אז, שלושה תארים אירופיים בשנה קלנדרית אחת? נראה את מסי שובר את השיא הזה. אבל דווקא קורטואה מעדיף להסתפק רק בשניים ששייכים לו באמת והודף שבחים שלא לו. אחרי הכול, את הניצחון של צ'לסי בגרמניה, הוא ראה רק בטלוויזיה. "אנשים אומרים לי 'היי, זכית בליגה האירופית ובליגת האלופות באותה עונה!'. אני מיד מתקן אותם. צ'לסי היא אמנם הקבוצה שאליה אני שייך, אבל אני לא משחק בה כרגע", מצניע קורטואה את 'ההישג'.
ואכן, לקורטואה אין צורך לספח קרדיט ממקומות אחרים, יש לו מספיק במדריד. את ההערכה העצומה שהוא מקבל בבירה הספרדית, אפשר היה לאמוד דווקא אחרי השער המגוחך שספג בניצחון 2-1 של אתלטיקו מול ויאדוליד בתחילת העונה. הטעות שקורטואה ביצע הייתה באמת איומה, אבל הקהל האוהב בוויסנטה קלדרון בחר לעודד ולחזק אותו באותם רגעים. ונכון שהיה אולי קל יותר לעשות את זה אחרי שאתלטי ניצחה, אבל גם המאמן דייגו סימאונה החליט לברך את השוער בן ה-20 דווקא אחרי שפישל. "הדבר הטוב ביותר שלקחתי מהמשחק היום זו התגובה של תיבו", ציין צ'ולו במסיבת העיתונאים, "אחרי השגיאה שעשה הוא הציל שני כדורים מסובכים ואני מאוד מרוצה מכך".
עם תמיכה שכזו, לא פלא שהשוער הצעיר מגיע לאחד השבועות החשובים בעונה של הרוחיבלאנקוס בראש מורם. למרות שני הפסדים מול ברצלונה בעונה שעברה, שהסתכמו ב-7 שערים שספג, חמישייה בקאמפ נואו, 4 פעמים בהן מסי הכניע אותו - כולל שער אחד שהפרעוש השחיל לו ממש בין הרגליים - הבלגי הרגיש בטוח מספיק לקרוא תיגר על הארגנטינאי הכול-יכול ולומר: "אנחנו לא מפחדים ממסי ומשום שחקן שעומד מול אתלטיקו". בואו נגיד שיומיים לפני שהוא מתייצב על קו האש הכי מסוכן בעולם הכדורגל, שער היריבה בקאמפ נואו, אולי היה עדיף אילו היה בוחר במילים אחרות.
אבל אם להסתמך על הבחירות של קורטואה עד כה בקריירה, אולי צריך לחכות גם עם הביקורות על הציטוט האחרון והמתגרה. בינתיים, נראה שהאינסטינקטים שלו בחיים, היו לא פחות טובים מאלה שהוא מפגין בין הקורות.
ההחלטה הראשונה והמשמעותית שלו, הייתה כנראה ללכת כנגד הגנום המשפחתי. הוריו, שני שחקני כדורעף מקצועניים, היו אמורים להתוות לו את הדרך לעבר קריירה בענף הספורטיבי שלהם. אלא שלילד התחשק דווקא לבעוט בכדור ולא להנחית אותו, ובגיל שבע הוא הגיע למועדון הכדורגל של גנק, שם שיחק תחילה כמגן שמאלי. השינוי בתפקוד כעבור שנה היה די מקרי. גנק הגיעה לטורניר מקומי ללא שוער וכשהמאמן שאל מי מתנדב לשחק בעמדה שאינה פופולארית לרוב בקרב ילדים, תיבו הקטן קפץ משום מה ואמר "אני". לאחר מכן, הוא נבחר לשוער המצטיין באותו טורניר. "אין לי מושג למה הסכמתי", מספר קורטואה הבוגר, "אבל ייתכן שכמגן, הייתי משחק היום בליגה השלישית בבלגיה, אז זו הייתה בחירה טובה".
