לאנצ'לוטי אין יותר מדי זמן. הליגה חוזרת עוד חודש וחצי, שלושה שבועות לפני כן יש לו על הראש את גביע האלופות הקיצי שיערך בארצות הברית, ואמור להיות ההכנה האחרונה לפני פתיחת העונה הרשמית. ועד אז? לו"ז צפוף במיוחד מצפה לו. כמו כל מאמן חדש שנכנס למועדון, אנצ'לוטי צריך להכיר את הקבוצה, להטמיע את שיטת המשחק שלו, לסגור עם רכש בהתאם. אתם יודעים, דברים רגילים. בעצם רגע. זאת ריאל מדריד. בעידן פוסט-מוריניו. שום דבר שם לא רגיל. וואו, כמה משימות יש לקרלו...
איחוד הקבוצה והאוהדים
זה לא סוד שמוריניו השאיר במדריד אדמה חרוכה. קסיאס נגד רונאלדו, רונאלדו נגד מוריניו, מוריניו נגד פפה, כולם נגד מוריניו, מוריניו נגד קסיאס, אוהדים נגד קסיאס. בלאגן. ועכשיו שקט. חודש של שקט. פגרה ארוכה. השחקנים חזרו הביתה לנקות את הראש, חלק משחקים פה ושם עם הנבחרות שלהם ביורו או גביע קונפדרציות, אבל כולם עושים את אותו הדבר – שוכחים ממוריניו והצרות. עד שתסתיים החופשה, והם יחזרו לאימונים כריאל מדריד. כקבוצה הבעייתית. פה נכנס אנצ'לוטי.
המאמן האיטלקי יהיה חייב לדאוג שהסגל שלו בריא. לאו דווקא במובן של כושר או פציעות, אלא בעיקר מבחינה מנטלית. לוודא שכל הפצעים מהעונה שעברה הגלידו, ושאין שום סכסוך או דם רע בתוך חדר ההלבשה שלו. אחרי עונה קטסטרופלית של ריאל בליגה (ואל תתנו למקום השני לסנוור אתכם), עם כמה תצוגות נפל מול יריבות חלשות, לכולם ברור שמספיק תפוח אחד רקוב בסלסלה כדי שכל העסק ייראה רע. וזה כולל, בין השאר, גם את האוהדים. חלקם איבד אמון בקבוצה ובשחקנים לאור חרושת הידיעות והשמועות בעונה שעברה, ודמותו המקניטה של מוריניו לא תרמה לכך. אנצ'לוטי, בדיוק להיפך מהפורטוגלי, יצטרך להקנות רוגע. שקט. תחושה שיש מי ששולט ומוביל. שקט תעשייתי יאפשר שקט מקצועי. ושקט מקצועי? הוא כבר יביא תוצאות.
חלון ההעברות
גם בלי מאמן, ריאל מדריד לוהטת בחלון ההעברות הנוכחי, כששני שמות בולטים מעל כולם: איסקו ובייל. הספרדי נתן שואו ביורו הצעירות האחרון, וכבר דווח על סיכום שהושג בינו לבין הבלאנקוס. באשר לוולשי, כמה וכמה גורמים בהנהלת ריאל צוטטו בתקופה האחרונה ככאלה שטוענים שהוא מטרת הרכש הגדולה של המועדון, כולל זינדין זידאן שאמר "אם בייל רוצה להגיע אלינו - שפשוט יגיד את זה". במילים אחרות, כולם הכינו את הקרקע כדי שכל מה שאנצ'לוטי יצטרך לעשות הוא להגיע ולהגיד 'כן. תביאו אותם'. ובכלל, אפשר להניח שבתקופה הקרובה בורסת השמות סביב ריאל תלך ותתורגם להחתמות. עכשיו, משיש מי שמנווט את הספינה, הכל יהיה קצת יותר מסודר ומאורגן.
למעשה, לאנצ'לוטי יש כמה החלטות חשובות שהוא צריך לבצע בענייני הרכש. קודם כל, לגבי עמדת החלוץ. גונסאלו היגוואין כנראה יעזוב את הברנבאו הקיץ, כשהשאלה אם זה יהיה לארסנל (שעל פי הדיווחים כבר סיכמה את העברתו) או ליובנטוס, שהתעניינה בו במסגרת טרייד שכולל את ארתורו וידאל. במקרה כזה, המאמן יצטרך למצוא שחקן חוד חדש שיצטרף לבנזמה. גם כאן בורסת השמות בוערת, כשקבאני מנאפולי וסוארס מליברפול הם הבולטים. אלא שלאחרונה הצטרף שם נוסף לעסק – ווין רוני, שלכאורה נחשב כאופציה המועדפת על אנצ'לוטי. הספקולציות באי הבריטי גורסות שבמנצ'סטר יונייטד ינצלו את ההזדמנות ויציעו לריאל את רוני וסכום כסף נכבד תמורת (שימו לב) כריסטיאנו רונאלדו. מה שמוביל להחלטה נוספת שיצטרך המאמן האיטלקי לקבל.
