זה היה הרגע שלו. ראול חזר לסנטיאגו ברנבאו, זכה לטקס מכובד, קיבל מחיאות כפיים רמות מעשרות האלפים ביציעים ואפילו כבש שער במדים הלבנים, כנראה השער האחרון שלו בקריירה בריאל מדריד, שלוש שנים אחרי שעזב את המועדון שבו העביר את רוב הקריירה.
בסיומו של המשחק, ריאל זכתה בגביע הברנבאו אחרי 0:5 על אל סאד הקטארית. למי שלא יודע, הבלאנקוס נוהגים לארח קבוצה בכל שנה למשחק ידידות, שהוא משחק לזכרו של סנטאיגו ברנבאו, מי ששימש כנשיא המועדון במשך 35 שנה, והפעם בחרו לפגוש את קבוצתו של האקס המיתולוגי - ראול.
ראול, ששיחק 16 שנים בריאל במהלכן רשם 741 משחקים ו-323 שערים, זכה ב-6 אליפויות ו-3 גביעי אירופה קיבל שוב את החולצה מספר 7 ואילו רונאלדו שיחק עם החולצה מספר 11. נתן כבוד למלך הקודם.
עוד לפני השריקה, נערך טקס מרגש כש-21 שחקנים של שתי הקבוצות עלו אל הדשא, והותירו לכוכב הערב את הבמה. ראול הנרגש נקרא אל המגרש, יצא מהמנהרה לקול תשואות סוערות, כשעל הדשא הוצבו, פיזית, כל הגביעים בהם זכה. יודעים שם לעשות כבוד לשחקני עבר.
במשחק עצמו, זה לא היה כוחות כאשר ראול שיחק מחצית אחת במדי ריאל ובמחצית השניה, עבר לאל סאד. את השער הוא כמובן הבקיע עבור המדרידאים (האהבה הראשונה תמיד הכי חזקה). איסקו, בנזמה וחסה הצעיר סגרו את הסיפור בחצי השני.
מהלך המשחק
אחרי כמה ניסיונות זה כבר עמד באוויר, אבל בדקה ה-23 זה הגיע: די מריה הכניס כדור חכם לראול, שעצר בנגיעה אחת ובשניה כבר הקפיץ את כל האצטדיון, 0:1 לריאל מדריד. 2 דקות חלפו וראול כמעט הכפיל, אבל הכדור המסובב שלו רק שפשף את הקורה.
במחצית ראול עבר לאל סאד אבל ראה את איסקו כובש בצד השני עם נגיחה נפלאה מ-12 מטרים - 0:2. שער שני בראש לקשר המחונן תוך שבוע. בדקה ה-79, השופט שרק לעבירה על קרבחאל ובנזמה לא התקשה והפציץ פנימה - 0:3. שלוש דקות אחר כך, חסה הבקיע מקרוב את הרביעי, 0:4. בדקה ה-89 מוראטה הגיע מול השוער אך נהדף וחסה הצעיר השתלט על הריבאונד והבקיע את החמישי והשני שלו במשחק - 0:5.
