לרגל חזרתו הצפויה של תיירי הנרי לארסנל, תיכננו לדרג את עשרת החלוצים הזרים הגדולים ביותר בתולדות הפרמיירליג, ולבחון האם הצרפתי בראשם. רק שאז נתקענו בשאלה שחזרה לגבי מספר שחקנים: "האם הוא חלוץ?". לכן, ניסינו לעקוף את המכשול בכך שנתעלם מהעמדות, ובמקום זאת נדרג את השחקנים בהתאם לשלושת הקריטריונים בכותרת:
"באנו" – רק שחקנים זרים, שלא נולדו ברחבי הממלכה והאיים. רובי קין – עימך הסליחה; "היינו" – הותירו חותם באנגליה ושמרו על פוריות במשך, לפחות, כמה שנים, עם עדיפות לזכיה בתארים. שחקנים שעברו בשערי היתרו בשלהי הקריירה, אחרי שנתנו את מיטב שנותיהם בליגות אחרות נותרו בחוץ. "כבשנו" – המדד העיקרי, וזה שמקל על ההתעלמות מהעמדות.
10. אולה גונאר סולשיאר (נורבגיה)
91 שערים ב-235 הופעות בליגה (שליש מהן כמחליף!) במנצ'סטר יונייטד
במילה אחת: ה-סופרסאב
1.5 מיליון ליש"ט בלבד הנחיתו את הרוצח בעל פני התינוק באולד-טראפורד, באחת ההעברות המשתלמות ביותר בתולדות הפרמיירליג. כמה משתלמת? ב-11 עונות הנורבגי זכה ב-6 אליפויות ו-2 גביעים (אה כן, ובעוד משהו ב-1999). פציעות קשות בשלהי הקריירה הגבילו אותו ל-16 משחקים בלבד ב-3 עונות. אבל החלוץ חזר בעונת 2006/7 וכבש 7 שערים.
כיום, קשה לחשוב על שחקן מחליף שנשאר כה נאמן למועדון. הפך לאחד מחביבי הקהל האדום, ומוזכר כמועמד (עוד אחד) להחליף את סר אלכס בבוא היום.
9. אריק קאנטונה (צרפת)
70 שערים ב-156 הופעות בליגה בלידס ומנצ'סטר יונייטד
במילה אחת: השראה
האמת שקשה לחשוב על רשימת טופ-10 של הפרמיירליג בה הצרפתי לא יופיע (לטוב ולרע). 5 עונות בלבד בפרמיירליג הספיקו לצרפתי להטביע את חותמו. שבר בצורת של 26 שנה ללא אליפות של השדים האדומים, וההמשך – היסטוריה. בסה"כ, 4 אליפויות (ועוד אחת לפני הקמת הפרמיירליג עם לידס). זכור בשל ההתפרצות ליציע במשחק מול קריסטל פאלאס ותקיפת אוהד של הקבוצה היריבה. בעקבות המקרה הורחק ל-8 חודשים מהמגרשים – וזו, למעשה, העונה היחידה בה לא זכתה קבוצתו באליפות. הוסיף גם 2 גביעים עם האדומים, וכבש בשני משחקי הגמר.
יהיר וגאוותן, אך מנהיג ומוביל. גאון-משוגע. הקטליזטור של ההתפרצות וההשתלטות של מנצ'סטר יונייטד על הליגה. לא כבש בכמות, אך בתזמון ובאיכות. ממוצע הכיבוש (0.44 למשחק) המפתיע, התארים ובעיקר האימפקט – הם שהכניסו אותו בסוף לרשימה. כשאוהדים אנגלים נושאים שלטים עליהם כתוב ש-"1966 הייתה שנה נהדרת לכדורגל, בגלל שאריק קנטונה נולד" – זה פשוט אומר הכל.
