בדומה לחייו של כל אחד ואחד מאיתנו, גם בחייהם של הספורטאים יש רגעים קריטיים בהגיעם לצומת של קבלת החלטות. בחודש הקרוב נציג בפניכם סדרה של כתבות העוסקות ברגעים משמעותיים בקריירה של ספורטאים, כאשר הכתבה הראשונה תעסוק בסמלים שחזרו לקבוצותיהם כמאמנים. האם קיבלו החלטה טובה או לא טובה? הכול בכתבה שלפניכם.
"לא כדאי שאשוב למכבי תל אביב ואפגע במה שבניתי",אלו דברים שאמר אחד מהכדורסלנים הגדולים שהיו בישראל, אנתוני פארקר. אמנם הגארד, שבילה את השנים האחרונות בליגה הטובה בעולם, לא התכוון בדבריו לשוב ולאמן את הצהובים, אבל בהחלט נגע בסוגיה הקשה שעוברת על שחקנים, שהיו לסמלים בקבוצות בהן שיחקו, ובקריירה החדשה שלהם כמאמנים הם תוהים אם לאמן את הקבוצה בה שיחקו.
תוהים בצדק? אכן. הפחד הגדול של אותם הסמלים היא להיכשל בתפקיד החדש וכל כך שונה מזה שבתוך תחומי המגרש, ובכך למחוק בעונה אחת (ואולי פחות) את כל התהילה הנפלאה שבנו בהיכל של הקבוצה.
בכל זאת אף אחד לא מבטיח שהקהל, שחיבק אותך בימים פחות טובים כשחקן וידע להאשים את המאמן, יחבק אותך גם כשתעמוד על הקווים, בזמן שהוא מחפש את מי להאשים בקבוצה.
דוגמאות לכך ניתן למצוא בלא מעט ענפי ספורט ובייחוד בכדורגל ובכדורסל. ברוב המקרים, ההחלטה לשוב לקבוצה כמאמן, לא מסתיימת בטוב, זאת לצד מקרים מוצלחים שהפכו את אותם כוכבים מסמל לאליל.
ההחלטה של גיורא שפיגל: סמל צהוב בשנות ה-70, כישלון בסוף שנות ה-80
אחד משחקני הכדורגל הישראלים הגדולים בכל הזמנים, היה גיורא שפיגל. מי שבישל את השער היחיד שכבשה נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו 1970 לגיורא שפיגלר, החל את הקריירה המפוארת שלו כשחקן כבר בהיותו בן 15 במדי מכבי תל אביב.
שפיגל, שנחשב לאחד הקשרים הטובים בדורו של שנות ה-70, נמנה בגיל 15 כאחד מהילדים של ג'רי בית הלוי, והחל לככב בקבוצה הבוגרת של הצהובים עימה זכה בארבעה אליפויות. למרות סכסוך שהיה לו עם ראשי הקבוצה שלא הסכימו לשחררו לאירופה ב-1972, מבחינת האוהדים היה מדובר בשחקן הגדול ביותר באותה התקופה.
בגיל 35 החליט שפיגל לפרוש ממשחק פעיל, הוחל בקריירת האימון. אחרי 3 שנים בהפועל פ"ת, שב הסמל של הצהובים לקרית שלום בעונת 1987-1988. הצהובים היו אז בתקופה השחורה ללא תארים והצלחות, וקיוו שהסמל ישיב את המכביזם למועדון. אמנם באותה העונה שפיגל הספיק לזכות עם הקבוצה בתואר גביע המדינה, אבל בתוך הקבוצה הדברים היו קשים יותר. השחקנים, שלא אהבו את התנהלותו של המאמן, החלו על פי השמועות באותה התקופה לבצע שביתה איטלקית תוך ביום פציעות, והחלטה להפסיק ולהישמע להוראות הטקטיות של המאמן. אחרי רצף הפסדים, וכתם שחור בהיסטוריה של המועדון עם ההפסד הגבוה ביותר 0:10 למכבי חיפה, החליטה הנהלת הצהובים שמי שישלם את המחיר יהיה המאמן, שאחרי עונה אחת בלבד פוטר, ומאז לא שב לקרית שלום.
