14 שנים. 4984 ימים. 119,616 שעות. 7,176,960 דקות. בסוף זה קרה. משרוקית אחת שמפעילה בוז של 78,000 איש ותמונות שנראות די אותו הדבר. את ראול, גוטי ומוריינטס החליפו ראמוס, בייל ורונאלדו שמיהרו לרדת מהדשא, ומהצד השני שחקנים באדום לבן שחוגגים ביחד. כקבוצה. לא חוסה מארי, הסלביינק וסולארי ולא דייגו קוסטה, קוקה וגאבי - אתלטיקו מדריד. ואולי, בדיוק ההיפך הגמור כרגע מריאל מדריד - קבוצה. לכל הצרות האלה נוספת העובדה שריאל נמצאת חמש נקודות מתחת לברצלונה, דבר שבמציאות של היום יכול להימשך עד סוף העונה. כנראה שאם נלך להמר היום ברוב סוכנויות ההימורים – יחסה של ברצלונה לאליפות – השתפר. אז מה צריך לעשות קרלו אנצ'לוטי?
"ריאל מדריד מחוייבת לשחק כדורגל התקפי, כזה שייסב הנאה לאוהדיה" אמר האיטלקי, שצריך פשוט להיות מחוייב למילים שלו, להמשיך בדרך שלו. לא לסטות ממנה. לא לטובת קפריזות של הנשיא, הקהל או כוכב כזה או אחר להמשיך לבנות קבוצה – תחרות בריאה, שחקנים שמחויבים אליו וחדר הלבשה מאוחד . במילים אחרות, להמשיך לעשות את מה שהוא עשה עד היום בהרבה הקבוצות, אלא שהפעם במשרת המאמן הקשה בעולם. כל עוד זה לא מושלם, תהיה ביקורת.
"שיחקנו טוב כי רונאלדו ובנזמה היו טובים", אמר האיטלקי אחרי הניצחון הקודם באלופות, 1:6 על גלאטסאריי. לגבי הראשון - אתה יודע מה אתה מקבל. השני - ביצת הפתעה (ושום מילה על התספורות של הבחור). הצרפתי מגלה חוסר יציבות בצורה הכי עקבית שרק אפשר, כזו שלפעמים נראה שלא אכפת לו בכלל. לכך, מתווספת העובדה שהוא לא באמת מרגיש שיש לו תחרות והרי לכם – מתכון לבלאגן בעמדת החלוץ. דון קרלו חייב ליצור את התחרות הזאת ויש לו קלף לא רע בכלל בשרוול - מוראטה. הילד רעב. אפשר היה לראות את זה כבר בקיץ ביורו האחרון, שם סיים כמלך השערים עם 4 שערים, או אם תרצו ב-20 דקות שלו מול אתלטיקו, שם הגיע ל-2 איומים ממשיים על השער: 2 יותר מבנזמה.
אנצ'לוטי, כנראה מבין את הצורך בתחרות היות ולפי הדיווחים מוראטה הוא זה שיפתח מול קופנהאגן. מוראטה מצידו, חייב לקחת את ההזדמנות הזאת ולהראות שיש תחרות. אחרת, כבר בינואר, הוא יחזור למצב של שנה שעברה, שני חלוצים ברמה עולמית להתחרות איתם.
"אנצ'לוטי מאמן גדול, זה אנחנו השחקנים שאשמים", את הגיבוי הזה קיבל האיטלקי מלא אחר מאשר כריסטיאנו רונאלדו, הכוכב הגדול ביותר שלו. אולי זה בגלל המצב רוח של החוזה החדש, אולי זה בגלל ש-100 ימי החסד לא עברו, אבל מה שבטוח זה לא יישאר להרבה זמן, אם ריאל מדריד תמשיך להראות כאוסף אינדיבידואלים, מעולים ככל שיהיו, או כפי שאנצ'לוטי אמר "הסגל הטוב ביותר שהיה לי אי פעם".
14 שנים. 4984 ימים. 119,616 שעות. 7,176,960 דקות. תמונות שנראות די אותו הדבר. את אותה עונה ריאל סיימה ללא אליפות, ללא גביע ואפילו בלי אותו מאמן. בהתחשב במצב כרגע, אנצ'לוטי יהיה מוכן לשחזר את אותו תסריט, עם שכתוב קל בנושא המאמן. הוא ירצה לראות אותם תמונות. התמונות של האצטדיון הסטאד דה פראנס ב-24.5.2000 שיעתיקו את עצמם לאצטדיון האור בליסבון ב-24.5.2014 – קפטן ריאל מדריד מניף את ליגת האלופות. בסוף זה אולי יקרה.
