מכבי ת"א תפתח הערב ב-20:00 את שלב הטופ 16 במשחק חוץ באיסטנבול מול גלאטסראיי. דו"ח גלדסטון על מה שקרה למכבי מאז סוף השלב המוקדם ועד הג'אמפ הראשון בפתיחת עונת 'המאני טיים' של הצהובים, השלב שיקבע אם העונה הזו בדרך לכישלון חרוץ, או דווקא ההיפך. תחילתה של הרמונטדה הצהובה.
כאן הקפטן מדבר, גיא פניני
ב-25 בנובמבר שון ג'יימס שיחק 15 דקות נגד הפועל אילת, וקלע 10 נקודות. הוא ירד לקבל טיפול מפיזיותרפיסט הקבוצה רפי וירשובסקי ונראה סובל מאוד. מאז, במשך למעלה מחודש, הוא מקבל טיפולים בגבו ולא משחק. ודרך אותו גב של ג'יימס נפתחה הדלת האחורית לחזרתו של הקפטן הקודם, הישראלי, גיא פניני, לתפקיד.
הסמול-פורוורד שהיה קבור עמוק בספסלי נוקיה חווה רנסנס, לידה מחדש, על ומחוץ לפרקט. אותן 22 נקודות ב-28 דקות משחק מול אילת, הראו כאילו הוא נברא מחדש. מי שבשלושת משחקי היורוליג הראשונים קיבל 3 דקות בממוצע, נכנס לבקשתו של שמעון מזרחי מול אילת, ושינה הכל. בארבעת המשחקים האחרונים הוא שיחק למעלה מ-21 דקות בממוצע וקלע כמעט 7 נקודות, אך בעיקר מהווה עבור מכבי, את זהות הישראלי, המכביסט האחרון שמתנוסס על שער העיתון ומנסה לחפות על שאלת הזהות בה מתעסקת התקשורת.
שון ג'יימס לא המריא לגלאטסראיי. פניני שוב יהיה הקפטן, ובקבוצה אומרים שהוא חזר לנעליו הקודמות באופן טבעי. יהיו לא מעט שעדיין כועסים, לא שוכחים, ויגידו שלמכבי יש זיכרון קצר מידי, אבל לאחרונה בכיר במערכת, התבטא: "אין מניעה שפניני יקבל שוב את סרט הקפטן בעונה הבאה. הוא שילם על מעשיו. לא נשכח את הפרשה, אבל זה לא אומר שהוא צריך להיענש על כך לנצח".
השינוי שעבר פניני, מחזיר אותו לקדמת הבמה. אם ימשיך ביכולת המקצועית הטובה, משחקן שהיה גמור ובדרך החוצה, הוא עשוי לקבל הצעה להארכת חוזה לשנתיים בקיץ הקרוב, ואף שוב את סרט הקפטן. מי היה מאמין. אותו בכיר שמצוטט כמה שורות למעלה, הוא אחד שעל פיו יישק דבר. הוא לא אמר סתם את שאמר. הקהל צמא לשחקנים ישראלים, במועדון מבינים את החשיבות ועכשיו יותר מאשר בתחילת העונה, זה הכיוון.
למה לא מתחזקים?
מכבי משלמת והרבה על רכישות שהתבררו כטעויות ותהיות. ניק קיינר מדלי עושה חיל במלאגה. משחק למעלה מ-28 דקות וקולע 15.9 נק' למשחק. הוא מרוויח 600 אלף דולר. 300 מהם של הצהובים. ראשי הקבוצה צופים בביצועיו מידי שבוע ומשתגעים, כי הם משלמים על זה. אגב, לא תמיד יש אשמים ברורים בסיטואציות מחורבנות. מדלי הובא מתוך קונצנזוס בין ההנהלה לצוות המקצועי. כולם רצו אותו, אבל זה לא התחבר. קורה. הוא קיבל המון הזדמנויות, אבל פציעות טורדניות וחוסר כימיה הביאו לחוסר התאקלמות. שרמאדיני לקח את אליפות אירופה עם אולימפיאקוס. כזכור הוא החל את העונה במכבי ועבר לאחר מכן ליוון. גם במקרה הזה, מכבי המשיכה לשלם, והגאורגי היווה חלק חשוב בפאזל של היוונים.
