ב–2009, כריסטיאנו רונאלדו שינה את מאזן הכוחות בכדורגל העולמי, כשעבר ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. עד אותו רגע, הליגה האנגלית נחשבה לחזקה והאיכותית באירופה, האנגליות השתתפו בחמישה גמרי ליגת אלופות ברציפות, אחרי שניים מהם הגביע עם האוזניים הגדולות גם חזר לממלכה.אבל ברגע שרונאלדו חבר למסי בלה ליגה, הכדורגל העולמי נשא עיניו לעבר ספרד, ככה זה כששני השחקנים הטובים בעולם משחקים באותה ליגה.
8 שנים עברו מאז, והדו קרב בין רונאלדו למסי מיתג את הליגה הספרדית בספרה אחרת. ריאל ובארסה זכו בליגת האלופות ב-5 מ-8 העונות האחרונות, מאז 2013 השליטה רק התעצמה, כשאפילו אתלטיקו מדריד האפורה הפכה לחברה קבועה במועדון חצי הגמר. כחצי שנה אחרי שחתם על חוזה ארוך טווח שהיה אמור לסדר לו פרישה מכובדת בגיל 36 במדי ריאל מדריד, כריסטיאנו הודיע לחבריו לנבחרת פורטוגל שהוא מתכוון לעזוב את ספרד, והכל בגלל שלטונות המס שלא נותנים לעשות מה שבא לו. אותם שלטונות שהרשיעו את ליאו מסי ואביו בהעלמת מס.
במבט ראשון, זה נראה כמו 'תחזיקו אותי' קלאסי של סופרסטאר שמשלב רגל על רגל על גג האולימפוס, אבל המשבר הנוכחי בין כריסטיאנו לספרדים דווקא יכול להביא עימו בשורה של ממש לכדורגל האירופי. כי מה כבר נשאר לרונאלדו להשיג? מונדיאל? זה לא באמת תלוי בו, למרות מה שקרה ביורו האחרון.
רונאלדו הוא פורץ דרך, אחד שלא סופר איש בדרך למטרה הגדולה באמת - להיזכר כשחקן הטוב בהיסטוריה. מבחינה מקצועית, הוויכוח בינו לבין מסי תמיד ייטה לעבר הארגנטינאי. מבחינה תדמיתית, למרות הרנסנס שחווה בסיום העונה, אין לו צ'אנס מול אחד השחקנים הנחמדים והצנועים בהיסטוריה. אבל מבחינת השפעה על הענף, לרונאלדו יש סיכוי אמיתי לשנות סדרי עולם, בפעם השנייה בקריירה שלו.
אם לפני 8 שנים הוא הצטרף למסי במהפכה, בקיץ הזה הוא יכול לעשות את אותו הדבר בדיוק, דווקא אם ייפרד ממנו, השאלה לאן. למרות התאהבות הנעורים במועדון האדום ממנצ'סטר, הצעד הנכון מבחינתו, היסטורית, יהיה לעבור לליגה האיטלקית, ולכל קבוצה שהיא לא יובנטוס. בזמן שהכסף זורם לממלכה כמו תה חם בצהריים, הליגה האיטלקית בשפל שלא נראה שנים, ודווקא בגלל זה, רונאלדו צריך לנחות בארץ המגף.
איטליה מתאימה לרונאלדו כמו כפפה ליד. אם לא היינו בודקים בדרכון, היינו בטוחים שהוא איטלקי, ולא פורטוגלי. המטרוסקסואל המושלם, שמקפיד על כמות מדויקת של ג'ל בשיער, אבל חלילה שלא יזלוג לחזה (שם הוא חלק כמו התחת של דונארומה), שמסדר גבות כאילו היה אחת מהקרדשיאנס, שמתחזק סט קוביות מדויק, ללא צורך בפוטושופ. זה שאוהב את עצמו קצת יותר מאשר את אלוהים, בדיוק כמו שאוהבים באיטליה.
האפשרויות של כריסטיאנו מצומצמות, אבל אם יבחר באחת משתיהן נקבל סיפור אנושי מרגש. שני המועדונים הרלוונטיים הם אלה שישחקו השנה בליגת האלופות ולא לובשים שחור ולבן - כלומר רומא, בעונתה הראשונה ללא טוטי מזה 2 עשורים, או נאפולי, שלעד תהיה הקבוצה של מראדונה, עד שיגיע מישהו שיצליח להאפיל עליו. כי בגביע האלופות, על שמותיו המתחלפים עם השנים, מראדונה מעולם לא זכה.
אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, אמר לאחרונה הקשיש הטוב בעולם, ג'יג'י בופון. מקומו של רונאלדו בשורה הראשונה של גדולי הענף מובטח, אבל כדי לעמוד שם לבדו, הרחק מצילו הצנום של מסי, הוא צריך לעשות משהו אחר. שערים, תארים, הכל טוב ויפה, אבל כדי להפריד את עצמו מהשאר, הוא חייב לשנות סדרי עולם, ואת זה, הוא יוכל לעשות רק באיטליה. אריבדרצ'י.
