ליאונל מסי שבר את שיא הכיבושים לשנה קלנדרית – שיא מדהים שמצביע על עוצמה ועקביות נדירות. אבל האם השיא הזה, שהוא שיא כמותי, הוא באמת הישג מרשים יותר מאשר, למשל, השיא שנשבר? האם פער של שניים או שלושה שערים על פני שנה שלמה, שהושגו בכמות גדולה יותר של משחקים, באמת מהווה שבירה חשובה של שיא? שבירה שראוייה למונח המרגש והנדיר "שבירת שיא"?
כדי לענות על השאלה הזו צריך קודם כל לשאול, האם בכלל אפשר להשוות הישגים מתקופות שונות? ובכן, זה לבטח פשוט יותר מאשר להשוות שחקנים או קבוצות מעידנים שונים, כי אנחנו מתעסקים במספרים, אבל זה לא אומר שזה קל. כי אמנם המספרים נגישים, אבל זה לא באמת ה-כ-ל מספרים.
האם ה-9.77 שאספה פאוול קבע ב-2005 בריצה ל-100 מטר, שהיו בזמנו שיא עולם, זה שיא עדיף על ה-9.95 של ג'ים היינס, באותה ריצה, 37 שנה קודם לכן? מצד אחד, ברור שפאוול רץ מהר יותר. מצד שני, היינס קיזז 7 מאיות מהשיא שקדם לו, לעומת מאית אחת של פאוול, והיה הראשון לקבוע שיא עולמי מתחת ל-10 שניות.
או, למשל, אם שיא הנקודות לעונה ב-NBA הוא 2,700, והוא נקבע ב-82 משחקים (שזה יוצא 32.9 למשחק), הוא באמת שיא חשוב יותר מאשר מישהו שקלע, למשל, 35 נקודות למשחק, אבל ב-75 משחקים, ולכן קלע "רק" 2,625 נקודות? אז האם השיא של מסי באמת גדול יותר מהשיא (לשעבר) של גרד מולר? לא שאלה שפשוט לענות עליה, אבל בואו ננסה.
השערים
כדי לעשות את זה, חייבים קודם כל להגיש את כל המספרים. מהחשובים יותר ועד החשובים פחות. ונתחיל במרכזי, כאמור: מסי כבש 86 שערים, מילר 85. במספר הבולט מכולם, זה ברור, מסי לוקח. עם זאת, מילר עשה זאת ב-60 משחקים, מסי ב-66. זאת אומרת, ממוצע הכיבושים של מילר הוא 1.416 למשחק, של מסי הוא 1.303.
אז מה הוא המספר החשוב יותר? הרי כשבוחנים משהו על פני כל כך הרבה משחקים, כמו בליגות הבייסבול והכדורסל האמריקאיות, הממוצעים לרוב נחשבים יותר. את מלך הסלים של ה-NBA בעונה מסויימת קובעים לפי נקודות למשחק, לא סה"כ. אבל זה לא ספורט אמריקאי, וממוצעים לא באמת מהווים חלק מרכזי בשיח היומיומי על כדורגל.
ככה שיש כאן בעיה, והתשובה היא כנראה עניין של טעם – איזה נתון חשוב יותר, הסה"כ, או הממוצע. מה גם שההפרשים אינם גדולים בכל מקרה, לא בכמות ולא בממוצע. לפיכך, אנחנו נאלצים להעניק כאן שוויון לשני ההישגים.
איכות
בנוסף לכמויות וממוצעים, חייבים לבחון את "איכות" השערים. ככה זה כשלוח המשחקים של הקבוצות לא זהה. זה לא מסי נגד רונאלדו, באותה עונה, באותה ליגה. לצורך העניין, מאזן 2:10 של קבוצת פוטבול מכללות אחת ייחשב על פי המומחים לעדיף על פני מאזן 1:11 של קבוצה אחרת, ממחוז אחר – אם הלו"ז של הראשונה היה קשה יותר. מה שאומר שיש עוד שאלה שצריך לענות עליה – מי שיחק מול תחרות קשה יותר? כמובן, מדובר באלמנט שקשה להכריע בו. עם זאת, אפשר להעלות טענות לכאן ולכאן.
כדי לצדד במולר, חייבים לציין שהוא שיחק במה שהייתה כנראה ליגת הכדורגל הטובה בעולם באותם ימים, כשהדור הגרמני של שנות השבעים שלט בכדורגל העולמי. עם חצי גמר מונדיאל ב-70', זכייה ביורו 72', זכייה במונדיאל 74' ועוד גמר יורו ב-76', זו הייתה הנבחרת הטובה בעולם, והיא הייתה מורכבת על טהרת שחקני ליגה – 75 מ-78 המוזמנים למאנשאפט לארבעת הטורנירים הבינלאומיים האלה הגיעו מהבונדסליגה, והם באו מ-12 קבוצות שונות.
בנוסף, גם הקבוצות הגרמניות היו הדומיננטיות ביותר באירופה באותה תקופה. וגם אם הליגה הספרדית יכולה להציג רשימת הישגים מרשימה במפעלים האירופאיים בשנים האחרונות, הרי שלא מעט אנשים יסכימו שהבטן הרכה שלה היא, ובכן, רכה מאוד. גם אלה המצדדים בליגה הספרדית כאחת מה-2,3 הטובות בעולם, לא מביאים את איכות הקבוצות מהחצי התחתון של הטבלה כטיעון לטובתם. כמו כן, מולר כבש 6 שערים ב-7 משחקים במוקדמות יורו 74', ועוד 4 ב-2 משחקי טורניר הגמר. מסי לא שיחק ב-2012 באף טורניר גמר.
