כשרואים את טאלב טוואטחה על הדשא יש שתי אפשרויות - או שמאוד אוהבים אותו, או שממש לא סובלים - מקצועית כמובן. אין אמצע ביחס כלפיו. שחקן ישראלי צעיר עם כל כך הרבה כישרון, נתונים ופוטנציאל שיש כאלו שאפילו יאמרו כי לא נתקלו בכישרון כזה מאז יוסי בניון.
נכון, ברור שיש הבדל בפופולריות ובביצועים בין שחקן דפנסיבי ואופנסיבי וטוואטחה עדיין לא עשה את מה שיוסי כבר שכח. ונכון, ברור שיש הבדל עצום בין השניים במנטליות וביחסי הציבור התקשורתיים, וגם סוכן טוב לא היה מזיק - אבל אל תמהרו להרים גבה, שניהם נמצאים באותה משבצת מבחינה פוטנציאלית.
טוואטחה, כמו יוסי, הוא "ילד". כבר שלוש שנים הוא בקבוצה הבוגרת והתחושה – לדעתי - היא שעוד פוטנציאל ישראלי הולך ומתפוגג והופך ל"סתם" עוד שחקן. המגן השמאלי של מכבי חיפה בסך הכל בן 21 ונראה כי הוא עדיין לא מבין את מהות המשחק, אולי אפילו את התפקיד שלו ויתרה מכך, ואולי חשוב מכל - את הפוטנציאל הטמון בו. הוא לא מצליח למצות כלום כמעט מעצמו, ונראה שהמגן של הירוקים חייב מדריך. לא מאמן, אלא מדריך לחיים שילווה אותו ויכוון אותו מעבר לאגף שמאל בלבד.
טוואטחה צריך מאמן אישי עם תכנית מסודרת ופסיכולוג ספורט שיעבוד על הצד המנטלי, צד שלוקה אצלו כל כך. כיום הוא לא מקבל את הכלים הנכונים והנדרשים כדי לממש פוטנציאל. לא מדובר בדקות משחק, אלו ממש לא חסרות לו ילד שרגיל לחולצת ההרכב בקבוצה ובנבחרת הצעירה.
אחד הדברים המרתקים לעשות זה לעקוב אחרי שחקנים ולראות הכל חוץ ממה שהם עושים עם הכדור, כי כישרונות כאלו יש לנו מספיק. חשוב לראות מבנה גוף, מהירות, תנועה, כושר גופני, ניתור, זריזות, קורדינציה, כושר מנטלי וכו'. שחקן שנותן פס ועוד פס ועושה תנועה בלתי פוסקת ללא כדור הוא שחקן מודרני יותר לעומת שחקן שעובר שלושה שחקנים והקהל מוחא לו כפיים.
לטאלב יש את מרבית התכונות הנ"ל עם זריזות ויציאה בלתי רגילה מהמקום, אבל הוא חייב לפתוח את הראש ולהוסיף אימונים מסוג אחר כמו, כדורסל, ג'ודו, משחקי חשיבה וכן גם יוגה. אריק בנאדו, שיחה של עשר דקות לא תשנה את חשיבתו ועמידתו על המגרש ובטח לא תממש את מה שניתן לפתח ממנו.
השבוע בשיחה עם מישהו שמכיר מקרוב את המגן השמאלי, הוא אמר לי שני משפטים. 1: "יש לטוואטחה את הפוטנציאל לפרוץ ולהגיע לאירופה אם ישפר את המשמעת הטקטית שלו". 2: "הרבה קבוצות שמשחקות נגד חיפה חוששות מהאגף השמאלי".
בטור הזה מופיעה המלה פוטנציאל יותר מדי פעמים, וזאת בעיה. טאלב טוואטחה חייב להוציא את עצמו מהמשבצת הזו. לא עוד שחקן שמבלגן את המשחק, לפעמים מאוהב בכדור יותר מדי ולא מספיק חד בהרמת הכדור לחלוצים, אלא מגן שמאלי שיהיה חזק פיזי, שייצמד לתוכניות על המגרש, ממושמע טקטית ולא מתהלך כמו המפוזר מכפר אז"ר על המגרש. שיהיה רע במובן הטוב. 240 מיליון איש משחקים באופן סדיר בעולם, לנו יש אחד מתוכם שיכול לממש כמה מהחלומות הספורטיביים שלנו ולהיות נציג בכיר בכדורגל האירופי.
משפט אחד יוכל אולי להגדיר את המשך הקריירה של טוואטחה: אכפתיות ותשוקה לפעמים חשובים יותר מכישרון. לטיפולך.
