ארסן ונגר לא ישכח את משחקו ה-1000 כמנג'ר ארסנל. זה היה אמור להיות יום חג עבורו, אך ההיסטוריה תזכור את היום הזה כאחד מהחשוכים ביותר של הצרפתי. דווקא ברגע שהיה יכול לשנות את העונה שלהם, התותחנים נרמסו, שוב, ועוד בדרבי "קריטי". עכשיו, תוסיפו לכך את העובדה שהיריבה היתה צ'לסי, לוח התוצאות בסטמפורד ברידג' הראה על 0:6 מדהים וממול צהל לו האויב הגדול מכולם - ז'וזה מוריניו. קשה למצוא תסריט נורא יותר עבור ונגר.
מוקדם יותר העונה, בפעם המי יודע כמה, עקץ מוריניו את הקולגה. הוא קרא לו "מומחה לכישלונות". כנראה שהפורטוגלי הגזים, אבל 90 הדקות הללו מתווספות לרשימת כשלונות ארוכה מדי של ארסנל בתקופה האחרונה. רק לפני קצת יותר מחודש, מול ליברפול, התותחנים ספגו 4 שערים תוך 20 דקות. הפעם הם השתפרו מעט. אחרי 17 דקות הם הוציאו "רק" 3 שערים מהרשת. בדקה ה-42 הגיע הרביעי. תוסיפו לזה את ה-6:3 לסיטי והנה לכם מושג על היכולת של הקבוצה הזו כשזה חשוב באמת. כשהפער מהמוליכה צ'לסי כבר צומח ל-7 (לארסנל משחק חסר) כנראה שגם העונה לא יחגגו באצטדיון האמירויות את חזרתו של תואר האליפות.
די באירועים שהוזכרו עד כה כדי להבין עד כמה גדול היה הדרבי הזה, אבל בדקה ה-16 הגיע עוד רגע שייזכר לא מעט זמן. רגע לפני שאדן הזאר נעץ את השלישי ברשת של שצ'סני, השופט אנדרו מרינר נכנס לרשימה השחורה של שופטים אנגלים שניפקו החלטות שערורייתיות. אלכס אוקסלייד צ'מברליין נגע בידו ברחבה ואחרי התייעצות עם הקוון, מרינר פסק נכון כשסימן על הנקודה. אלא שהוא טעה בגדול כשהרחיק דווקא את קירן גיבס ההמום. אוי לבושה.
ובזמן שהזרקורים מופנים מטבע הדברים לקריסה המהדהדת של ארסנל, צ'לסי היא בסופו של דבר האחראית הגדולה לכך. נכון, לא תמיד היא מבריקה, אך המוליכה האנגלית הראיתה שוב מאיזה חומר היא עשויה. אחרי הניצחון על סיטי, מוריניו שוב עלה עם "המערך למשימות מיוחדות" ולקח את כל הקופה. דויד לואיז הוצב כקשר אחורי, כשאת מירב הנזק עושים הסילונים, שורלה, הזאר ואפילו אטו, שגמרו את המשחק הזה אחרי 17 דקות. אחר כך הם רק המשיכו להתעלל בגופה בדרך למה שעוד עשוי להפוך לדרבי לונדוני שעוד ייזכר שנים ארוכות. ה-1:6 של סיטי על יונייטד? ה-2:8 של יונייטד על ארסנל? גם המשחק הזה גבירותיי ורבותיי נכנס לרשימה של הגדולים באמת.
כעת, ליברפול ומנצ'סטר סיטי אולי חומדות את התואר, אבל אחר הצהריים הזה מוריניו, שלא הפסיד בבית כבר 76 משחקים ברציפות, שלח מסר חד משמעי. מי שתרצה לזכות באליפות - צריכה לעבור דרכי. בסוף אפריל, שלושה מחזורים לסיום העונה, הבלוז יגיעו לאנפילד לקרב שעשוי להסתבר כגורלי במיוחד. כרגע, הסיבה העיקרית לאופטימיות אצל היריבות היא שצ'לסי עדיין צריכה להילחם גם בליגת האלופות.
מהלך המשחק
המשחק נפתח בקצב נהדר וכבר בדקה ה-4 ז'ירו היה יכול לכבוש, אבל הצלה גדולה של צ'ך מנעה שער. צ'לסי לא חיכתה הרבה ויצאה למתפרצת קטלנית. אטו היה האיש שקיבל את הכדור, זרק את אוקסלייד צ'מברליין ומ-14 מטרים סובב בקלות לפינה של שצ'סני. 0:1 לצ'לסי. 2 דקות בלבד עברו והבלוז כבר כבשו את השני. שוב הגנת ארסנל לא היתה מוכנה אחרי איבוד כדור במרכז, מאטיץ' מצא את שורלה שהתקדם ומקצה הרחבה ירה לאותה פינה כמו אטו ופנימה. ונגר בהלם.
צ'לסי המשיכה בבליץ ובדקה ה-17 כבר כבשה את השלישי. הזאר בעט, אבל נגיעת יד של צ'מברליין הסיטה את הכדור. אחרי מספר שניות של התייעצות השופט פסק על פנדל לבלוז וכרטיס אדום ליריבה. אלא שהוא טעה בגדול והרחיק את קירון גיבס במקום את הקיצוני הצעיר. את הזאר זה לא עניין ופנדל מדוייק שלו כבר קבע 0:3 מדהים. המארחים נתנו ליריבה האומללה כמה דקות של חסד, אבל בדקה ה-42 כבר הגיע הרביעי. טורס פרץ משמאל, העביר רוחב מדוייק ואוסקר, שנותר לבד לגמרי, דחק מ-2 מטרים פנימה.
ארסנל ניסתה לייצר לפחות שער מצמק ובדק ה-60 כמעט השיגה אותו. סאנטי קאסורלה קיבל כדור בצד שמאל של הרחבה, ירה כדור שטוח ופיספס במעט את המסגרת. אחרי 6 דקות צ'לסי המשיכה בהשפלה. אוסקר השתלט על כדור כ-17 מטרים מהשער, בעט כדור שהשוער רק ליטף בדרך לרשת. 0:5. בדקה ה-72 גם מוחמד סאלח הצטרף לחגיגה. מאטיץ' הכניס לו כדור עומק ענק ומול שצ'סני האומלל המצרי גילגל את השישי.
הרכבים
צ'לסי: פטר צ'ך; ברניסלאב איבנוביץ', ג'ון טרי, גארי קאהיל, ססאר אספיליקואטה; דויד לואיז (ג'ון אובי מיקל 72), נמניה מאטיץ', אנדרה שולרה, אוסקר (מוחמד סאלח 67), אדן הזאר; סמואל אטו (פרננדו טורס 10).
ארסנל: ווייצ'ך שצ'סני; בקארי סאניה, פר מרטסאקר, לורן קוסיילני (קרל ג'נקינסון 46), קירן גיבס (הורחק 16); מיקל ארטטה, סנטי קאסורלה, תומאס רוזיצקי, לוקאס פודולסקי (תומאס ורמאלן 24), אלכס אוקסלייד צ'מברליין (מאתייה פלאמיני 46); אוליבייה ז'ירו.
