אם חשבתם שעל הכדורגל השתלט הכסף, אם חשבתם שהליגה הספרדית בנויה משתי קבוצות בלבד, אם חשבתם שברצלונה וריאל מדריד בלתי ניתנים להכנעה - תחשבו שוב. לא רק שאתם טועים, אתם חסרי אמונה. אתלטיקו מדריד הוכיחה השנה לכולם, ובעיקר לעצמה, שהיא שייכת למועדון של הגדולות ביותר. אחרי אחת הסיומות הכי מרגשות שראינו בספרד בפרט ובכדורגל האירופאי בכלל הערב (שבת), אתלטיקו זכתה באליפות ספרד לראשונה אחרי 18 שנים, ובפעם ה-10 בתולדותיה. 1:1 בחוץ מול ברצלונה הספיק לדייגו סימאונה כדי להחתים את שמו לנצח בהיסטוריה של המועדון.
ש מגיע בכדורגל. זה מה שהקולצ'ונרוס לימדו אותנו השנה. בשבועות האחרונים כבר חששנו שאולי הם קורסים ברגע האמת, אבל הם עשו את זה, ואי אפשר שלא להתרגש ביחד איתם. הרומנטיקה חזרה לכדורגל, ואפילו 98 אלף האוהדים בקאמפ נואו לא הצליחו להישאר אדישים: הם מחאו כפיים לאתלטיקו מיד עם שריקת הסיום, בזמן שהחניכים של סימאונה השתוללו מאושר על כר הדשא.
הסיפור של האליפות הזה הוא קודם כל המאמן הארגנטיני. לפני שנתיים וחצי הוא לקח מועדון למוד אכזבות וכשלונות, שבכל שנה מחדש בנה ציפיות גדולות ועד מהרה גילה שהוא לא מסוגל להתמודד עם בארסה וריאל. אבל צ'ולו סימאונה שינה את הכל, חיבר את הקבוצה סביבו והפך את אתלטיקו לווינרית ענקית. בזמן שהקטאלונים והבלאנקוס הוציאו מאות מיליוני יורו בשנים האחרונות על כוכבים כמו גארת' בייל, ניימאר ואחרים - סימאונה צחק כל הדרך לאליפות מדהימה עם שמות חסרי ברק כמו דייגו גודין, גאבי או חואנפראן. ההגמוניה של שתי הגדולות, שזכו בכל התארים מאז 2004, נשברה.
המשחק בקאמפ נואו הערב סימן עונה שלמה של אתלטיקו. כאמור, אין לה את אותה סוללת כוכבים כמו שיש לבארסה וריאל. רדאמל פלקאו ברח לה בקיץ האחרון וכנראה שגם דייגו קוסטה יעזוב בקרוב. אז סימאונה, ביודעו את כל זה, ליכד את הסגל שלו סביב משחק אגרסיבי, הגנה קשוחה ויכולת מדהימה להשיג שערים בצורה יעילה בכל פעם שהם צריכים.
כאמור, מדובר באליפות הראשונה של אתלטיקו מאז שהיא עשתה את זה ב-1995/96 - אז זה היה דאבל, עם סימאונה במרכז הקישור. זו האליפות ה-10 של הקבוצה בתולדותיה, פחות רק מבארסה וריאל כמובן, והיא יכולה להפוך את העונה הזו למתוקה אפילו יותר ביום שבת. לאדומים-לבנים מצפה עוד גמר אחד אחרון, גמר ליגת האלופות בדרבי מול ריאל, ולכו תדעו? עם הקבוצה המרגשת הזו, לא היינו ממליצים לכם להמר נגדם.
נעבור לדבר על בארסה? לפני שבועיים טאטה מרטינו הכריז שהעונה שלו היא כישלון ושלא מגיע לו צ'אנס נוסף בתפקיד. המעידות של אתלטיקו וריאל בשני המחזורים האחרונים החזירו אותו לתמונת האליפות בדרך לא דרך, והוא הגיע למחזור הסיום של העונה כאשר הוא תלוי רק בעצמו. היה לו שער יתרון, הוא שיחק מול הרכב חסר של אתלטיקו והכל עמד לזכותו. ובכל זאת הוא הוכיח את הטענה שלו עצמו - הוא נכשל. המאמן שהגיע מניואלס בקיץ כדי להחליף את טיטו וילאנובה יסיים כנראה את הקדנציה שלו אחרי שנה אחת בלי אף תואר משמעותי, ויהפוך כנראה לשורה בלבד בספרים של ברצלונה.