8. קרלוס טבס (ארגנטינה)
79 שערים ב-179 הופעות ליגה במדי בווסטהאם, מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי
במילה אחת: מיגרנה
כשהראש שלו במקום, הוא גורם ליריבות לכאב ראש. אבל כשהוא לא מרוצה, המאמנים ושחקני הקבוצה שלו זקוקים למרשם מהרופא. בלי לשים לב, הארגנטינאי כבר באמצע העונה השביעית שלו בממלכה. לאחר עונת התאקלמות בווסטהאם, המשיך ליונייטד בה זכה ב-2 אליפויות ובליגת האלופות. אז הגיעה חציית הכביש מעוררת המחלוקת לסיטי.
דווקא אחרי שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה וכבש בשתי עונות הראשונות לפחות 20 שערי ליגה, הראש (שוב) הפריע – וכמעט ופספס את עונת האליפות ההיסטורית של התכולים. עקשן, בלתי מתפשר ומאוד אמוציונאלי - לטוב ולרע. אם הראש לא יבגוד בו כהרגלו, עוד יתפס במעלה הרשימה.
7. כריסטיאנו רונאלדו (פורטוגל)
84 שערים ב-196 הופעות ליגה במדי מנצ'סטר יונייטד
במילה אחת: כישרון
כבר עכשיו נחשב, ככל הנראה, לשחקן הגדול ביותר ששיחק גם בפרמיירליג. פרגוסון רכש אותו מספורטינג ליסבון בגיל 18 בלבד, דווקא בעצת כמה משחקניו שהתקשו להתמודד איתו במשחק ידידות בין שתי הקבוצות.
הסקוטי לא האיץ בו, ליטש אותו, ואחרי כמה עונות המנג'ר קצר את הפירות, ובגדול: 66 שערים בשלושת עונותיו האחרונות בפרמיירליג שהסתכמו ב-3 אליפויות רצופות. הרווח כולו של הבלנקוס.
בימין, בשמאל, בראש, מקרוב, מרחוק, מהאויר, מהים ומהיבשה – בלתי ניתן לעצירה. אם לא היה עוזב לריאל מדריד, סביר להניח שהיה מטפס עד לפיסגת הרשימה. ומי יודע, אולי עוד יחזור לאחת הקבוצות ויעשה זאת.
6. ניקולאס אנלקה (צרפת)
123 שערים ב-352 הופעות ליגה במדי בארסנל, ליברפול, מנצ'סטר סיטי, בולטון וצ'לסי
במילה אחת: בדרכים
זה נראה כאילו תמיד הוא היה בפרמיירליג, אבל המציאות טיפה שונה.
בעונת 97/98, כשהוא רק בן 18, כבר זכה בדאבל עם ארסנל. שנה לאחר מכן רשם עונת שיא עם 17 כיבושים במדי התותחנים. אך אז הרים את מקל הנדודים והחל במסע: ריאל מדריד, פ.ס.ז', ליברפול, מנצ'סטר סיטי, פנרבחצ'ה, בולטון וצ'לסי. ב-2009, במדי הכחולים, סיים כמלך השערים וזכה באליפות. בינואר 2012 שוב עלה על המזוודות ועבר לסין, אבל גם כשיהיה בן 60 לא נעיז להגיד שלא נשאר בו עוד סיבוב אחד בפרמייליג.
עוד "ראש" לא פשוט. חלוץ רחבה אמיתי ומסיים נהדר. אם היה מרוצה (מתישהו) ונשאר (איפשהו)– השמיים הם הגבול.
5. ג'ימי פלויד האסלביינק (הולנד)
129 שערים ב-288 הופעות ליגה במדי לידס, צ'לסי, מידלסבורו וצ'ארלטון
במילה אחת: קטלני
עוד כוכב שעבר בלידס הגדולה - לפני שזו, זמנית לפחות, נפחה את נשמתה. אחד החלוצים הגדולים של שנות התשעים ותחילת האלפיים. כבש כמעט באכזריות (כלפי הכדור והרשת). חסר רחמים. ראיה 6-6 שהובילה ל"עין" לכיבוש שערים. 8 עונות רצופות עם מספרים דו-ספרתיים בטבלת הכיבושים.
