שבוע גדוש באירועים עבר על הליגה הטובה בעולם. ההיט נקמו בפייסרס בפריוויו לקרב על המזרח, הסטאטוס קוו בצמרת המערב נשמר, הניקס ממשיכים לשבור שיאי עליבות וקובי בראיינט שוב נפצע. אבל הסיפור הגדול של השבוע הוא שחקן הקלאץ' המבטיח ביותר שנראה ב-NBA בשנים האחרונות.
1. ווינר שוט לילארד
איש השבוע שלנו הוא הרכז הנפלא של הבלייזרס, דמיאן לילארד. הרוקי המצטיין של העונה שעברה הוכיח שהוא לא רק כישרון עצום, אלא גם ווינר אמיתי, כשקלע שני סלי ניצחון מדהימים דווקא במשחקי חוץ במזרח - מול דטרויט וקליבלנד. מלבד העובדה שמדובר בשחקן התקפה רצחני שמכיר כמעט כל דרך לעשות נקודות, קור הרוח של הגארד הצעיר ברגעי ההכרעה הופך אותו לאחד מהשחקנים הכי אטרקטיביים לצפייה.
לילארד הוא סיפור סינדרלה קלאסי. בתיכונים אף אחד לא חשב שיגיע רחוק ולכן אף מכללה גדולה לא רצתה אותו, אז הוא הסתפק במכללת וובר סטייט הקטנה. גם העובדה שקלע בלי סוף במדי וובר סטייט והרשים במחנות שלפני הדראפט של השנה שעברה, עדיין היו לא מעט אנשים שהטילו ספק ביכולתו להצליח ברמות הגבוהות. הבלייזרס למזלם לא הטילו ספק לרגע וזכו בתותח אמיתי שיכול לקחת אותם רחוק.
2. סופומורים לוהטים
החמאנו ללילארד אבל הוא לא הסופומור היחיד שמככב. אם ב-NBA היו מחלקים פרס גם לסופומור המצטיין העונה, יתכן שהפעם הייתה לו תחרות קשה יותר על התואר מבשנה שעברה. בעצם בהתחשב במצב העגום של הרוקיז, עדיף שהשנה היו מוותרים על תואר לרוקי ועושים תחרות בין הסופומורס, כי זה פשוט היה הרבה יותר מעניין.
שניים שהיו יכולים להתמודד מול לילארד הם אנתוני דייויס ואנדרה דראמונד. דייויס נפצע יותר מדי, אבל כשהוא בריא הוא אול-סטאר לכל דבר ונראה בדיוק כמו מה שניו אורלינס ציפתה כשבחרה בו ראשון בדראפט הקודם. גם דראמונד מדטרויט מציג יכולת של אול-סטאר למרות שהוא רק בן 20. לאתלט העצום הזה יש את הפוטנציאל להיות הסנטר הכי טוב בליגה והוא נראה כמו גרסה משופרת של דווייט הווארד, למרות שבאחוזים מהקו הוא אפילו יותר גרוע מ"סופרמן".
יש עוד הרבה שחקנים שבעונתם השנייה נראים מצוין ורובם ביג-מנים. ג'ון הנסון פורח במילווקי, ג'ראד סאלינג'ר משתלט על בוסטון, טרנס ג'ונס משלים מצוין את הווארד ביוסטון, מיילס פלאמלי פורץ בפיניקס ושחקן החוץ היחיד מלבד לילארד הוא ג'רמי לאמב, שהפך לכלי חשוב באוקלהומה אחרי שבעונה שעברה שיחק בכלל בליגת הפיתוח.
3. יציבים על הקווים
דווקא בעונה שבה יש מספר שיא של 13 מאמנים "ירוקים", אפשר היה לצפות לאצבע יותר קלה על ההדק אצל בעלי הקבוצות, אך בינתיים אף מאמן עוד לא פוטר העונה. לפי מה שנראה כרגע, יש רק מאמן אחד שמעמדו בסכנה (מייק וודסון) וכל שאר ה-29 יכולים להיות די רגועים.
בשבוע הבא יחול הכריסמס ואם חזרתו של טייסון צ'נדלר למגרשים תייצב את מצב הניקס וכך גם את מעמדו של וודסון, זאת תהיה הפעם הראשונה מאז עונת 2006/07 שכל המאמנים בליגה נשארים בתפקידם עד לתקופת החגים. בהחלט לא דבר של מה בכך, אם מתחשבים בכך שהפעם האחרונה לפני כן הייתה אי שם ב-1994/95.
4. יאסו יאניס
ירדנו על המחזור הנוכחי והדי חלש של הרוקיז, אך למרות זאת יש רוקי ששווה ציון השבוע. יאניס אדטוקומבו ממילווקי עושה צרות לכל השדרים ב-NBA המתקשים להגות את שמו, אבל כדאי שיתרגלו ומהר כי הוא עושה סימנים של כוכב בהתהוות. הסמול פורוורד היווני ממוצא ניגרי, שנבחר במקום ה-15 בדראפט, הוא השחקן הצעיר ביותר בליגה (19) ואולי הסיבה היחידה לראות את המשחקים של מילווקי החלשה.