רונאלדו יסיים בעוד שנתיים את חוזהו במדריד. עד עכשיו נראה שהמו"מ להארכתו לא ממש מבשיל לכדי סיכום. בלשון המעטה. כאן עולה השאלה שמעסיקה לא מעט אנשים במועדון הספרדי: האם לנסות ולגבש הסכם טרייד ענקי, למכור את הפורטוגלי, ולהרוויח כמות נכבדת (מאוד) של לירות, או שמא לאפשר לו לסיים את חוזהו ולעזוב את המועדון ללא תמורה. נשיא ריאל, פלורנטינו פרז, בוחר להמשיך ולנסות לממש את האפשרות השלישית, של הארכת חוזהו של רונאלדו תמורת הרבה כסף. ממש הרבה. באיזה דרך ייבחר אנצ'לוטי? לזה נותר רק לחכות.
מתן הזדמנויות
אפרופו החלטות לגבי רכש נכנס, אנצ'לוטי יצטרך להחליט מה לעשות גם לגבי הרכש היוצא. השם הכי חם אצלו בסגל הוא אלבארו מוראטה, עוד ספרדי שנתן טורניר יורו נהדר ומשך את עיניהם של כמה מועדונים ביבשת, כשליברפול אפילו גיששה ברצינות. החלוץ הצעיר קיבל פה ושם דקות משחק בעונה שעברה ממוריניו, והפעם כנראה לא יסתפק רק בזה. בטח ובטח אם יוגשו הצעות רשמיות מקבוצות פאר דוגמת המרסיסייד. והוא לא היחיד. גם לקאקה, שנתן כמה עונות נפלאות תחת אנצ'לוטי במילאן, מתחיל להימאס ממעמד שחקן הספסל שהודבק לו, וביקש לאחרונה להשתחרר ללא תמורה מהמועדון, כשהכיוון הוא כנראה חזרה לרוסונרי (גם מהכיוון הזה מתבשלת האפשרות לטרייד תמורת אל-שעראווי).
שם נוסף שעתידו לא ברור הוא דייגו לופס, השוער שהנחית מוריניו כדי למלא את החלל של קסיאס. קשה מאוד להאמין שאנצ'לוטי ימשיך את הספסול של איקר, מה שאומר שלופס – שנתן עונה מצוינת והותיר רושם גם בהופעותיו באלופות – ייאלץ להידחק לעמדת השוער השני. אם יקבל את זה על עצמו, סביר להניח שלא יראה דקת משחק אלא אם קסיאס ייפצע שוב (או יסתכסך עם המאמן. לכו תדעו), משמע שבמילים אחרות יסגור לעצמו את הדלת שפתח בעקבות המומנטום. אנצ'לוטי, בכל אופן, יודע שלאור תצוגותיו האחרונות, לופס שווה קצת יותר ממה שריאל הוציאה עליו באמצע העונה שעברה. ישחרר אותו? ישאיר אותו? גם כאן, נחכה ונראה.
אה כן. ויש גם מטרות מקצועיות
עם כל הבלאגנים מסביב, איחוד המועדון, החזרת האמון ובחינת מצב הסגל, כבר שכחנו שיש עונת כדורגל לפנינו. עם מטרות. אז אחרי עונה מגומגמת של ריאל, כשהמאבק היחיד שלה היה בעיקר נגד עצמה, ינסה אנצ'לוטי לחפש את הדרך חזרה להיאבק על כל התארים, כיאה למועדון בסדר הגודל של מדריד. המטרה הראשונה של האיטלקי תהיה לייצב את המערכת. בעונה שעברה בארסה ברחה לריאל בעיקר כי ריאל התעקשה לא-לנצח וסירבה לשמור על יכולת יציבה. פעם היא נתנה משחק ענק בקלאסיקו, פעם אחרת הפסידה לבטיס. ברגע שהקבוצה תתאפס ותתאזן, ותציג יכולת טובה לאורך זמן, יעשה אנצ'לוטי חצי דרך להצלחה.
המטרה השנייה היא, כמובן, להתמודד על תארים. אז נכון, במועדון כמו ריאל זה באמת מובן מאליו, אבל הפעם (בשונה מתקופת מוריניו) אף אחד לא ישחרר הצהרות דוגמת 'אנחנו הולכים על הדסימה'. הכל ייעשה בשקט, בצורה מאורגנת. גם הקרבות מול בארסה ייראו אולי אחרת, שכן הפערים במשחקים בין הקבוצות צומצמו ואפילו נוטים לטובתה של ריאל (והפרחים לז'וזה). בסופו של דבר, הקדנציה של אנצ'לוטי בברנבאו נראית מבטיחה. הוא נכנס לתפקיד אחרי רעש ובלאגן, כשרק טוב יכול לצאת מזה ומכאן אפשר רק לעלות. דווקא אחרי עונה קשה, המוטיבציה של כולם בשיאה. אם אנצ'לוטי יצליח לאפס את המועדון ולנווט אותו בדרך יציבה, זאת עשויה להיות תחילתה של שושלת חדשה והיסטורית.