אפילו ממילאן מצ'באן שחתם אי שם בדצמבר 2010 במכבי ל-4 עונות וחצי בחוזה של למעלה מ-2.5 מיליון דולר לכל התקופה והוצאתו מהחוזה בוורסאץ' עלתה לא מעט כסף, יש עדיין כוויות. , וכמה כסף זה עלה לצהובים. ואת פלופ דארקו פלאניניץ' אפשר לשכוח? החוזה היה לשנתיים וחצי ואמנם השכר לא היה גבוה, אבל מכבי שילמה 300 אלף יורו 'ביי אאוט' לשירוקי הבוסנית, ושוב, הגבוה התורן לא היה פה עוד לפני שהתשלום האחרון ירד. גם מלקולם תומאס לא התחבר, ובצילם של כאבי בטן מסתוריים, ואי ההתייצבות בשדה התעופה לקראת טיסה לטורקיה, הפאוור פורוורד נעלם כשלא היה.
אז זהו שדי. במכבי אומרים: "לא עוד". אם הצהובים עקבו במשך שנתיים אחרי טייריס רייס, שלחו סקאוטים והוחלט להחתימו, לא מבטלים אחרי שליש עונה וחותכים. אם הצוות הרפואי אומר ששון ג'יימס יהיה כשיר למחזור השני או השלישי בטופ 16, לא מביאים עוד שחקן גבוה על תקציב שגם ככה מוצה במלואו, מה גם שיש במכבי 3 סנטרים מלבד ג'יימס: סופו, אלכס טיוס וג'ייק כהן.
חוץ מזה לצהובים תהיה אפשרות לחיזוק נוסף בחלון שיפתח אחרי הסיבוב הראשון בטופ 16. חיזוק בחלון זה יתבצע רק באחת מ-3 הסיטואציות הבאות: פציעה של אחד השחקנים, שון ג'יימס לא מתגבר על הפציעה ולא חוזר לעצמו בניגוד להערכות הרופאים, והצלחה בניסיון להשאיל את ג'ייק כהן. אחרת – זה לא יקרה. די לבזבוז.
שקט מלאכותי בגזרת בלאט וההנהלה?
בתחילת העונה ולאחר ההפסדים המביכים בליגה, הייתה ישיבה מכרעת בין חברי המניות. הביקורת על המאמן הייתה גדולה, וכפי שפורסם בלעדית באתר ערוץ הספורט, הגווארדיה הצעירה רצתה לפטרו, אך הוותיקים לא הסכימו, והמאמן נשאר. מאז, בלאט סופג ביקורות מכל כיוון, גם כשהקבוצה מנצחת. במונחים ספורטיבים, 'דמו הותר'. בהנהלה עדיין לא מרוצים מאיך שהקבוצה נראית. לא מרוצים מכך שמשחק שהצהובים היו צריכים לנצח בקלות כמו נגד חולון (עם שני זרים בלבד) והובילו ב-16 הפרש, נגמר על הבאזר, בדופק 200 של כל הצהובים. אבל למרות זאת, ההתקפות על בלאט ריככו את הנהלת מכבי.
למרות חוסר שביעות הרצון, בשבועות האחרונים כולנו עדים לשני תהליכים. האחד, ההנהלה מגוננת על בלאט. חברי ההנהלה נזכרו שמדובר במאמן שהם מינו, שנמצא כבר שנים על הקווים בנוקיה, והיה מי ששיקם את תדמית המועדון מהריסות פרשת מוני פנאן. זה שב-2011 הגיע לגמר היורוליג, וגם הם הבינו אולי עד כמה זה נראה רע שמנהלים יוצאים נגד המאמן שלהם. התהליך השני, הוא שכעת הביקורת מושמעת בחוגים פנימיים יותר, מוצנעת. אם בתחילת העונה הביקורת הופנתה אל כל אוזן שחפצה לשמוע, כעת מדברים על חוסר שביעות הרצון בחדרי חדרים, ולא עם כל עיתונאי ובכל ראיון. לכן, למרות שמכבי עדיין לא נראית טוב, יש שקט תעשייתי, גם אם הוא מלאכותי, והוא שעזר לייצר 8 ניצחונות רצופים, ואמונה שאכן בלאט צפוי לסיים את העונה.
ונחזור לפתיח של הדו"ח. הערב באיסטנבול, באיבדי איפקצ'י שיהיה כמעט מלא (10,000 צופים מתוך 11,500 מושבים), בלאט ומכבי יכולים להתחיל את הרמונטדה, שאולי עוד רבות ידברו עליה, התחייה מחדש שהצהובים כ"כ מייחלים לה. ואולי הכיוון יהיה הפוך לגמרי, ותהיה זו גלא, שתדפוק את המסמר הראשון בארון הקבורה של העונה האירופית הנוכחית.
