בווידאו: רונאלדיניו מלהטט עם 3 בישולים בקלאסיקו האגדות
הסיטקום האמריקאי "מי הבוס?", ששודר בארץ במשך קרוב לעשור בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, הציג את דמותו של טוני, שחקן בייסבול שפרש בגלל פציעה והפך לעקר בית. ייחודיותה של הסדרה הייתה בחדשנות ובמקוריות שבהצגת המציאות החברתית החדשה שנוצרה בארה"ב באותן שנים, בה נשים יצאו לעבוד וניהול משק הבית כבר לא היה שייך בלעדית להן.
הסיפור של הסדרה מקביל במובן מסוים לסיפורו של סרג'י בוסקטס, כיוון שגם הקשר הספרדי מציג עם השנים לצד הצלחה רבה, גם ייחודיות והצגת מציאות שונה בנוף עולם הכדורגל. "אני נמצא רחוק מאור הזרקורים של התקשורת. אין לי חשבונות ברשתות החברתיות ואני לא מעוניין למשוך תשומת לב", העיד בוסקטס בראיון ל"ספורט" הקטאלוני בשנה שעברה.
בעידן בו כל שחקן מתחזק עמודים בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד, וממציא חגיגה אישית שמייחדת רק אותו אחרי כיבוש שערים, הקשר בן ה-28, שזכה בכל תואר אפשרי בקריירה, לא מעוניין להשתתף בחגיגה, תרתי משמע: "החלטתי שאני מעדיף להצליח על כר הדשא ולהיות מוערך ומוכר על ידי אנשים שבאמת מבינים בכדורגל".
הגישה הייחודית של בוסקטס באה לידי ביטוי כמובן גם במראה החיצוני שלו - הכולל תסרוקת שגרתית שאף פעם לא משתנה - וגם בסגנון המשחק המאופיין בקור רוח מופלא, יכולת תיקול מבריקה ומסירה, שהפכה אותו יחד עם צ'אבי ואינייסטה לבוסים הבלתי מעורערים בכל מרכז שדה בהם דרכה רגלם, אך גם זו שבחודשים האחרונים נמצאת בעוכריו.
על פניו כשבוחנים את הסטטיסטיקות של "בוסי", כפי שמכנים אותו חבריו לקבוצה, מלבד מספר המסירות הממוצע למשחק, שום דבר לא ממש השתנה. הוא מציג השנה אותם אחוזי דיוק במסירה, אותם נתוני ספיגת כרטיסים צהובים וממוצע זהה של נגיעות בכדור, אבל כל צופה שראה השנה את ברצלונה משחקת יכול להישבע שמשהו שם לא אותו דבר.
אז איך מסבירים את הנסיגה של הקשר האחורי הטוב בעולם? בשביל זה צריך לחזור לשאלה שנשאלה בשמה של אותה סדרה אמריקאית - מי הבוס? או ליתר דיוק, איפה הבוס? או לדיוק מירבי - איפה "בוסי"? והתשובה לכך נמצאת בסטטיסטיקה של לא אחר מאשר חברו לקבוצה, ג'רארד פיקה.
Maybe not his best game but imagine calling Kante a fraud. [Pic via. WhoScored] pic.twitter.com/Ozkxiuwo1I
— Calcio Direct (@CalcioDirect) March 28, 2017
לואיס אנריקה, כאמור, הנחיל שיטה שונה מזו שהייתה נהוגה מאז ימי פפ גווארדיולה, וכיום ברצלונה מתחילה את הנעת הכדור שלה אצל טר שטגן, פיקה ושאר שחקני ההגנה בכל מחיר, גם כשהקבוצה הנגדית מפעילה לחץ גבוה. במקרה הטוב, בוסקטס נמצא שם רק כדי לעזור לה להשתחרר מהלחץ ולדחוף את הכדור מהר קדימה לשלישיית MSN. במקרה הרע, הלחץ של הקבוצה היריבה כה אפקטיבי שאחד משחקני ההגנה כבר שולח כדור ארוך קדימה.
את הסימוכין לכך ניתן כאמור לראות בסטטיסטיקת המסירות של ג'רארד פיקה לשנת 2016. הבלם, שאצל לואיס אנריקה משמש לרוב בתפקיד מניע הכדור המרכזי בחלק האחורי, מסר את רוב הכדורים למי שנמצא מאחוריו ומצדדיו – חאבייר מסצ'ראנו, סרג'י רוברטו ומארק אנדרה טר שטגן.
מי הבא אחריהם אליו מסר פיקה הכי הרבה כדורים? לואיס סוארס. רק השחקן החמישי בקטגוריה זו הוא שחקן קישור, ומדובר באנדרס אינייסטה. אבל הנתון המדהים ביותר הוא שבהשוואה לשנת 2013, בוסקטס קיבל את הכדור מפיקה 93 פעמים פחות. זה המון.
בצורת המשחק הזו הדומיננטיות של שחקני הקישור, ובמיוחד של בוסקטס, מופחתת באופן דרסטי, וזה בלט במיוחד בגומלין רבע גמר האלופות מול יובנטוס. "החזרה של בוסקטס היא חדשות טובות עבורינו", אמר לואיס אנריקה לפני המפגש, "הוא אחד השחקנים הכי טקטיים ואינטיליגנטיים שלנו". אבל טקטיקה ואינטיליגנציה כמעט לא הייתה במשחק, רק רצון עז להבקיע שער בכל מחיר, דרך אינספור שחקני הגנה שחורים לבנים.
