בעשור החולף הליגה הספרדית סופגת ביקורת קשה, ובצדק, על כך שמדובר בליגה של שתי קבוצות בלבד. אבל בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בעונה הנוכחית, צלע שלישית ורצינית במיוחד הצטרפה למירוץ האליפות. אתלטיקו מדריד, לא ריאל מדריד, היא זו שנישלה את ברצלונה מהמקום הראשון אחרי 59 מחזורים ברציפות, והמצב בצמרת לא היה כ"כ צמוד כבר הרבה זמן.
אבל עם כל הכבוד לליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ודייגו קוסטה, כדי להגיע ראשון לקו הסיום של המרתון, אי אפשר להסתמך רק על סופרסטארים. ברגעים החשובים, בעליות הקשות, בקילומטרים האחרונים, דרושה דחיפה מכיוונים בלתי צפויים. מי הם אותם שחקנים בשלושת המועמדות לאליפות, שעשויים להתגלות בסופו של דבר בתור הגורמים המפתיעים לזכייה בתואר?
אתלטיקו מדריד: ראול גארסיה
כשחאבייר אגירה עזב את אוסאסונה ועבר לאמן את אתלטיקו בקיץ 2007, אחד המהלכים הראשונים שלו היה להוציא 13 מיליון יורו על גארסיה. המהלך לא הוכיח את עצמו כהצלחה מהדהדת בשנים הראשונות, עד כדי כך שב-2011 דייגו סימאונה כבר שלח אותו בחזרה לקבוצת נעוריו לעונת השאלה. אבל אחרי שגארסיה השלים עונה של 11 שערים בפמפלונה, "צ'ולו" הבין שהוא צריך להשתמש בקשר בתפקיד יותר התקפי.
על פניו, גארסיה בן ה-27 לא יצא מפס היצור של הקשרים הספרדים הטיפוסיים. אך זה לא בהכרח דבר רע. בניגוד לצ'אבי, אינייסטה, איסקו ודומיהם - שמתאפיינים ביכולת מסירה ובטכניקה - לגארסיה יש נוכחות פיזית, הוא מחזיק במשחק ראש מצוין והכי חשוב, יודע להבקיע שערים. בארבע השנים הראשונות שלו באתלטיקו, ביחד, הוא כבש 7 שערים. העונה? יש לו כבר 7 שערי ליגה ו-13 בסך הכל בכל המסגרות.
בכל פעם שדייגו קוסטה יורה כדורי סרק, מופיע ראול גארסיה ומציל את הקולצ'ונרוס בתזמון מושלם. לבדו הוא אחראי על לא מעט נקודות, ואתלטיקו מדריד מוצאת את עצמה במקום שהיא כבר מזמן לא הייתה בו - המקום הראשון בטבלה. כדי שהיא תמשיך להיות שם גם במאני-טיים, התוצרת של גארסיה תהיה קריטית.
ברצלונה: מארק בארטרה
בעונה שבה קרלס פויול כמעט ונמחק לחלוטין מהמפה של הגנת בארסה, וכאשר ג'רארד פיקה ממשיך לחפש ולא למצוא את הכושר המדהים מעונת הטרבל הגדולה, אולי בארטרה הוא התשובה של הקטאלונים. תחת הדרכתם של פפ גווארדיולה וטיטו וילאנובה, לבלם הצעיר כמעט ולא היו הזדמנויות להוכיח את עצמו, אבל טאטה מרטינו כבר הפך אותו לחלק אינטגרלי מחוליית ההגנה.
בשנים האחרונות היו ניסיונות בקאמפ נואו למצוא במחלקת הנוער את היורש של פויול, אבל כולם נכשלו - אנדראו פונטאס, מארק מונייסה ואלברטו בוטייה לא עמדו בציפיות. כבר עכשיו ברור שבארטרה הוא האיש שישיב את משלחת החיפוש בחזרה לבסיס האם עם חיוכים על הפנים - בינואר בארסה האריכה את החוזה שלו בשלוש שנים נוספות.
הוא גבוה, אבל לא איטי, קורא מצוין את המשחק ויודע לתקל בזמן. בארטרה עדיין צריך לשפר את היכולת שלו עם הכדור, כפי שנדרש מבלם שרוצה לשחק בברצלונה, אבל בפרק זמן קצר הוא הספיק לפתח כימיה טובה עם פיקה. בלם העתיד? בארטרה הוא בלם ההווה, כזה שמופיע באותה כמות משחקים כמו חאבייר מסצ'ראנו, מי שאמור להיות הבלם מספר 2 של בארסה. וכדאי להזכיר, אם מישהו לא שם לב: מדובר בהגנה שספגה 16 שערים בלבד. מסי? התקפה מביאה ניצחונות, אבל תארים מגיעים מהחולייה האחורית.
ריאל מדריד: חסה רודריגס
כשהתקשורת בספרד געשה ורעשה עם כותרות על הגעתו של גארת' בייל לסנטיאגו ברנבאו תמורת קרוב ל-100 מיליון יורו, חסה רודריגס ישב בבית הוריו ושאל את עצמו האם יש לו סיבה בכלל להישאר בריאל. אבל אז ניגש אליו אחד, זינדין זידאן, ואחרי כמה שיחות צפופות שיכנע אותו לא ללכת לשום מקום. כבר עכשיו ברור שזו הייתה ההחלטה החשובה בקריירה הקצרה שלו.
הפציעות הרבות של הוולשי גרמו לו לשחק רק 51 אחוזים מסך הדקות של ריאל מאז שהגיע מטוטנהאם. קרלו אנצ'לוטי ממש לא חשב שהאיש שיספק את התוצרת על המשבצת של בייל יהיה חסה - אבל למה לא? הקיצוני בן ה-20, שבמהלך הקיץ האחרון זכה בתואר נעל הארד באליפות העולם עד גיל 20 בטורקיה, הוא כישרון יוצא דופן, ולשם שינוי הוא גם כזה שמקבל צ'אנס מהבלאנקוס.
חסה החל את הפריצה שלו מול ולנסיה בסוף דצמבר, כאשר עלה מהספסל והבקיע שער ניצחון דרמטי. מאז הוא נמצא ברצף מטורף, בו הוא כבש עוד ארבעה שערים והוסיף שני בישולים, כאשר ריאל לא מפסידה אף משחק בתקופה הזו. הכושר הזה עזר לו לקעקע את שמו בתודעה של אוהדי ריאל והבטיח לו מקום של כבוד בחגיגות האליפות, אם יהיו כאלה.