ההחלטה של פפ גווארדיולה: הסמל שהפך להיות אליל על הקווים
הנה דוגמא לסמל, שהפך להיות אליל במועדון בו גדל. פפ גווארדיולה, נחשב בשנים האחרונות למאמן המוצלח ביותר באירופה, ועל קבוצתו ברצלונה אין טעם להרחיב במילים.
ב-16 בדצמבר 1990, ערך גווארדיולה הצעיר את הופעת הבכורה שלו במועדון הפאר הקטאלוני בו גדל. כבר בהופעות הראשונות שלו רכש הקשר את לב הקהל, מקום קבע בהרכב והפך לאחד המנהיגים בקבוצה שכונתה אז 'קבוצת החלומות' שכללה בין היתר את רונאלד קומאן, אנדוני זוביזרטה, ומיכאל לאודרופ. לפני שעזב את הקבוצה הקטאלונית לעונה בליגה האיטלקית ועוד מספר שנים בקטאר ובמקסיקו, הספיק גווארדיולה לזכות עם ברצלונה ב-6 אליפויות, 2 גביעים, ואף בגביע אירופה ובגביע המחזיקות.
אחרי תקופה בגלות שב הקשר שהיה לסמל במועדון, הפעם כמאמן. בעונת 2007 החל לאמן את קבוצת המילואים של ברצלונה ואף הכיר מקרוב את הקשר הישראלי, גיא אסולין. בתום העונה התמנה למאמן הקבוצה הבוגרת. מאז ועד היום הספיק הספיק לזכות גווארדיולה ב-2 אליפויות אירופה (מתוכן אחת בעונה האחרונה), כמו כן זכה ב-3 אליפויות ספרד, גביע המלך אחד ואליפות העולם לקבוצות. ברצלונה נחשבת היום לקבוצה הטובה בעולם בכל הקטגוריות, והרבה בזכות המאמן, שהפך לאליל.
אגב, גווארדיולה תהה לא אחת כבר אחרי הזכייה הראשונה שלו בעונת 2008/09 באליפות אירופה אם לעזוב את הקבוצה בשיא, אך אחרי מסע שכנועים בחר להישאר. העונה הקרובה תהיה האחרונה שלנו בקטאלוניה.
ההחלטה של עודד קטש: הסמל שיתקשה לשכוח את דצמבר השחור
אמנם את השנים הצעירות שלו בעולם הכדורסל הישראלי העביר במכבי רמת גן והפועל גליל עליון, אבל אין ספק שאת הפריצה הגדולה שלו בעולם הכדורסל הישראלי והאירופאי, עשה עודד קשט בצעדים הראשונים שלו בגיל 20 על הפרקט בהיכל יד אליהו דאז, במדי מכבי תל אביב
ב-1995 שב לקבוצה בה גדל והחליף את גיא גודס שנפצע בברכו במשחק הראשון בליגה האירופית מול פו אורטז. אז החל קטש לסלול את דרכו להיות השחקן המוביל במועדון של שמעון מזרחי לצידם של דורון ג'מצ'י וורדיסאב צ'ורצ'יץ'. הוירטואוז של מכבי קראו לו ביציעים, כשתעתועי הגוף שלו בדרך לסל השפילו כמעט כל יריב שניסה לעצור אותו. אט אט הפך הרכז להיות הסמל הבא של מכבי תל אביב אחרי מיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י. בהמשך שיחק בפנאתנאייקוס היוונית ואף קטף את תואר אליפות אירופה אחרי שניצח את הצהובים במשחק הגמר.
