מה שקרה לאיקר קסיאס בשנתיים האחרונות קצת צרם. שריקות הבוז שהוא קיבל מחלק מאוהדי ריאל מדריד והעובדה שלא מעטים בקרב האוהדים רצו לראות אותו הולך - ואמרו זאת בשפה בוטה - גרמו לתחושה לא נעימה. נכון, איקר של השנים האחרונות כבר לא השוער הטוב ביותר בעולם כפי שהיה עד לא מכבר. ובכל זאת, הוא אחד הסמלים הגדולים ביותר של הקבוצה בהיסטוריה. וגם אם הוא כשל פה ושם, היחס שקיבל לא היה הוגן.
מבחינתי, קסיאס נמנה על השמות הגדולים ביותר של המועדון המלכותי. לצידם של אלפרדו די סטפנו, חנטו, פרנץ פושקאש, קרלוס סנטיינה, חואניטו, אמיליו בוטראגניו וראול. לא פחות. כל השחקנים הללו עזבו בסופו של דבר את ריאל, אבל אף אחד מהם לא זכה ליחס מעליב כפי שזכה לו איקר בשנתיים האחרונות.
אולי זה קשור לעובדה שהוא שוער, זה שסופג שערים ולא מבקיע אותם. ואחרי הרביעייה שספג בדרבי מול אתלטיקו בתחילת העונה שעברה, האוהדים ממש סימנו אותו כ"אשם". לא שקסיאס היה בשיאו במשחק הזה, ממש לא. אבל להאשים רק אותו בהפסד ולא את יתר השחקנים ואת המאמן קרלו אנצ'לוטי, זה פשוט לא רציני. למי ששכח, נאצ'ו חסר הביטחון פתח באותו משחק כבלם, וסמי חדירה היה חלש להחריד והוחלף במחצית.
כמובן שהבעיות של קסיאס לא התחילו בדרבי, אלא כבר בעונת 12/13 כשנכנס לעימות חזיתי עם ז'וזה מוריניו, שהוריד אותו לספסל והציב את אנטוניו אדאן האלמוני בהרכב. אז נוצר גם הקרע עם חלקים מהקהל, בעיקר ה"אולטראס" שהיו נאמנים למוריניו, וראו בקסיאס "שטינקר" שמדליף מחדר ההלבשה כנגד המאמן.
בינואר 2013 קסיאס נפצע, ריאל רכשה את דייגו לופס, ובעונה שלאחר מכן החליט אנצ'לוטי שהשניים ישחקו לסירוגין. לופס בליגה, קסיאס בגביע ובליגת האלופות. את אותה עונה הוא סיים בצורה מושלמת: קסיאס היה הקפטן שהניף את גביע המלך אחרי הניצחון על ברצלונה, ושוב היה זה שהניף את גביע האלופות אחרי הניצחון בגמר על אתלטיקו מדריד.
דייגו לופס עזב ואיקר חזר להיות השוער הקבוע בעונה שעברה, גם בליגה וגם בצ'מפיונס. רק שזו הייתה עונה שהסתיימה ללא שום תואר. ברמה האישית זו לא הייתה עונה גדולה של קסיאס, אבל מצד שני זו גם לא הייתה עונה רעה. הוא עדיין היה אחד השוערים הטובים ביותר בליגה ואחד הטובים באירופה. אלא ששריקות הבוז בהן היה מתקבל בכל משחק ביתי הפכו לתופעה שאי אפשר היה להתעלם ממנה. ואין ספק שהיא פגעה באיקר ברמה האישית. הוא חש שלא מגיע לו יחס שכזה. לזכותו ייאמר שמעולם לא התלונן ותמיד אמר ש"זכותו של הקהל להביע את דעתו".
ובכל זאת, זה צרם ואפילו הכעיס. כי אנחנו הרי מדברים על "סן איקר", איקר הקדוש, השוער ששירת את ריאל בנאמנות במשך 25 שנה, מאז שאביו הביא אותו למבחנים בקבוצת הילדים כשהיה בן 9. קסיאס לבש את החולצה של ריאל ב-725 משחקים, וזכה ב-19 תארים. רק שחקן אחד בכל ההיסטוריה שיחק יותר פעמים ממנו, ראול עם 741 משחקים. וכל זאת לפני שאנחנו מדברים על הישגיו בנבחרת ספרד – גביע עולם אחד ושתי אליפויות אירופה.
