קטע וידאו צנוע באתר הרשמי, ציוץ עם איחולים בטוויטר. מי שראה, דיינו. משפחת ריאל מדריד איחלה מזל טוב לפאקו חנטו בן ה-81, השחקן שזכה ביותר גביעי אלופות מכל שחקן אחר (6). לכאורה, היהלום שבכתר עבור הבלאנקוס. מבחינה מטרות ספורטיביות, זה אכן כך ורוב כובד המשקל מופנה לצ'מפיונס. מהפן הניהולי, הכתר המשמעותי כיום בבירה הספרדית עובר למשפחת מלוכה מהמזרח התיכון.
ריאל מדריד משחקת כיום את הכדורגל הטוב ביותר שלה מזה שנים. הסגל עמוק, קרלו אנצ'לוטי זוכה לתמיכה בלתי מסויגת, הכוכבים נוצצים והאוהדים אופטימיים. הכל גלוי ומוכר. הסיפור המסקרן יותר מתרחש מאחורי הקלעים. ברישומי המאזנים הכספיים, באסיפות החברים ובהסכמי החסות.
הכל אישי
פלורנטינו פרס נאלץ ללהטט בין שמועות, תלונות ועסקאות סבוכות. וזה לא פשוט. אחד המאבקים המעניינים ביותר של נשיא המועדון הוא נגד "אולטראס סור", ארגון האוהדים הקיצוני של הבלאנקוס. אחרי שהזיז אותם מהיציע הקבוע, הוא הורה לשלול מנויים ועורר מלחמה אישית נגדו. הפורעים החלו להפגין בניסיון לפגוע לבוס בכיס. הקרב נגד כלי התקשורת "מארקה" ו"אס" הוזז הצדה, המטרה החדשה נקראת ACS – קונצרן הבניה של פלורנטינו.
חברי "אולטראס סור" פתחו בקמפיין להרחקת ACS מהמועדון; תלונה על מרמה וזיוף מסמכים הופיעה; מיליוני ספרדים נאלצו לשלם יותר על גז בישול בשל משבר בקידוח שמנהל הקונצרן; במקביל, החלו להתעורר קונספירציות בנוגע למעורבות החברה במדיניות ההחתמות של פרס.
ACS, חברה שמעסיקה 200 אלף עובדים ומייצרת לבעליה 110 מיליון יורו מדי יום, עסוקה בפרויקטים גדולים. עצומים. אולי גם בנוגע לכדורגל. בקיץ האחרון צצו שמועות שבניית כביש מהיר בקולומביה בעלות של 692 מיליון יורו קשורה לצירופו של חאמס רודריגס ולשחרור אנחל די מריה. שבועות ספורים אחרי החתמת חבייר "צ'יצ'אריטו" הרננדס נודע כי פרס חתם על חוזה בסך 432 מיליון יורו עם PEMEX, חברת הדלק הלאומית של מקסיקו. צירוף מקרים? אולי, אבל מבקריו של פלורנטינו פרס מיהרו להאשים שהוא משתמש במועדון לקידום עסקיו הפרטיים.
"זה מידע מעניין שממציאה החבורה האלימה הזו", הכחיש פרס את הטענות באסיפת החברים האחרונה, אליה לא הורשו חברי "אולטראס סור" להיכנס. "הם לא יפחידו אותנו. הם לא יוכלו להשתלט על המועדון כמו שקורה במדינות אחרות". הכנופיה המשיכה להידחק לשוליים, פלורנטינו כבר דהר 10 צעדים קדימה.
פונים מזרחה
אין עוד מועדון בעולם שמכניס כל כך הרבה כסף כמו ריאל מדריד. 603 מיליון יורו בעונה שעברה, ליתר דיוק. אלא שעל פי הנתונים שחשף לאחרונה פרס, ההתחייבויות צמחו ל-602 מיליון יורו. אז מה עושים? בצד הלבן של מדריד לא מבזבזים פחות, רק מכניסים יותר.
ב-2004 ניתח מנהל השיווק חוסה אנחל סאנצ'ס, כיום המנכ"ל, ש"יום אחד יהיו רק 6 מותגים גלובליים גדולים. אנשים יהיו אוהדים של קבוצה מקומית ושל אחת משש הגדולות בעולם, לכן עלינו למקם את עצמנו בהתאם". זה התחיל ממסעות ראווה למזרח, נמשך בהכנות לעונה בארצות הברית וכעת היעד לכיבוש הוא המזרח התיכון.
