המחזור התשיעי של ליגת העל הסתיים, עם מספר בשורות, כשאחת מנצנצת מעל כולן: מכבי תל אביב כבר לא מפחידה כמו שהייתה בשבעת המחזורים הראשונים של העונה ופער חמש הנקודות מב"ש נמחק בתוך שני משחקים. הפועל ת"א ממשיכה בשלה. שני משחקים בלי ניצחון, שני ניצחונות. שוב שני משחקים בלי ניצחון, ושוב שני ניצחונות. והפעם? אין ניצחון. במחזור הבא? מכבי חיפה מחכה. לצד כל הסיפורים המעניינים, והשערים של עוז ראלי, מאור בוזגלו ודיא סבע, יש מספר שחקנים שגנבו את ההצגה ונכנסו לנבחרת המחזור.
שוער: צחי גיגי (מכבי פתח תקוה)
אז נכון, השוער של משה סיני ספג שני שערים ממכבי תל אביב, אך מנגד עצר את הצהובים שוב ושוב, הפגין בטחון ברחבה, והוכיח שההחלטה לתת לו את אפודת השוער הראשון הייתה מוצדקת. איפה השוער המוכשר בן ה-25 היה עד עכשיו?
מגן ימני: עוז ראלי (בני יהודה)
לא משנה איפה דרור קשטן מציב אותו על כר הדשא, ראלי נמצא על כל המגרש. המגן הימני עולה בלי סוף להתקפה, עושה בצורה טובה את העבודה ההגנתית שלו, והשער שכבש מול הפועל תל אביב היה מזכה אותו במקום בנבחרת המחזור גם אם היה מציג יכולת חלשה. בשביל מהלך כזה אוהדים באים למגרשים.
בלם: וויליאם סוארס (הפועל ב"ש)
ברדה, בוזגלו, נאסר וגבאי לא היו יכולים ליהנות כל כך בחלק הקדמי, אם לא היה להם כזה שקט מהחלק האחורי. סוארס, קשר אחורי במקורו, דואג ליציבות בהגנה של אלישע לוי, ומול סכנין היה מעורב בשער השלישי כשבעיטה שלו לשער הגיעה לברדה, שכבש מקרוב.
בלם: שי מימון (מ.ס. אשדוד)
הבלם שגדל במכבי חיפה זכה להזדמנות נדירה מניר קלינגר בעקבות ההרחקה של יאיא פטי, והחזיר במשחק נקי מטעויות. מימון עצר את התקפות הפועל חיפה, ויחד עם חבריו הוכיח כמה קשה לנצח את אשדוד בעיר הנמל.
מגן שמאלי: טאלב טוואטחה (מכבי חיפה)
אחרי תשעה מחזורים, אם דאגתם, טאלב טוואטחה הגיע לליגת העל. המגן השמאלי עצר את ז'ונס המהיר, שיתק את איציק כהן ואליחן שניסו מפעם לפעם לבוא לאגף שלו, והיה שותף, כמו שהתרגלנו בעבר, לרוב ההתקפות של הירוקים.
קשר: אביחי ידין (מכבי חיפה)
אריק בנאדו החליט לעלות עם קשר אחורי אחד, וכשיש לך את ידין במרכז השדה יש לך אפשרות כזו. ידין הגיע ראשון לכמעט כל כדור באמצע המגרש, סגר לבדו כשחמשת השחקנים הקדמיים תקפו, וידע לסגור כל חור של גבאי או טוואטחה כשאלו עזרו להתקפה.
קשר: יניב קטן (מכבי חיפה)
בערך בדקה ה-80, למשך שתי דקות, שחקני מכבי חיפה ובית"ר ירושלים רצו בטירוף מצד לצד, התקפות מתפרצות לכאן ולכאן. הכדור הגיע לקטן, הוא הרגיע את המשחק. מסר לאחור, סימן לחבריו להירגע. קטן הוא מנהיג אמיתי, וגם כשהוא לא בשיאו בחלק ההתקפי, לבנאדו יש על מי לסמוך. ואיך התחיל השער הראשון? קטן לחץ את דסה, עשה גליץ' כ-90 מטר מהשער של שראנוב, הרוויח כדור חוץ ומפה הדרך לרשת הייתה קצרה.
קיצוני: מאור בוזגלו (הפועל ב"ש)
מאור בוזגלו חזר למגרש שהוא כל כך אוהב, והזכיר לאוהדי סכנין כמה טוב הוא היה כששיחק בקבוצתם. הקיצוני של אלישע לוי הטריד את ההגנה, עשה עבודה מעולה על קו ימין, והתכבד בשער נדיר לרשת של מחמוד קנדיל. שער המחזור? תמשיכו לקרוא.
קיצוני: דיא סבע (מכבי פ"ת)
בדקה ה-63, כשדיא סבע נכנס לשחק, וקבוצתו הייתה בפיגור 2:0, לא בטוח שגם הוא האמין שאפשר להוציא נקודה. באותן דקות, נמני, הפרשן, דיבר על כך שאסור לשחקנים של סיני להתפרק. אז סבע וחבריו לא התפרקו. הם חזרו למשחק מגול מקרי, ובדקה ה-77 נהנו מטיל אדיר של סבע ברגל שמאל לחיבורים של חואן פאבלו. השער הזה נראה לכם מוכר? תחזרו לקלטת האליפות של מכבי.
חלוץ: עומר דמארי (הפועל ת"א)
האמת? דמארי לא היה גדול מול בני יהודה. הוא שיחק על הקו, בא מאחור, לא ממש הורגש. ואז איתי שכטר יצא בדקה ה-49, בתוך דקה דמארי שעבר לשחק בשפיץ כבש את הראשון כמו שרק הוא יודע, בהמשך הכפיל מהנקודה הלבנה, וסיים עם צמד. חלוץ. לא צריך יותר.
חלוץ: אליניב ברדה (הפועל ב"ש)
ערן זהבי הוא שחקן העונה עד כה, אבל מה תגידו על אליניב ברדה? החלוץ של אלישע לוי הוא הרבה מעבר לעוד חלוץ. עובד על המגרש ללא הפסקה, מפרגן לחבריו, כובש פעמיים ומקנח בלחץ על היריב וגליצ'ים בחלק המגרש של סכנין. תענוג. המצטיין של המחזור.
מאמן: משה סיני (מכבי פ"ת)
דיברו על 0:5 למכבי ת"א. היו כאלה שניסו להיות נחמדים, אז הסתפקו ב-0:3. סיני שמע, וכשמיטרוביץ' כבש את ה-0:2, הוא גם פחד שהנבואה תתגשם לה. או שלא. סיני ערך מספר חילופים התקפיים, נעזר בשוער שהוא עצמו נתן לו את הקרדיט, גם אלילת המזל הגיעה, והמאמן יצא עם קבוצתו עם נקודה חשובה, בלי בונקר שמוציא את החשק מהמשחק. אפשר גם אחרת.
