זה לא יהיה מוגזם לומר שההצלחה של ברצלונה ושל נבחרת ספרד בשנים האחרונות נולדה בכלל לפני למעלה מ-40 שנה באמסטרדם. ריינוס מיכלס, אז מאמן הולנדי צעיר, היה זה שהתחיל את אחת המהפכות הגדולות ביותר בכדורגל העולמי, ומי שהמשיך אותה היה תלמידו, יוהאן קרויף.
ברצלונה תארח את אייאקס במחזור הראשון של ליגת האלופות, ועד כמה שהדבר יישמע מוזר, זו תהיה הפעם הראשונה ששתי הקבוצות המפוארות הללו ייפגשו במסגרת רשמית. קרויף, היחיד ששיחק ואימן בשתי הקבוצות, כבר הודיע שלא יגיע לקאמפ נואו.
"כל זמן שסנדרו רוסיי הוא הנשיא של ברצלונה, כף רגלי לא תדרוך שם", אמר שחקן העבר. קרויף, בן בריתו של הנשיא הקודם, ז'ואן לאפורטה, הפך כמוהו ליריב עיקש של רוסיי. הוא לא שכח שאחת ההחלטות הראשונות של רוסיי כשנכנס לתפקיד היה לקחת ממנו את תואר נשיא הכבוד של המועדון, תואר אותו העניק לו לאפורטה. "במשחק הזה אהיה אוהד של איאקס", אמר קרויף, אבל באותה נשימה עקץ גם את מאמנה של אייאקס, פרנק דה בור, שהוליך אותה לשלוש אליפויות רצופות: "זה שיש לך רישיון נהיגה עדיין לא הופך אותך לנהג פורמולה 1".
האמת היא שההתבטאויות של קרויף קשישא קצת מביכות, אבל זה לא יכול כמובן לשנות את ההיסטוריה. מיכלס המאמן וקרויף השחקן היו שני האנשים המשמעותיים ביותר בהפיכתו של הכדורגל ההולנדי לדבר הגדול של תחילת שנות ה-70. ה"טוטאל פוטבול" היה פיתוח של השניים, והרבה בזכותו זכתה אייאקס שלוש פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות, בין 1970 ל-1973. מיכלס היה המאמן בגמר ב-1970, כשאייאקס ניצחה את פנאתינייקוס של פרנץ פושקאש בוומבלי. קרויף שיחק גם בשני הגמרים הבאים, בנצחונות על אינטר ועל יובנטוס, אבל מיכלס כבר לא היה שם.
ב-1971 הוא עבר לברצלונה וניסה ליישם גם שם את שיטת המשחק החדשנית שלו, שהתבססה על חילופי מקומות בלתי פוסקים בין השחקנים, החזקה מרובה בכדור ולחץ על שחקני היריב (מזכיר לכם משהו?). קרויף הצטרף למיכלס בברצלונה ב-1974 בהעברה של מיליון דולר – אז ההעברה היקרה ביותר בהיסטוריה. כבר בעונתם הראשונה ביחד זכתה ברצלונה באליפות ספרד, אחרי הפסקה של 14 שנה.
1974 הייתה השנה הגדולה של הכדורגל ההולנדי כאשר הנבחרת בהנהגתו של מיכלס ובניצוחו של קרויף הגיעה לגמר המונדיאל. היא אמנם הפסידה 2:1 בגמר למערב גרמניה, אבל לא היה לאף אחד ספק מיהי הנבחרת הטובה והמלהיבה יותר. יוהן נייסקנס, ה"סנצ'ו פאנצ'ה" של קרויף, מיהר להצטרף אליו בברצלונה מיד לאחר המונדיאל. אז כבר לא היה ספק – הקשר בין אייאקס לברצלונה הפך למשהו מיוחד, והוא נמשך מאז גם ברמה האישית וגם ברמה הסגנונית.
קרויף עזב את ברצלונה ב-1978, שנתיים אחרי מיכלס, אבל חזר אליה ב-1988, הפעם כמאמן. אחד הדברים הראשונים שעשה היה לסגל לקבוצה את הסגנון האיאקסי הטיפוסי, 3-3-4, עם שני שחקני אגף מהירים. צעד משמעותי נוסף שעשה קרויף היה ליזום את הקמת אקדמיית הנוער, "לה מאסיה", שמאפייניה היו דומים מאוד לאקדמיה המפורסמת של איאקס, שנחשבה אז לטובה בעולם.
קרויף הפך לאגדה בברצלונה. הוא היה למאמן הראשון שהוליך את הקבוצה לזכייה בגביע האלופות, ב-1992 מול סמפדוריה בוומבלי. הוא סחף את הבלאוגראנה לזכייה בארבע אליפויות רצופות. ואין ספק שבתקופה שלו, התחילה בארסה להפוך למותג כלל עולמי.
במהלך השנים עברו בברצלונה אינספור מאמנים ושחקנים שגדלו או ששיחקו באיאקס. לואיס ואן חאל הוליך את אייאקס לזכייה בגביע האלופות ב-1995 לפני שזכה בשתי אליפויות עם בארסה. פרנק רייקארד שיחק שנים באייאקס לפני שהגיע לקאמפ נואו והוליך אותה לזכייה בגביע האלופות ב-2006.
רשימת שחקני אייאקס שהגיעו לברצלונה במהלך השנים ארוכה ביותר: ריצ'רד ויטסחה, פטריק קלייברט, מארק אוברמרס, התאומים פרנק ורונלד דה בור, אדגר דווידס. ואם תרצו אפילו זלטן איברהימוביץ, ששיחק בצעירותו באייאקס ועבר עונה אחת, לא הכי מוצלחת, בקאמפ נואו.
ומי שחושב שהתנועה היא חד סטרית, אז זה ממש לא נכון. רוג'ר גארסיה, אחיו של אוסקר, מאמן מכבי ת"א לשעבר, סיים את הקריירה שלו באייאקס, כמו גם המגן אולגר. בעונה שעברה הושאל איסאק קואנקה מבארסה והעונה משחק אצל ההולנדים בויאן קרקיץ'.
אבל מעבר לשמות, למאמנים ולשחקנים, הקשר האמיתי בין איאקס לברצלונה הוא ברמה הפילוסופית: שני מועדונים שמאמינים בטיפוח שחקני בית, ומאמינים בסגנון משחק התקפי ואטרקטיבי. ואם לא אייאקס הגדולה של רינוס מיכלס, גדול מאמני הכדורגל בכל הזמנים, ספרד לא הייתה אלופת עולם ב-2010. צחוק הגורל שבגמר היא ניצחה דווקא את הולנד...