בקטלוניה קיוו להיפרד מקרלס פויול, שצפוי לפרוש מכדורגל, ומוויקטור ואלדס שיעזוב גם כן את המועדון - עם אליפות. זה לא קרה, וכנראה שכל מי שאמר שנגמר עידן בקאמפ נואו צדק. בעונה הבאה יפתח פרק חדש בתולדות המועדון, עם לואיס אנריקה על הקווים או עם מישהו אחר, ובבארסה בוודאי ישאפו להחזיר את התואר בעוד שנה מהיום. אבל מה שלא יהיה, מפת הכדורגל הספרדית השתנתה, חוקי המשחק אינם כשהיו קודם לכן, ולנו רק נותר ליהנות מההצגה. כזה תסריט לא היו הוגים גם בהוליווד.
מהלך המשחק:
בארסה קיבלה בחזרה לסגל את ג'רארד פיקה, ג'ורדי אלבה וניימאר שהתאוששו אחרי חודש של פציעה, אבל רק הבלם נכנס להרכב. מי שעוד על הספסל הוא צ'אבי, ששוב הודח מההרכב, אולי בגלל בעיית כשירות ואולי בהחלטה אמיצה של מרטינו. ליאו מסי, כמובן, מוליך את ההתקפה. אצל אתלטיקו, דייגו סימאונה נהנה מסגל מלא, אך הוא בחר להשאיר את ראול גארסיה מחוץ ל-11. דויד וייה מצטרף לדייגו קוסטה בהתקפה, שבעצמו החלים מפציעה.
המשחק נפתח בצורה אגרסיבית, כשבדקה ה-6 מירנדה נגח לרשת החיצונית מכדור חופשי. בצד השני, כעבור דקה, אדריאנו ניסה את מזלו מ-18 מטרים והכדור הלך לידיים של קורטואה. בדקה ה-15 אתלטיקו יצאה למתפרצת, אבל בעיצומה דייגו קוסטה עצר את עצמו ונשכב על הדשא, כאשר הוא שוב פוצע את השריר. החלוץ נאלץ לרדת לספסל, הוחלף ע"י אדריאן ונראה מזיל דמעה. הדרמה גדלה עוד יותר כשגם ארדה טוראן נפצע והוחלף ע"י ראול גארסיה בדקה ה-23, וכך סימאונה נותר בלי שני הכוכבים הכי גדולים שלו.
בארסה התחילה לנצל את המצב כדי לאיים על השער, כאשר בדקה ה-26 פדרו הגיע להגבהה של אלבס ונגח ממרכז הרחבה, גבוה. ואז הגיע הרגע שעצר את הזמן מלכת: פברגאס הקפיץ לעבר מסי ברחבה, הפרעוש הוריד על החזה, ואז הופיע אלכסיס, שמזווית בלתי אפשרית הפגיז פצצה אדירה לחיבורים הקרובים של קורטואה. 0:1 לבארסה בדקה ה-34.
לא עברה דקה מפתיחת המחצית השנייה ואתלטיקו אותתה שהיא לא מוותרת בכזו קלות. דויד וייה השתלט על הכדור ברחבה, עשה סיבוב וירה את הכדור לקורה של פינטו. מזל גדול לברצלונה. האיום הזה התממש בדקה ה-49: גאבי הגביה מהקרן ומצא את דייגו גודין לא מכוסה, הבלם האורוגוואי נגח בלי בעיות לרשת. 1:1 לאתלטיקו.
בארסה התקשתה להתאושש מאיבוד היתרון, ובדקה ה-62 מרטינו שלח למערכה את ניימאר במקום פדרו, שאיכזב. כעבור דקתיים הרשת רעדה מבעיטה של מסי מקרוב, אבל הקוון הניף דגל לנבדל בצדק, והשער נפסל. ברצלונה המשיכה לשלוט בכדור בלי סכנה על השער של קורטואה, עד שבדקה ה-80 אלבס שלח טיל מ-20 מטרים שהשוער הצליח להדוף בקושי. בארסה לא הצליחה יותר לעשות שום דבר, ושריקת הסיום בישרה: 1:1, אתלטיקו אלופת ספרד!
הרכבים:
ברצלונה: חוסה מנואל פינטו; דני אלבס, ג'רארד פיקה, חאבייר מסצ'ראנו, אדריאנו; סרחיו בוסקטס (אלכס סונג /57), אנדרס אינייסטה, ססק פברגאס (צ'אבי /77); פדרו (ניימאר /62), אלכסיס סאנצ'ס, ליאו מסי.
אתלטיקו מדריד: ת'יבו קורטואה; חואנפראן, ז'ואאו מירנדה, דייגו גודין, פליפה לואיז; גאבי, טיאגו, קוקה, ארדה טוראן (ראול גארסיה /23); דויד וייה, דייגו קוסטה (אדריאן /16; חוסה סוסה /72).