אז מה, השערים של מילר איכותיים יותר? ובכן, קשה לומר את זה – ולו רק בשל הגלובליות של המשחק כיום. העניין הוא כזה: בתחילת שנות השבעים הליגות היו מורכבות כמעט כולן משחקנים מקומיים. ועם כל הכבוד לאיכות הדור הגרמני באותן שנים, זה לא שקבוצת בונדסליגה שהיה לה חור בעמדת המגן השמאלי הייתה יכולה לסגור אותו עם שחקן יפני, גנאי או מכל מקום אחר בעולם, כמו שמתרחש כיום בכל הליגות הגדולות.
יתר על כן, כמו הבונדסליגה של לפני 40 שנה, גם הליגה הספרדית כיום נשענת על דור מדהים. רק שאצלה, בנוסף, נהנות הקבוצות מהיכולת לקבץ כישרון מכל קצוות תבל. במלים אחרות, התחרות בלה ליגה ב-2012 היא כנראה קשה מבבונדסליגה ב-1972, מה שמעניק יתרון כלשהו לשיא של מסי.
חשיבות
נתון מרתק נוסף שיש לדון בו הוא "חשיבות השערים". כלומר, כמה השערים שכבש השחקן תרמו לניצחונות ולהישגים של הקבוצה. ב-91% מהמשחקים בהם כבש מסי – בארסה שלו ניצחה. לעומת זאת, ב-82% מהמשחקים שמולר כבש, באיירן שלו ניצחה. בנוסף, בארסה הצליחה לנצח ב-47% מהמשחקים בהם מסי לא כבש, לעומת 44% של באיירן. בסיכום, היתרון של ה"חשיבות" הוא של מסי, גם אם בפער קטן. כשמסתכלים על הנבחרת הפער שוב לטובת מסי: בשני המקרים, ארגנטינה וגרמניה ניצחו ב-100% מהמשחקים בהם מסי ומולר כבשו. רק שבעוד שגרמניה הצליחה לנצח בחצי מהמשחקים בהם מילר לא כבש (50%), ארגנטינה לא ניצחה באף משחק בו מסי לא כבש. 0%.
היתרון של מסי בקטגוריית "החשיבות" גדל גם לפי הנתונים הבאים: ב-10 משחקים שברצלונה ניצחה ב-2012, אם מורידים את השערים של מסי, הניצחון הופך לתיקו, ובמשחק אחד נוסף ניצחון הופך להפסד. אצל מילר המספרים הם 8 ו-2. ב-9 מקרים נוספים תיקו של ברסה הופך להפסד. אצל מילר: 5.
היינו אומרים שגם בקטגוריה הזו, ושוב בהפרש קטן, השיא של מסי מנצח, אבל עוד לא נגענו בנקודה חשובה נוספת: השערים של מסי, אחרי הכל, לא תרמו לאף תואר משמעותי שהושג ב-2012 (זכו בגביע המלך הזניח). וגם אם השערים שלו העונה יתרמו כנראה לזכייה באליפות ב-2013, הרי שאנחנו בודקים את 2012, וברסה לא זכתה באליפות, לא בגביע ולא בליגת האלופות בשנה הזו.
לעומת זאת, מולר זכה ב-1972 באליפות עם באיירן מינכן ובאליפות אירופה עם גרמניה. מה שלגמרי מאזן את היתרון הקטן של מסי בחשיבות הסטטיסטית של השערים, ואולי אפילו מקנה יתרון קטן לשערים של מילר (קטן, כי בכל זאת - למסי לא היה טורניר נבחרות השנה).
מה עושים אחרים?
מעבר לכך, חשוב גם להתייחס לכמות השערים שהובקעה בכלל בכדורגל בשתי התקופות השונות. כלומר, אם מישהו כבש 1.5 שערים למשחק בעידן בו הובקעו 5 שערים למשחק (30% מכלל השערים), האם זה נתון טוב יותר מאשר 1.1 שערים למשחק בעידן בו מובקעים 2.9 שערים למשחק (38%)? ובכן, נתון לוויכוח. מה שלא נתון לוויכוח זה שלפני 40 שנה הובקעו בממוצע יותר שערים בממוצע למשחק בהשוואה להיום. אבל השאלה היא, עד כמה?
ב-72/3 נכבשו בבונדסליגה 3.25 שערים למשחק, ועונה אח"כ 3.37. לפיכך, מולר, שכבש לאורך שנת 72 בממוצע של 1.23 שערים למשחק בבונדסליגה, היה אחראי לכ-37% מהכיבושים. מהצד השני, בליגה הספרדית כבשו אשתקד 2.76 שערים למשחק, והשנה המספר עומד על 2.89. מסי כבש ב-2012 בממוצע של 1.54 שערים למשחק. זה כ-55% מהשערים.
וגם אם הנתונים שונים טיפה ומתיישרים קצת במפעלים האחרים, הדגימה מהם קטנה יותר (פחות משחקים), ובכל מקרה זה לא משנה את הנתון הסופי, שמסי אחראי לאחוז גבוה יותר של השערים שמובקעים במשחקים בהם הוא משחק, בהשוואה למולר. כאן, בניגוד לכל הסעיפים שעברנו עליהם, היתרון הוא של מסי – והוא ברור.
סיכום
אז איזה הישג גדול יותר? אם מסתכלים על הסעיפים שעברנו עליהם, קיבלנו תיקו באחד, יתרון קטן למסי באחד, יתרון קטן למולר באחר, ועוד ניצחון ברור למסי בסעיף הרביעי. זה אומר שלפי הבדיקה הזו, השיא של מסי הוא הישג גדול יותר, ואכן ראוי להיקרא "שבירת שיא", גם אם בנתון של ממוצע שערים למשחק הוא לא עדיף. מצד שני, יש לו עוד איזה משחק או שניים עד סוף השנה כדי לטפל גם בזה.