ועכשיו הוא עוזב, ובמקום לאנגליה, כפי שסברו רבים, הוא בחר לעבור דווקא לפורטוגל. ולא במקרה. אבל תחילה נבהיר מדוע הוא החליט לעזוב. היו לכך שלוש סיבות עיקריות: היחס שהוא מקבל מהיציעים, ההחלטה של פלורנטינו פרס להביא ממנצ'סטר יונייטד את דויד דה חאה, ונבחרת ספרד.
המאמן החדש רפא בניטס כבר הבהיר שאצלו לא תהיה רוטציה בין השוערים בליגה ובליגת האלופות, וכי השוער השני ישחק רק בגביע המלך. קסיאס הבין כי אם דה חאה יגיע, וכמעט בטוח שזה מה שיקרה, הוא ישב כל העונה על הספסל. ובגילו (34) ובמעמדו, זה לא התאים לו.
צריך להזכיר שהיחסים בין קסיאס ודה חאה טובים, אם כי לכולם ברור שלא רחוק היום שדה חאה יירש את מקומו בשערה של נבחרת ספרד. נכון לעכשיו איקר הוא עדיין קפטן הנבחרת והשוער הראשון וזה לא אמור להשתנות לפחות עד היורו בצרפת בעוד שנה. מאחר וקסיאס רוצה להמשיך לשחק בנבחרת, ומבחינת ויסנטה דל בוסקה הוא עדיין השוער הראשון, הוא יודע שהוא חייב לשחק באופן קבוע. ואם לא בריאל, אז במקום אחר. ופורטו נראית כבחירה מצויינת עבורו, בעיקר בשל "הקשר הספרדי".
פורטו הפכה בשנה האחרונה לקבוצה חצי ספרדית. המאמן הוא ג'ולן לופטגי, שבמקרה או לא, החל את הקריירה שלו בגיל 19 כשוער בריאל מדריד, תחילה בקבוצת המילואים ולאחר מכן תקופה קצרה גם בקבוצה הראשונה. מעטים יודעים, אבל לופטגי היה השוער השלישי של נבחרת ספרד במונדיאל 1994. בסגל שלו יש לא פחות משישה שחקנים ספרדים – איבן מרקאנו, כריסטיאן טייו, חוסה אנחל, אדריאן לופס, אנדרס פרננדס ואלברטו בואנו, שנרכש לא מכבר מראיו וייקאנו. גם שני עוזריו ומאמן השוערים הם ספרדים. כל אלו ייתנו לקסיאס תחושה ביתית.
מעבר לכך, פורטו מתכוננת להסתער העונה במלוא העוצמה על כל התארים בפורטוגל, אחרי שבעונה שעברה סיימה בידיים ריקות. בימים האחרונים עסק קרלו קוטופיה, סוכנו של קסיאס, בהסדרת הפרטים הכספיים של החוזה. ריאל הסכימה לשחררו ללא תמורה, למרות שנותרו לו שנתיים בחוזה, וזאת כמובן מתוך הכרת תודה למה שעשה עבורה במשך 16 שנים.
הבעיה הייתה בקשר לשכר. קסיאס אמור היה להרוויח 7.5 מיליון יורו נטו בעונה הקרובה ועוד 7 מיליון בעונה שלאחר מכן. בחישוב ברוטו מדובר ב-25 מיליון, סכום שפורטו לא הייתה מוכנה לשלם. בסופו של דבר פורטו תשלם כ-3.5 מיליון יורו נטו לעונה, כלומר כ-14 מיליון ברוטו לשנתיים, וריאל מדריד תשלם סכום נוסף. קסיאס ירוויח אומנם פחות ממה שהיה אמור אם היה נשאר, אבל ישחק באופן קבוע.
