כשהסתיימה אליפות אירופה עד גיל 21 בישראל, וכולם היללו את האלופה, נבחרת ספרד, השמות שנשמעו בפי כל היו תיאגו אלקנטרה, איסקו, אסייר איירמנדי ואלברו מוראטה. אבל היה שחקן נוסף שעשה אליפות גדולה, ומשום מה לא קיבל את הכבוד שהגיע לו. קוקה.
גם כשנפתחה העונה הנוכחית בספרד ואתלטיקו מדריד פתחה בסערה, עם נצחונות רצופים ויכולת מצויינת, האיש שכולם דיברו עליו – ובצדק – היה הסקורר האימתני של הקבוצה, דייגו קוסטה. רק אחרי הניצחון בשבת בדרבי מול ריאל בברנבאו כבר אי אפשר היה להתעלם מקוקה, הקשר הפנטסטי שלא רק בישל את השער לקוסטה, אלא היה לדעת רבים המצטיין במשחק.
קוקה הוא לא כוכב. הוא לא מתנהג כמו כוכב ובטח לא מרגיש כמו כוכב. הוא שחקן שעובד יותר קשה מכולם, ולא מחפש את הזרקורים ואת התהילה. אופי שכזה. האופי הצנוע לא מנע ממנו לעשות בשנה האחרונה התקדמות מטאורית ולהפוך לא רק ללב הפועם של אתלטיקו מדריד בגיל 21, אלא גם לשחקן הנבחרת הבוגרת של ספרד, שמסומן ע"י רבים כמי שיירש ביום מן הימים את צ'אבי בהרכב של "לה רוחה".
בינתיים יש לו עונה מדהימה. שישה בישולים בשבעה משחקי ליגה ועוד שניים בניצחון של אתלטיקו בליגת האלופות על זניט סנט פטרסבורג. כלומר שמונה בישולים בשמונה משחקים. מדהים. ההבנה בינו לבין דייגו קוטסטה היא כמעט עיוורת. קוקה אחראי על 11 מ-17 שעריו האחרונים של הברזילאי.
אבל קוקה הוא הרבה יותר מאשר מבשל שערים מדופלם. על המגרש הוא מתפקד כקשר הגנתי והתקפי בעת ובעונה אחת. הוא משלב אגרסיביות ותזמון מופלא בתיקולים, יחד עם קריאת משחק נפלאה, טכניקה מצויינת ומסירות מדוייקות להפליא. לפעמים נראה כי מדובר בשני שחקנים שנדחסו לגופו של שחקן אחד.
המאמן דייגו סימאונה אומר עליו: "מבחינה טכנית הוא השחקן הטוב בקבוצה. הוא יכול לפגוע במסמר ממרחק של קילומטר". אחרי הניצחון על ויאדוליד, בו בישל פעמיים, נכתב עליו ב"מארקה": "לפעמים נדמה שהוא מנהל את הקישור של אתלטיקו כל חייו". אכן, למרות 21 שנותיו, קוקה משחק בביטחון עצמי של בן 30 ומתנהל כמו בעל-בית אמיתי. ואסור לשכוח, הוא שחקן בית, שגדל במחלקת הנוער של אתלטיקו, מה שגורם לחיבור חזק במיוחד עם האוהדים.
דייגו סימאונה היה זה שהתנגד בתוקף להשאיל את קוקה לראיו וייקאנו בינואר 2012, חודש אחרי שמונה למאמן הקבוצה. כבר אז הוא ידע שקוקה יהיה המנהיג שלו. במידה רבה סימאונה רואה בקוקה כמי שממלא את התפקיד שבו הוא שיחק, כקשר אגרסיבי, שמשחק בנוקשות, אבל גם יודע לבשל ולהבקיע.
בקיץ ניסתה זניט סנט פטרסבורג לרכוש אותו והציע לו שכר של שלושה מיליון יורו, פי שלוש ממה שהוא מקבל באתלטיקו. הוא סירב. "אני רוצה להישאר כאן. זה הבית שלי. אתלטיקו זו המשפחה שלי", הוא אמר והאריך את החוזה עד 2018.
קוקה מגיע ממשפחה של אוהדי אתלטיקו. אחיו הבוגר בורחה שיחק בנוער של המועדון אבל ב-2007 נפצע ברגלו הימנית ונאלץ לפרוש. קוקה, או בשמו המלא חורחה רסורקסיון מרודיו, הגיע לאתלטיקו כשהיה בן 8. את הבכורה שלו הוא עשה ב-19 בספטמבר 2009 בקאמפ נואו מול ברצלונה, לא פחות ולא יותר. בארסה ניצחה 2:5.
את מקומו בהרכב של סימאונה הוא קיבל באופן קבוע רק בתחילת העונה שעברה, לאחר העזיבה של דייגו הברזילאי. ומהרגע שזה קרה, הוא רק הלך והשתפר ממשחק למשחק. הרבה בזכותו סיימה אתלטיקו את העונה שעברה במקום השלישי וניצחה בגמר הגביע את ריאל מדריד. הוא היה זה שבישל את שער הניצחון ההיסטורי למירנדה.
אחרי ההצלחה שלו בנבחרת הצעירה (הוא בישל את השער השני של תיאגו בגמר מול איטליה) ויסנטה דל בוסקה זימן את קוקה לנבחרת הבוגרת. את הבכורה הוא עשה במשחק הידידות מול אקוודור, כשהחליף את סנטי קסורלה בדקה ה-78. בתחילת החודש, במשחק מוקדמות גביע העולם מול פינלנד, קוקה פתח בהרכב – כמגן ימני! זה קרה כאשר אלברו ארבלואה היה פצוע. הקשר מאתלטיקו מדריד הוכיח שלא משנה באיזה תפקיד יציבו אותו, הוא ידע לעשות את העבודה.
נכון לעכשיו לקוקה אין מקום בהרכב הנבחרת. אבל מקומו בסגל מובטח. הוא לא לוקח את העניין בקלות, ועדיין מתרגש. "מה שקורה באימוני הנבחרת זה פשוט מטורף", הוא מספר. "הכדור נע כל כך מהר שאתה לא יכול לראות אותו. צ'אבי, אינייסטה. אתה לומד מהם כל כך הרבה. וכשאתה רואה ששחקנים כמו קסורלה אפילו לא משחקים, אתה מבין באיזו רמה גבוהה מדובר".
צ'אבי היה ונשאר האליל הפרטי של קוקה. ועושה רושם שלא רחוק היום שהוא גם יהיה היורש שלו בנבחרת ספרד. בינתיים הוא מתרכז באתלטיקו מדריד, שממשיכה להיות צמודה לברצלונה של צ'אבי בראש הטבלה, עם הפתיחה הטובה ביותר בתולדותיה, 7 נצחונות רצופים. והערב יערכו גם אוהדי פורטו היכרות עם מלך הבישולים של הליגה הספרדית.