מדובר באתלט נהדר וצנום המתנשא לגובה של 2.08 מטר, אך למרות גובהו, הוא ניחן ביכולות שליטה בכדור וזריזות של גארד בזכות כפות ידיים ענקיות. בתקופה האחרונה ה"גריק פריק" סוף-סוף התחיל לקבל קרדיט ממאמנו, לארי דרו, והתוצאות בהתאם כשבארבעת המשחקים האחרונים רשם 12 נקודות, 8 ריבאונדים, 2 אסיסטים, חטיפה וחסימה בממוצע למשחק. הוורסטיליות מאפשרת לו לשחק בכמה עמדות על המגרש והוא משפיע על המשחק גם בלי לקלוע. מה שכן, הוא חייב להתחיל לאכול את הבראטס המפורסמים של וויסקונסין, כדי להוסיף בדחיפות כמה קילוגרמים ולהתחזק פיזית.
5. ג'יימס יצא קינג
בניצחון על אינדיאנה לברון הוכיח שוב את בגרותו עם ההתנצלות כלפי מריו צ'אלמרס, דקות מעטות לאחר עימות קולני במיוחד על הספסל. יש קבוצות שהיו מתפרקות אחרי תקרית כזאת, אבל ג'יימס מיהר להרגיע ולהתנצל, הרוחות נרגעו וההיט עשו מהפך מרשים.
6. זמן פציעות
לפני מספר שבועות בכינו כאן על עומס המשחקים המוגזם. בשל תאבת הבצע של הנהלת הליגה ובעלי הקבוצות, נדרשים השחקנים לעמוד בלו"ז מטורף והמחיר שהם נאלצים לשלם גבוה הרבה יותר אפילו ממחיר של כרטיס לשורה הראשונה במשחק השביעי בגמר. לא רק בגלל העומס, אבל בעיקר בגללו, שחקנים נפצעים ללא הרף - דבר שמשפיע משמעותית על כל מה שקורה בליגה הטובה בעולם. עונות שלמות של קבוצות הולכות לפח, קריירות מבטיחות נגדעות בעודן באיבן רק בגלל אטימות. המשחק הפך בשנים האחרונות לאתלטי ופיזי יותר והעלה את מספר הפציעות משמעותית. שימו לב לכמות הקבוצות שנפגעו מכך שכוכביהם נפצעו בשנתיים האחרונות.
שיקגו איבדה את דרק רוז לשנתיים כמעט שלמות, הלייקרס שוב יאלצו להתרגל לחיים ללא קובי בראיינט בחודשיים הקרובים, ניו אורלינס סובלת מפציעות תכופות של אנתוני דייויס וטייריק אוואנס, בוסטון עדיין מחכה שראג'ון רונדו יחזור, ממפיס מתפרקת ללא מארק גאסול, הניקס לא שרדו ללא טייסון צ'נדלר, הנטס סבלו מאוד מחסרונו של דרון וויליאמס ופילדלפיה הפכה לנמושה מהרגע שמייקל קרטר- וויליאמס החל להחמיץ משחקים.
הגיע הזמן לעשות סוף לניצול ולשנות את השיטה הפגומה הזאת שרק שוחקת את השחקנים, הקבוצות וגם את האוהדים. לא יקרה כלום אם הבעלים יאבדו כמה דולרים ומספר המשחקים יקוצץ. מלבד הבעלים, כולם ירוויחו - השחקנים יפצעו פחות, לקבוצות יהיה יותר זמן להתאמן ולהתכונן לכל משחק וכולנו נהנה מעליית הערך של המשחקים בעונה הסדירה.
7. התפוח רקוב
אי אפשר להעביר שבוע בלי לרדת על הניקס, והפעם בפינתנו ננזוף בשניים. הראשון הוא כמובן מייק וודסון, ששכח לקחת פסק זמן כדי לארגן מהלך אחרון בהפסד הביתי הדרמטי לוושינגטון, ולאחר מכן עוד תירץ כשאמר שבעת שאימן את אטלנטה היה לו את ג'ו ג'ונסון שינצח לו משחקים כאלה בלי פסקי זמן. אם וודסון לא שם לב, ג'ונסון נמצא בקבוצה השנייה של העיר ובקצב הזה הוא לא יישאר בניו יורק עוד הרבה זמן.
גם ראוי לנזיפה רצינית בעקבות השלשה חסרת האחריות שלקח בשניות הסיום של ההארכה מול מילווקי כשקבוצתו ביתרון של שתי נקודות. הניקס אמנם ניצחו את המשחק, אבל בגלל הטעות הטיפשית של ברניאני נאלצו לעבור הארכה נוספת. כל שחקן מתחיל יודע שבמצב של יתרון עם כדור ביד וכשכמה שניות בודדות נותרו על השעון, הדבר הטוב ביותר הוא לנסות להעביר את הזמן או לסחוט עבירה וללכת לקו. אבל האיטלקי הראה שוב למה הוא אחד השחקנים המאכזבים ב-NBA עם החלטה שערורייתית שאיפשרה למילווקי להשוות ולגרור את המשחק להארכה נוספת.
