בשבוע שעבר ניתחנו את ההעברות של לואיס סוארס, טוני קרוס, ססק פברגאס, אסקיאל גראיי ואלבארו מוראטה רגע לאחר סיומו של המונדיאל. שבוע חלף, השוק האירופי לא עוצר לרגע וככל ששריקות הפתיחה בליגות הגדולות מתקרבות, יותר ויותר שחקנים מוצאים להם בית חדש. מדור רחבת החמש שלנו ממשיך לעקוב אחרי המהלכים הבולטים של הקיץ.
חאמס רודריגס
הכיוון: ממונאקו לריאל מדריד
המחיר: 80 מיליון יורו
"הליגה הספרדית היא המרגשת בעולם כי השחקנים הכי טובים משחקים בה", התייחס גארת' בייל לחברו החדש לקבוצה. עם מה שהולך בריאל וברצלונה עד כה הקיץ, הוא כנראה צודק, אבל במילה אחת הוא טעה: "ליגה".
בעונה שעברה בספרד, הבדלי המעמדות בין שתי הגדולות ליתר הקבוצות הצטמצמו באופן משמעותי כל כך, שבסוף העונה זכתה אתלטיקו מדריד באליפות סנסציונית. עם כל הכבוד למשחקי המלחמה של דייגו סימאונה, נראה שהמשימה שלו לשמור על הכתר היא בלתי אפשרית אחרי שאלופת אירופה שמה יד על שחקן שמסוגל לשבור אפילו את הגנת הפלדה שלו. הרכישות של בארסה וריאל הופכות את הפערים לקיצוניים מאי פעם. שני משחקי הקלאסיקו צפויים להיות נוצצים (ברמה מוגזמת?), אבל המשתתפות בו גם יחזירו לקבר את התחרות בליגה, שנה בלבד אחרי שקמה לתחייה.
פטריס אברה
הכיוון: ממנצ'סטר יונייטד ליובנטוס
המחיר: 1.5 מיליון יורו
אברה כבר האריך בשנה את החוזה ביונייטד, אבל יובה לא נרתעה. לאחר מכן, באה ההתפטרות של אנטוניו קונטה ומינויו של מסימיליאנו אלגרי, איתו המגן דרש לברר מה התוכניות עבורו. אם חתם על חוזה לשנתיים, כנראה שהמאמן החדש קנה אותו, תרתי משמע.
תחת קונטה, הביאנקונרי הצטיינו בשיטת 3-5-2. כעת, הם החתימו שחקן בעמדה שלא באה לידי ביטוי ב-3 העונות האחרונות. העויינות כלפי אלגרי מצד האוהדים היא עצומה. יהיה מעניין לראות אם יתקפל בפניה וימשיך עם השיטה של קודמו או ינחיל את שלו, בה לאברה יהיה יותר קל להשתלב.
יובה מרוצה מהעובדה ששמה יד על הצרפתי כי מבחינתה הוא שם גדול. עם זאת, הוא מעבר לשיאו וצריך לתהות לגבי השאיפות של המועדון שמאז ארתורו וידאל, לא הצליח, או יותר נכון העדיף שלא להילחם עד הסוף על שחקנים מהטופ האירופי. כנראה שמנסים להצדיק את הכינוי "הגברת הזקנה".
ז'רמי מתייה
הכיוון: מוולנסיה לברצלונה
המחיר: 20 מיליון יורו
בארסה הפכה את מתייה לבלם היקר בהיסטוריה שעבר את גיל 30 ולשחקן ההגנה הראשון שהיא מחתימה מאז 2009. האם הפיקנטריה הזאת תביא לה תועלת? במטרות שהיא מכוונת אליהן, גיל הוא פקטור חשוב, בטח עם המהפכה שעושה לואיס אנריקה ועיקרה רענון הסגל. לליגה זה עוד יכול להספיק, אבל לא בטוח שלצ'מפיונס ויתרה מכך, באיזשהו מקום הצרפתי הוא פשרה יקרה במיוחד אחרי הכישלון בהחתמת דויד לואיז או מארקיניוס.
"עזיבתו גורמת לי להרגיש רע. הוא שחקן שמאוד חשוב לנו, אפילו יותר מהכסף שקיבלנו עבורו", סיפר נשיא ולנסיה, אמדאו סאלבו. האם מתייה יוכיח את עצמו בקמפ נואו ויגרום לכך שיגידו גם שם את אותו הדבר ביום בו יעזוב? לפחות התחלה טובה כבר יש לו: בספרד הוא כבש עד כה 7 שערים, שניים מהם נגד ריאל מדריד. בנוסף, עם ה-1.92 מטר שלו, הוא יכול להביא תרופה למחלה הקשה של ברצלונה: מצבים נייחים.
בוז'אן קרקיץ'
הכיוון: מברצלונה לסטוק סיטי
המחיר: 2 מיליון יורו
מי היה מאמין שרק לפני 4 שנים היה לקרקיץ' סעיף שחרור של 100 מיליון יורו? אפילו בארסה התפכחה. אחרי שלוש השאלות כושלות במילאן, רומא ואייאקס, הספרדי-סרבי הגיע למועדון שמתאים למידותיו.
אומרים שהעברתו של קרקיץ' היא ההזויה של הקיץ, עם העתיד הגדול שניבאו לו ואיפה שחתם כעת ל-4 שנים. אפשר לצחוק עליו, אבל אפשר גם לכבד אותו. אם לא הצליח להוכיח את עצמו במקומות "קלים" יותר מהבלאוגרנה, היה עליו לחשוב על פיתרון. המעבר לסטוק הוא הצלה של קריירה כבר בגיל 23. הליגה האנגלית תהיה אולי קשה ופיזית עבורו, אבל במקום כמו הפוטרס לא יהיה עליו את הלחץ להוכיח ולעמוד בציפיות. האיחוד עם מארק מונסיה והניסיון של המנג'ר מארק יוז, עשויים להקל על בוז'אן בדרך לקריירה שאמנם לא תהיה נוצצת כמו שחשבו, אבל מספיק מכובדת.
סרז' אורייה
הכיוון: מטולוז לפ.ס.ז'
המחיר: 10 מיליון יורו
חוף השנהב הייתה רחוקה מלהרשים במונדיאל, אבל לפחות תגלית אחת ממנו יש לה. אורייה היה קרוב מאוד לארסנל, אבל בסופו של דבר נחת במקום לא פחות מפתה אחרי שהתותחנים סגרו עם מתייה דבושי.
הרכישה הזאת של פ.ס.ז' היא שינוי מסוים בדרך שלה. נכון שהיא קונה שחקנים בעיקר בשביל לבזבז כסף, אבל בעמדות ההגנתיות היא עושה זאת במחשבה על העתיד, כמו מארקיניוס ואלכס (שהספיק לעזוב), או לוקה דין ומקסוול. כעת, יש מאבק קשה על המקום בהרכב בין שני שחקנים בשיא הקריירה: אורייה וגריגורי ואן דר ויל.
העונה הקודמת של ההולנדי הייתה אדירה, אבל לאורייה יש את הפוטנציאל לתת מאבק, בעיקר בתחום ההתקפי. את העונה שעברה הוא סיים עם 6 שערים, 6 בישולים, בנוסף ל-2 בגביע העולם. אם לורן בלאן (או המאמן הבא) יצליחו לטפל בנקודת התורפה שלו שהיא הגנתית, הכאב ראש בבחירת המגן הימני יהיה עצום.
