אני כותב את הדברים כשעל המסך נראה איש בחולצה אדומה מדליק נרות זכרון. והחולצה האדומה היא "חולצת המשימות" המפורסמת של קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב. ולכולם החיבור הזה מובן מאליו.
"הפועל תל אביב" ואריק איינשטיין חד הם. אין אוהד הפועל שלא חי את המשפט האלמותי מתוך "סע לאט" שבו מספר אריק כי "הפועל שוב הפסידה ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב". אצל רבים מהם ניתן לשמוע את "אדומה שלי" כאשר מצלצלים לטלפון שלהם. ואין מי מהם שלא חוזר על מטבע הלשון של עלי מוהר ז"ל מתוך "אמרו לו" "ועד היום הוא עם הדגל ועם הצבע הלא נכון".
מעבר לכך, הירבה אריק להביע את דעתו על הנעשה בקבוצות הכדורגל והכדורסל באמצעי התקשורת השונים. תמיד היו לו אבחנות מדוייקות על המצב, שהוגשו בהומור רב ובשפה ברורה. חבריו ידעו לספר עד כמה הפועל ת"א מעסיקה אותו ברמה היומיומית והדבר רק העצים את האהבה שרכשנו לו ורק הגדיל את עוצמת הזיהוי בינו לבין האהדה המוחלטת להפועל.
כשהקמנו את עמותת האוהדים "הפועל אוסישקין" בשנת 2007, כבסיס להקמת הפועל ת"א במתכונת חדשה, פנינו לאריק בבקשת הצטרפות. ידענו שאם יופיע כתומך, הדבר יקנה אמון רב בצעד הנועז שעשינו. ואכן, שמו של אריק התנוסס על המנשר הראשון שהפצנו בקרב האוהדים והדבר סייע לנו בגיוסם. אריק היה החבר ה-1,000 של העמותה שלנו. הצטרפותו היוותה עוד אבן דרך בהכרה הכוללת שהפועל ת"א נמצאת בדרך לחזור למקומה הראוי בכדורסל הישראלי.
ובכל אותו הזמן ידענו עד כמה הוא מעורב. חברו רוני דניאל היה מתקשר מדי פעם ומספר לנו שאריק אמר ככה, או שאריק היה מבואס מהפסד ועד כמה הוא היה מאושר מהצלחותינו. ולרובנו, שאריק היה עבורם גם גיבור תרבות, הדבר רק הוסיף הנאה גדולה מהעשייה וההתקדמות.
לכולנו היתה פנטזיה שאריק יגיע בשנה הבאה לאולם החדש שנבנה עבורנו. קיווינו שייצא רק פעם אחת מהבית בכדי שנוכל להריע לו ולהודות על שנים רבות של שירה ואהדה. לצערנו כבר לא נזכה לכך. אני בטוח שנעשה מאמץ להנציח את זכרו באולם זה. אריק עזב אותנו אולם שיריו "האדומים" לא יעזבו ויישארו לנצח כחלק מהפועל תל אביב.
*יונתן לרנר הוא ממקימי עמותת "הפועל אוסישקין תל אביב" וחבר הנהלתה במשך חמש שנים.
