבוצה העונה הם רביד גזל ומור שושן, וזאת בניגוד לשנים קודמות בהן היחס בין יהודים לערבים היה מאוזן. למרות שבשוק יש או היו בתחילת העונה שחקנים יהודים טובים פנויים כמו חן עזריאל, או דלה ימפולסקי לדוגמא, בחרו בסכנין ברכש בעיקר על טהרת המגזר. "כשאני מביא שחקן אני לא מסתכל לו על הת.ז", טוען אבו יונס. לדבריו, "הדבר היחיד שאנחנו מסתכלים עליו זה אם השחקן מתאים לנו או לא, גם בשנה שעברה רצינו את פיראס והוא הלך לנתניה וגם את גדיר רצינו מזמן".
מכוון או לא, מה שבטוח הוא שבינתיים השילוב הזה עובד. גורמים בסביבת הקבוצה מספרים על אידיליה בחדר ההלבשה ועל המגרש. השחקנים חברים טובים אחד של השני והתיאום בניהם, בעיקר בחלק הקדמי הוא כמעט עיוור. המהירות הקטלנית מביכה הגנות ומהקו השני מגיע חמד גנאים בעל בעיטות הפצצה ולידו חאלד חלאילה הבלתי נגמר. לדברי שחקן בקבוצה השילוב בין היהודים לבין הערבים הוא מצוין. בן דיין וגזל מגיעים כל בוקר לאימון ביחד מנתניה וחולקים מניסיונם עם השחקנים הצעירים, והשילוב מניב פירות. "השינוי הוא בעיקר מנטאלי. בשנים האחרונות סכנין הייתה קבוצת תחתית שמסתכלת למטה, והשנה אנחנו מסתכלים על המשחק הקרוב ולא מפחדים מאף אחד, כולל בית"ר", טוען שחקן בכיר.
ועדיין, נדמה שחסר לקבוצה משהו כדי להתבסס בצמרת. מאז ימי אייל לחמן העליזים סכנין לא הייתה באירופה ובמועדון מאוד היו רוצים לשחזר את הימים ההם. "התקציב שלנו הוא 15 מיליון שקל, לעומת 14 בעונה שעברה, זה עדיין לא תקציב מספיק גדול", מסביר אבו יונס. למרות זאת, היו"ר מודה שנעשו טעויות בבניית הקבוצה, ובעיקר בזרים: " אף אחד לא מושלם וקשה לבחור זרים טובים. אנחנו נשחרר שחקן או שניים בינואר ונביא במקומם לפחות שחקן אחד איכותי, כנראה קשר אחורי", מוסיף היו"ר.
בשבת מצפה לסכנין ולשחקניה הצעירים המפגש מול בית"ר, שתמיד מהווה מעמד מלחיץ בעבור הקבוצה. "אני לא חושש מבית"ר, זה בסך הכל עוד משחק. אנחנו ובית"ר לא מתחרים בכלל אחת בשנייה, אנחנו קבוצת צמרת והם בתחתית", טוען היו"ר.
בין אם תנצח במפגש עם בית"ר בשבת או לא, המבחן האמיתי של סכנין יהיה האם תצליח לשמור על יציבות במהלך העונה: "אנחנו לא מסתנוורים אחרי שני נצחנות, את הכסף הרי סופרים במדרגות". המדרגות, יודעים בסכנין, עלולות להפוך למדרון חלקלק במהרה, בטח אם יפסידו לבית"ר בבית. אבל אם ינצחו, יודע גם אבו יונס, השמיים הם הגבול: " אנחנו לא מנצחים בפוקס ונמצאים למעלה בזכות, אם נמשיך ככה אין סיבה שלא נגיע גם לאירופה". שינוי מנטאלי, כבר אמרנו?
ואף מילה (כמעט) על פוליטיקה.