הפלישה למפרץ החלה דרך איחוד האמירויות הערביות. ב-2013 חתמו הבלאנקוס על הסכם חסות לחמש שנים עם חברת התעופה "fly Emirates", שמשלמת 23.7 מיליון יורו לשנה (עליה של 30% לעומת הספונסרית הקודמת). זה היה הפתח לגל חוזים חסר תקדים, שנמצא בעיצומו. עסקת ענק חדשה עם הבנק הלאומי של אבו דאבי מאפשרת לשייח'ים למכור כרטיסי אשראי ומוצרים אחרים עם תמונות הכוכבים; בית קפה ריאל מדריד כבר נפתח בטיילת של דובאי; פארק שעשועים מיוחד נמצא בשלבי תכנון מתקדמים, לאחר שגם דובר על אי מלאכותי בצורת סמל המועדון.
כדי לקדם את החיבור בין הצדדים, הוחלט להקפיץ את הכוכבים מזרחה. ב-30 בדצמבר, בזמן שרוב שחקני אירופה יבלו את חופשת החגים עם המשפחה, ריאל מדריד תתמודד מול מילאן באבו דאבי. על פניו, סתם עוד משחק ראווה. מאחורי הקלעים מדובר בהסכם שעלותו נאמדת ב-150 מיליון יורו. וזו הזדמנות לרקום את הדיל הבא, שכבר החל להתבשל.
מוכרים את הבית
פלורנטינו פרס מנסה כבר מספר שנים להרוויח ממכירת זכויות השם של האיצטדיון. על פי הפרסומים בספרד, התקיימו מגעים עם 10 חברות שונות. בתחילה דובר על מייקרוסופט, גם אאודי, קוקה קולה ויונדאי עלו כאפשרויות, אבל מהר מאוד החלו לצוץ דיווחים על קשר לאמירויות. בעוד שב"אס" נטען שחברת התעופה תפרוש חסותה גם על המתקן, צצה שחקנית חדשה באופק. ב"מארקה" פורסם שריאל מדריד על סף חתימה עם קונצרן IPIC (International Petroleum Investment Company) על הסכם ל-20 השנים הקרובות בסך 500 מיליון יורו. כסף גדול, אבל יש גם משמעויות אחרות.
ההסכם המתוכנן מצביע על תשלום שנתי בסך 25 מיליון יורו מכיסה של חברת השקעות הנפט הלאומית של איחוד האמירויות – הרבה פחות מאשר גובה ארסנל תמורת הכינוי למתקן שלה (37 מיליון לשנה). כך תוכל הנסיכות מהמפרץ להרחיב את השפעתה במדריד. כדי להכניס סכומים משמעותיים, יהיה על חברי המועדון לאשר את שינוי שם האיצטדיון. ולא מדובר במהלך פשוט.
"אני הורג את עצמי בניסיון לבנות את האיצטדיון הטוב ביותר בעולם, שיניב לנו 100 מיליון יורו נוספים בשנה", הבהיר פלורנטינו פרס. "לא נוכל לעשות זאת מבלי להעמיק את החוב או לבקש מימון". הכוונה היא לעטוף את המתקן בכיסוי צדדי ובגג היקפי חדש, לפתוח במקום מרכז מסחרי ולהקים מלון במבנה. בינתיים, הוא נתקל בהתנגדות. מצד שוחרי הנוסטלגיה, מתנגדים פוליטיים, פעילי איכות הסביבה וגם חקירה פתוחה בחשד לקבלת תמיכה בלתי חוקית מכספי ציבור. זה לא מה שיעצור את הנשיא.
אם הכסף יגויס, גם פתרון יימצא. ואז פלורנטינו פרס יחזק את מעמדו. גם במחיר מתן נתחים מריאל מדריד לטובת יחסי הציבור של השייח'ים. כמו שקורה בצורה כזו או אחרת במנצ'סטר סיטי, פ.ס.ז', ארסנל, מילאן או ברצלונה. כי אירופה לא כובשת את המזרח התיכון, אלא להיפך. לא בכוח הזרוע, אלא באמצעות הפטרו-דולרים של אמירויות המפרץ. בכדורגל זו כבר מציאות יום-יומית. התקשורת, דעת הקהל, הכלכלה והפוליטיקה ייתפסו בשלב הבא.
