10 ימים לאחר מכן, 2 בפברואר 2013, בלומינגטון, אינדיאנה. מישיגן המצוינת, עכשיו היא המדורגת ראשונה, עולה למשחק חוץ נגד המדורגת 3 אינדיאנה הוז'רס במסגרת מחוז הביג טן האיכותי. ההוז'רס, שכבר דורגו ראשונים העונה ואיבדו את המקום הזה, רצו להוכיח שהם ראויים לו שוב. מול הצוות המובחר של ESPN, שידור לכל ארצות הברית וקהל של 17,000 סטודנטים משוגעים (כמה? . אז כן, אתם קוראים נכון, שוב המדורגת ראשונה הפסידה. שוב המנצחת יצאה עם הצהרה.
שבועיים וחצי לאחר מכן, 26 בפברואר 2013.... טוב, הבנתם כבר, נכון? עוד מדורגת ראשונה הפסידה.
*
ב-NBA, מיאמי היא כנראה הקבוצה הכי טובה, כשאוקלהומה סיטי וסן אנטוניו נושפות בעורפה. בכדורגל האירופאי, ברצלונה בטופ כבר כמה שנים. עכשיו אולי אפשר לטעון שזו באיירן מינכן, ריאל מדריד או אולי יובנטוס. ביורוליג של השנה ריאל ובארסה עושות סימנים של עליונות. בכל מקום, תמיד נמצא דיון סביב "מי הכי טובה". אבל כמה שזה כיף, הבעיה היא שרוב הדיונים האלה הם שטחיים ורדודים, והרבה פעמים לא מעניינים באמת ובטח לא משפיעים על שום דבר.
אז נכון, גם במכללות הדירוג הוא "על הנייר", ואפילו כשהוועדה המסדרת בוחרת את הקבוצות שייכנסו לטורניר ה-NCAA הארצי היא לא תמיד משתמשת בדירוג כדי להחליט. אבל משחקים כמו אלה שעכשיו קראתם עליהם כאן למעלה, מוכיחים דבר אחד: לדירוג הזה יש השפעה על המציאות. הדירוג הזה הופך המון משחקים למעניינים הרבה יותר. הדירוג הזה מכניס מוטיבציה מיוחדת בכולם. או, כמו שאמר לאחרונה סת' דיוויס מ- CBS SPORTS: "הדירוג שלנו לא קובע שום דבר, אבל יש לו המון משמעות". אז הנה הצעה לכל הליגות באשר הן: תעשו דירוג!
שלאופ"א יהיה דירוג של הקבוצות באירופה, שליורוליג יהיה דירוג של הליגה, ובטח של-NBA יהיה דירוג משל עצמה. ולא, אני לא מדבר על ה"Power Rankings" של ESPN , אלא על דירוג אמיתי, כזה שכל המדינה עוקבת אחריו, כזה שמחושב ומפורסם על ידי צוות מומחים מיוחד ו"ממומן" ישירות על ידי דייויד סטרן והליגה עצמה.
הרי אחת הבעיות הגדולות של ה-NBA היא השעמום שמשתלט על חלקים גדולים של העונה הסדירה. תארו לעצמכם מה היה קורה אם לכל אחד מ-82 המשחקים של כל הקבוצות הייתה השפעה ישירה על הדירוג? כיצד משחקי עונה רגילה חסרי משמעות יהפכו פתאום להרבה יותר חמים ומעניינים? תראו לכם ששחקנים היו מקבלים בונוסים לפי הדירוג. תארו לעצמכם מה היה קורה אם הקבוצה המדורגת אחרונה בליגה הייתה עושה טקס חלוקת "טבעות עליבות" ומקבלת גביע עליו רשום בכתב גדול "THE WORST TEAM IN THE LEAGUE ", והיא הייתה צריכה לשאת אותו לכל משחק בעונה שלאחר מכן ולהניף אותו לפני כל משחק בית?
טוב, קצת הגזמתי. אבל הנקודה ברורה: הדבר הזה מכניס עניין. דירוג שכזה הופך את הדיון סביב "הכי טובה" למעמיק, מעניין, וגם מעניק לו משמעות. שחקנים, מאמנים, אוהדים, מנהלים – אנשים משחקים בשביל הדירוג הזה. ככה זה במכללות. וזה יכול להיות ככה בכל מקום אחר.
אם דייויד סטרן רוצה, לקראת פרישה, להותיר אחריו חידוש מרתק ולא שמרני, לא שווה לו לחשוב בכיוון? אם הוא ילך על זה ברצינות הוא יוכל גם לקבוע שהדירוג מעניק יתרון ביתיות בפלייאוף, גם במקרה של מאזן פחות טוב (אם קבוצה השיגה 44 ניצחונות בלו"ז קשה יותר מאחת שניצחה 45 משחקים, היא תדורג גבוה יותר, ותזכה ביתרון הביתיות, למשל). אפשר ללכת עם זה רחוק. אבל לי זה נראה כאילו כדאי קודם כל לנסות ללכת עם זה. תחשבו על האימפקט שיהיה לזה, כשקבוצת תחתית תפגוש את "המדורגת 1"? ניצחון כזה יפתח את "ספורט סנטר". דירוג שכזה לא רק יהפוך את הדיון הפופולרי "מי הכי טובה" לענייני, מעניין ומשמעותי יותר, הוא גם יכול להפוך את העונה הסדירה למעניינת יותר, לעתים כמעט כמו הפלייאוף. בדיוק כמו במכללות.