מאותו טורניר ואילך, 3 עמודי השער ליוו את קורטואה לאורך המסלול במועדון. הוא עבר דרך מחלקות הנוער של גנק, עד שבגיל 16, קיבל לראשונה את הזימון לקבוצה הבוגרת וערך הופעת בכורה באפריל 2009 מול גנט. זו הייתה ההופעה היחידה שלו באותה עונה, ולמעשה, רק כעבור שנה וחצי, בעונת 2010-11, יכול היה להתהדר סוף סוף באפודה הראשונה של גנק. באותם חודשים, כשבחוד הקבוצה כיכב הבאר-שבעי, אליניב ברדה, מהעבר השני קיבל את הפוקוס קורטואה בן ה-19 והגן על הרשת של מי שהוכתרה בסוף אותה עונה כאלופה הבלגית.
קורטואה נבחר לשוער המצטיין בבלגיה באותה שנה, עובדה שפינתה לו מקום נכבד ברשימת הקניות של לא מעט מועדונים בכירים באירופה. לבסוף, צ'לסי הייתה זו שרכשה את הטינאייג'ר תמורת 9 מיליון יורו. אך עוד לפני שקורטואה הספיק לנחות בלונדון ולערוך סיבוב התרשמות בדיוטי פרי של הית'רו, הוא כבר נשלח בהשאלה לאתלטיקו כדי להתחשל לקראת חילופי משמרות עתידיים עם פטר צ'ך.
אחרי שהבן האהוב של הוויסנטה קלדרון, דויד דה חאה, עזב ב-2011 לטובת מנצ'סטר יונייטד, סרחיו אסנחו, השוער השני של אתלטיקו, קיווה לעקור עצמו מהספסל ולקבל דקות משחק. אלא שהילד הבלגי בן ה-19 לא התחשב. ככל שהעונה התקדמה, עם ההגעה של סימאונה והשיפור שחל בקבוצה, קורטואה רק חיזק את הברגים שחיברו את אסנחו לספסל, והמשיך לחדד את התכונות המצוינות שלו, דבר שהעניק לו גם את המקום כשוער הצעיר אי פעם בנבחרת הלאומית.
גובהו המרשים של קורטואה (1.99 מטר) שמעניק לו נוכחות אפקטיבית ברחבה וגם אינו מפחית הרבה מהזריזות שבה הוא מגיב לכדורים, שם בצל את חוסר הניסיון שלו. דני הידלגו, הכתב שמלווה את אתלטיקו מטעם העיתון הספרדי 'אס', עוקב אחריו מקרוב ומאתר בו מעלה נוספת. "העתיד שלו לא מובטח רק בזכות הרפלקסים המצוינים, אלא גם בשל הבגרות שהוא מגלה בגיל כה צעיר", קובע הידלגו ומוסיף: "אני משוכנע שכשיגיע לאנגליה, הוא יאפיל גם על דה חאה".
בינתיים, החליטו קורטואה וצ'לסי בקיץ האחרון על המשך דרכו לעונה נוספת במדריד. למרות התבטאות מוזרה ששיחרר לפני מספר חודשים לרדיו בספרד, בה גילה כי "מאמן השוערים בצ'לסי אמר שהוא לא יודע עוד כמה זמן צ'ך יכול למשוך ברמות הגבוהות בשל פציעות", לפיה קורטואה נשמע כמי שכבר רוצה לחזור ללונדון, שאר הסימנים דווקא מראים כי הוא נהנה באתלטיקו. הוא מאוהב בסימאונה, מראה שיפור מתמיד ביכולת ומשתלב גם בתרבות המקומית. את השפה הוא למד בכוחות עצמו ולפי הדיווחים קורטואה מגיע בכל אימון לחדר ההלבשה על תקן הליצן ומשוויץ בפני חבריו עם ביטויים בספרדית שהצליח ללקט מהטלוויזיה.
אז אחרי (כמעט) חצי עונה מוצלחת מבחינה קבוצתית ואישית, (ספג 11 שערים בלבד ב-14 משחקי ליגה) קורטואה מגיע למגרש שמשחיט בדרך כלל את הסטטיסטיקות הנאות של השוערים. התקשורת הספרדית, כצפוי, אמנם עוסקת באובססיביות בקרב שבין מסי לפלקאו, אבל מאצ'-אפ לא פחות חשוב וכנראה גם חזיתי יותר, יתרחש בין מסי לשוער של הקולצ'ונרוס. שם, כדי שאתלטיקו לא תאבד את הזנב של בארסה ואולי אפילו תצליח לצמק את הפער בצמרת לשלוש נקודות, קורטואה יצטרך לספק את הקסם האמיתי ולהשאיר על המשחק את טביעות האצבעות שלו. גם אם הן מכוסות בכפפות.
