פחות משבוע עבר מאז בחרנו את מצטייני שלב הבתים ומונדיאל 2014 העלה הילוך עם תום משחקי שמינית הגמר שקבעו כי השלב הבא, רבע הגמר, יהיה מורכב משמונה הנבחרות האחרונות להן יש סיכוי להניף את הגביע העולמי ב-13 ביולי. ברזיל מול קולומביה, צרפת נגד גרמניה, הולנד מול קוסטה ריקה וארגנטינה נגד.... ארבעת המפגשים הללו בשישי ובשבת יסדרו לנו ארבע מנצחות שייפגשו בחצי הגמר, אבל עוד חזון למועד. לפני שמשחקים אלו ייצאו לדרך, ניסינו להרכיב את מצטייני שמינית הגמר. 16 נבחרות, שמונה משחקים, 11 שחקנים.
שוער: טים הווארד (ארה"ב)
למרות שלא עלה לשלב הבא, שוער אברטון רשם הופעה בלתי נשכחת. הבלגים בעטו 27 פעמים למסגרת, אך הווארד היה שם שוב ושוב. באוויר, על הקרקע, לאמצע או לפינה – לא משנה מה ניסו הזאר ושות', זה לא הצליח. שבר את שיא המונדיאל בכל הזמנים עם 18 עצירות. אם זה היה נגמר בניצחון, הוא היה הופך לגיבור לאומי.
מגן ימני: מתיה דבושי (צרפת)
הוא אחד השחקנים האלמונים בסגל של דידייה דשאן, אבל מגן ניוקאסל הוכיח מול ניגריה כמה הוא חשוב. סגר בצורה הרמטית את אחמד מוסא, אבל חשוב מכך – עלה לעזרת ההתקפה שוב ושוב ונתן לצרפתים אופציה נוספת כשההתקפות היו תקועות.
בלם: גארי מדל (צ'ילה)
כמה נמוך, ככה לוחם. הוסט מעמדת הקשר האחורי בה שיחק במרבית הקריירה למרכז ההגנה והתמודד בצורה מעוררת ההערצה עם הולק ופרד שגדולים ממנו בכמה מידות, ועם ניימאר שכמעט בלתי אפשרי לעצור. אם יש סיבה שצ'ילה הייתה רחוקה פנדל אחד מסנסציה, מדל בהחלט חתום עליה.
בלם: דויד לואיז (ברזיל)
ברזיל לא מבריקה, בלשון המעטה, ובגלל סגנון המשחק ההתקפי-לא אחראי של מרסלו ודני אלבס, לבלמים שלה יש עבודה רבה. לואיז כבש את שער היתרון, עשה עבודה טובה על אלכסיס סאנצ'ס וקינח בפנדל מוצלח בדו-קרב מהנקודה הלבנה.
מגן שמאלי: ריקרדו רודריגס (שווייץ)
119 דקות הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון, הגנתית והתקפית. גם כשעוברים אותו הוא מצליח לחזור מיד ולקחת את הכדור, אבל עד שעוברים אותו – עוברים שבעה מדורי גיהנום. השער של די מריה היה מהצד שלו, אבל במתפרצת שבה לא היו לו מה לעשות.
קשר: חואן קוודראדו (קולומביה)
מנוע. לקולומביה יש שוער, הגנה, התקפה – הכל, אבל יש לה מנוע אחד במרכז השדה שמחבר את כל המערכים ויוצר נבחרת פשוט יוצאת דופן. מלך הבישולים של המונדיאל הזה, לפחות עד כה, ומשאיר את חותמו על כל משחק ומשחק.
קשר: קווין דה ברוין (בלגיה)
הצגת תכלית. כמו לוקאקו וקורטואה, גם דה ברוין לא מצא עצמו בצ'לסי והושאל, אבל מול ארה"ב הוא הוכיח כמה הוא מוכשר. ממוקם בשלישיית הקישור, עוזר בהגנה, בורח לאגפים כשיוצאים להתקפה, מחלק מסירות מעולות, מגיע למצבים ובסופו של דבר חתום על שער ובישול.
קשר: חאמס רודריגס (קולומביה)
מה נגיד ומה נאמר? צמד בשמינית הגמר, אחד במבצע אישי שלא יבייש שחקנים ענקיים, והשני במבצע קבוצתי שלא יבייש קבוצות פאר. חמישה שערים כבר יש לו, כמות שלמסי לקח 3 מונדיאלים להגיע אליה.
חלוץ ימין: אריאן רובן (הולנד)
הוא לא כבש ולא ממש בישל הפעם, אבל שוב היה האיש שהכל עובר דרכו. מקסיקו נראתה טובה יותר, אך בדקה ה-70 רובן עשה סוויץ', עבר למצב הכרעה וניצח את המשחק. הרים את הקרן שממנה הגיע שער השוויון, והוכשל לפנדל אותו כבש הונטלאר.
חלוץ: ג'ובאני דוס סנטוס (מקסיקו)
מי יודע איך היה נגמר המשחק אם הוא לא היה מוחלף? החלוץ הצעיר שיגע את הגנת האורנג', כבש את שער היתרון והיה נראה כמו ההבטחה שבברצלונה האמינו שהוא יהיה. משחק גדול בשלב קריטי, אבל לצערו זה לא הספיק.
חלוץ שמאל: אנדרה שורלה (גרמניה)
כן, הכניסה שלו לנבחרת היא החותמת לכך שהגדולות לא ממש הבריקו. אף שחקן התקפה צרפתי, ברזילאי או ארגנטינאי לא הוכיחו עצמם, וגם גרמניה נזקקה לחלוץ צ'לסי שיעלה מהספסל וייתן לה שער וחצי בישול בהארכה.
מחליף: רומאלו לוקאקו (בלגיה)
במשך 90 דקות דיבוק אוריגי התיש את ההגנה של יורגן קלינסמן, ואז הגיע החלוץ המבוגר יותר של בלגיה, בן ה-21, כדי לסיים את הסיפור. לוקאקו ניצל את הפיזיות כדי לבשל את הראשון, וניצל אותה פעם נוספת כדי לכבוש את השני. 29 שערים כבשו מחליפים עד כה במונדיאל, הוא אחד מהם.