אבל אולי הקשר הוא דווקא זה שלא לוקח על עצמו מספיק? כשהיה צעיר והצטרף אל צ'אבי ואינייסטה הוא נעטף על ידם בחום. השליטה האבסולוטית שלהם בכדור אפשרו לו לשחק בקור רוח, להיות יעיל במשחק המסירות מחד, ולעצור את היריבות עוד לפני שהן מגיעות למפגש עם הבלמים הקטאלונים מאידך.
"אני מעריץ גדול וחבר קרוב של בוסקטס", אמר עליו צ'אבי בתחילת העונה שעברה, "הגיע הזמן שלו לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך למנהיג של ברצלונה בשנים הקרובות. גם על המגרש וגם בחדר ההלבשה".
כמו שצ'אבי אמר, כיום, לאחר שהוא עזב וכשאינייסטה נמצא כבר בשלהי הקריירה, הגיע הזמן של בוסקטס להנהיג ולפרוש את חסותו על הקשרים האחרים. איבן ראקיטיץ' הוא אמנם לא צ'אבי, אך אפשר להגיד שהוא התאקלם בברצלונה, אבל אנדרה גומש, ארדה טוראן, ראפיניה ודניס סוארס? הם ממש לא מצליחים למלא את החלל שמשאיר לעיתים אינייסטה, ויכול להיות שבוסקטס הוא חלק מהעניין, כיוון שקפיצת המדרגה עליה דיבר צ'אבי פשוט לא הגיעה.
וזה לא שהציפייה למנהיגות צצה משום מקום. בוסקטס כאמור הוא אדם שקט, מקצועי, כזה שמתעסק רק בכדורגל ומשרה אווירה נינוחה על הסובבים אותו. לאחר שוויקטור ואלדס וקרלס פויול עזבו את הקבוצה, פורסם בערוץ הטלוויזיה הקטאלוני "Esport3" כי לואיס אנריקה החליט לעשות הצבעה בנוגע לזהות הקפטנים הבאים לאחר צ'אבי ואינייסטה.
"ביום שלישי בבוקר נכנס המאמן לחדר ההלבשה וביקש מכל שחקן לכתוב על פיסת נייר שלושה שמות של שחקנים מהקבוצה", נאמר אז בדיווח. "שני השמות שייכתבו הכי הרבה פעמים יהיה הקפטנים השלישי והרביעי של הקבוצה", אמר לוצ'ו. מי נבחר? ליאו מסי וסרג'י בוסקטס.
Stats wise Marcos Llorente is having a better season than Sergio Busquets pic.twitter.com/TFeSSt0X8E
— Ozzy (@HadjiM10) March 23, 2017
אחרי ההדחה הכואבת מליגת האלופות, ועם כל הכבוד לגביע המלך, לברצלונה נותרה רק הליגה כדי להציל את העונה הזו. ביום ראשון היא קיבלה זריקת מרץ עם הניצחון המדהים על ריאל בברנבאו, כשבוסקטס מציג את אחד ממשחקיו הטובים העונה. הקשר היה בעל הבית במרכז השדה, יחד עם אינייסטה, ורשם 77 מסירות מוצלחות מתוך 82 ניסיונות.
קור הרוח שאפיין אותו בעבר חזר, ובכמה פעולות נהדרות הוא שחרר את עצמו ואת חבריו לקבוצה מהלחץ של הבלאנקוס. השליטה של בוסקטס ואינייסטה התבטאה כמובן גם בסטטיסטיקה, כשבארסה החזיקה בכדור 58% מהזמן ועצרה את ריאל על 322 מסירות בלבד.
עם הרוח במפרשים ממשחק הקלאסיקו, שחקני הבלאוגרנה המשיכו לניצחון קליל מול אוסאסונה, וכעת הם יוצאים לדרבי מול אספניול, שמאוד רוצה להרוס ליריבה העירונית. הכל אמנם תלוי באיבוד נקודות של ריאל, אך כל תוצאה מלבד ניצחון בכל משחק עד סיום העונה כלל איננה עומדת על הפרק, וכפי שניתן היה לראות במשחקים האחרונים, לא מעט תלוי ביכולת של שחקני הקישור.
שיטת המשחק של הקבוצה לא תלויה בבוסקטס, כך שהיכולת שלו לקחת על עצמו את ניהול המשחק ולסחוף אחריו את חבריו לקישור היא מבחינתו המפתח להצלחה. אם הקשר ישכיל לקחת את גורלו בידיו, אולי בעוד חודש העונה של הקטאלונים תהפוך מכישלון להצלחה, כשזכייה בדאבל עומדת על הפרק, אך אם ימשיך להיכנע לשיטה וככל הנראה גם לאופיו הפחות דומיננטי מטבעו, נראה שזהו סוג של סוף עידן בברצלונה, וכמו כל המועדון, גם בוסקטס יצטרך להמציא עצמו מחדש בקיץ הקרוב.