את הקריירה המדהימה שלו כשחקן פעיל נאלץ קטש לקטוע אחרי שנפצע בברכו והתקשה לחזור לשחק. הסמל הצהוב פנה לתפקיד המאמן, ואחרי שלוש שנים מוצלחות בהפועל גליל עליון, שב בקול תרועה בקיץ 2007 להיכל נוקיה הפעם על הקווים, כשצביקה שרף תפקד כג'נרל מנג'ר. למעלה מ-11 אלף צופים רכשו מנויים בזמן קצר למשחק הקבוצה בעיקר בכדי לראות את הסמל מוביל את הקבוצה להישגים בל מפעל.
אלא שהפתיחה של העונה כבר בישרה על רעות. מכבי מתקשה לנצח במשחקי החוץ ביורוליג. גם בליגה ניצחון דחוק על הפועל נהריה 87:90 לא ממש נתן שקט במועדון, וקטש עצמו, שלא היה מרוצה ידע בדיוק מה מצפה לו בחודש דצמבר. זה החל בתבוסה לבני השרון ולאחר מכן הפסד נוסף להפועל חולון, והמשיך בהפסד ביתי ראשון ביורוליג לריטאס וילנה.
בתום החודש הקשה החליטו הצדדים להיפרד. קטש עזב את מכבי תל אביב, כשהוא מושפל וללא התהילה אותה בנה בשנותיו כשחקן.
ההחלטה של מראדונה: האלוהים של ארגנטינה שהובס מול גרמניה.
מיותר לספר מי הוא דייגו ארמנדו מראדונה. האליל או האלוהים של ארגנטינה, שהסיפור שלו מביא זווית ראיה אחרת על ההתלבטות האם להפוך ולהיות מאמן אחרי שהפכת לאלוהים עם 'יד הזהב'.
מי שהיה ילד הפלא של הכדורגל הארגנטיני, כשבילדותו היה מקפיץ קליפות של קלמנטינה מביתו למכולת וחזרה, היה מי ששם את ארגנטינה על המפה חזרה בשנות ה-80 ונחשב לא רק לשחקן הטוב בעולם באותן השנים אם לא עד היום, אלא נחשב לאיש החשוב ביותר במדינה שחיבקה אותו גם כשנפל לסמים ועמד לא אחת לפני תהום.
אחרי הפרישה, החל מראדונה בקריירת המאמן שלא ממש צלחה בשתי קבוצות בהן עמד על הקווים: מנדיז'ו דה מקוריינטס וראסינג קלאב.
למרות הכישלון בקריירה הקצרה כמאמן, האהבה של הקהל והמשמעות שלו עבור הנבחרת הביאה את ראשי ההתאחדות הארגנטינית לתת את המושכות של נבחרת ארגנטינה למי שעבורו הנבחרת סימלה הכול בחיים.
דווקא הפתיחה של מראדונה במוקדמות מונדיאל 2010 נפתחה רע מאוד וכללה 4 הפסדים מתוך 6 משחקים. כבר אז החל מראדונה ל'זכות' בביקורות על עבודתו על הקווים ובאימונים. בסופו של דבר העפיל המאמן הארגנטיני למונדיאל, ועם שלל הכוכבים שלו בויניהם מסי וטבס, הפך את הנבחרת למועמדת ראויה לזכות בתואר ובכך להשים את חלומו וחלום כל אוהדיו. את שלב הבתים סיימה הנבחרת של מראדונה במאזן מושלם עם ניצחונות על ניגריה דרום קוריאה ויוון. גם בשלב שמינית הגמר גברה הנבחרת של מראדונה על מקסיקו והעפילה לשלב רבע הגמר, שם פגשה את גרמניה.
גם מראדונה לא חלם על השפלה כמו שספג מול הנבחרת הגרמנית, כשהובס 0:4 בתצוגה הגרועה ביותר שהציגה נבחרת ארגנטינה בשנים האחרונות. כל זה הספיק להתאחדות הארגנטינית בכדי לפטר את המאמן, שנותר אלוהים עבור רבות ממעריציו, אבל עזב את ארגנטינה בבושת פנים עם לא מעט ביקורות.