זכה פעמיים בתואר מלך השערים של הליגה, פעם עם לידס ופעם במדי צ'לסי. ועל אף הנסיבות השונות בין שני המועדונים – שתיהן היו חותמות מיידית לראות אותו שוב במדיהן. אולי אפילו בגיל 40. אנחנו בטוחים שגם במידלסברו ובצ'רלטון לא היו אומרים לזה לא.
4. רובין ואן פרסי (הולנד)
106 שערים ב-209 הופעות ליגה במדי ארסנל ומנצ'סטר יונייטד
במילה אחת: מלוטש
לא משנה מה, הוא תמיד יהיה במקום הנכון בזמן הנכון, והכדור איכשהו יגיע אליו. דל בתארים, אך "מלא" בשערים. ממוצע של 0.5 שערים למשחק (השלישי בטיבו ברשימה).
מספיק לו חצי מצב כדי לכבוש. רגל שמאל אימתנית. או שהוא חוגג כיבוש, או שרץ עם הידיים צמודות לגוף כשהאגודלים מצביעים כלפי מעלה.
שמונה שנים, רוויות פציעות, בארסנל הסתכמו בגביע אנגלי אחד. ארסן וונגר התלבט בהתחלה היכן להציב אותו, אך ברגע שהוחלט כי חלוץ הבחור - הרשת לא מפסיקה לזוז. סיים את העונה האחרונה כמלך השערים עם 30 כיבושים, אך אז החליט לנסות את מזלו ביונייטד כדי לזכות בתארים. גם תחת פרגי, מטח השערים לא פוסק. וכשהרגל עוד נטויה, יהיה קשה לעצור אותו בדרך להשגת המטרה.
3. דידייה דרוגבה (חוף השנהב)
100 שערים ב-226 הופעות ליגה במדי צ'לסי
במילה אחת: עוצמה
דרוגבה הוא אולי הדובדבן של מהפכת מוריניו בצ'לסי. 24 מיליון ליש"ט (אז, סכום שיא) הנחיתו אותו בסטמפורד-ברידג'. הוביל את צ'לסי לאליפות ראשונה מזה 50 שנים ולזכייה בגביע האנגלי. משם המשיך החלוץ לזכייה בעוד שתי אליפויות והוכתר למלך השערים לעונת 2006/07 עם 20 כיבושים, לפני שרשם את הישג השיא שלו כשזכה עם צ'לסי בליגת האלופות של עונת 2011/12.
היה אימת הבלמים באנגליה. פיזי ואתלטי בצורה כמעט לא הגיונית. קרע רשתות. אף כדור לא אבוד, ואין מצב רע. לוחם. רק עכשיו, אחרי שעזב, ברור עד כמה העמיס על גבו. למרות שהתקציב בלתי מוגבל, הבלוז עדיין מתקשים למצוא מישהו שיכנס לנעליו.
2. רוד ואן ניסטלרוי (הולנד)
95 שערים ב-150 הופעות ליגה במדי מנצ'סטר יונייטד
במילה אחת: סקורר
כנראה גדל לאם חובבת בישול – כי רק כך אפשר להסביר את חוש הריח האדיר שלו. מכונת שערים במלוא מובן המילה. עוד לא ראה מצב שלא אהב. לא משנה אם זה היה יפה או מכוער, קל או קשה, מהר או לאט, חלק או מסורבל – הכדור תמיד סיים ברשת. ובדר"כ, זה כן היה נעים לצפיה.
עבר מפ.ס.וו ליונייטד בקיץ של 2001, בהעברה שהתעכבה בשנה בעקבות פציעה קשה. הגיע דווקא בתקופת המעבר של השדים – בין קבוצת הטרבל, לבין זו של רונאלדו. זכה רק באליפות אחת, אבל היא הייתה רשומה בלעדית על שמו.
הסתכסך עם סר אלכס ומהר מאוד מצא עצמו בקבוצה אחרת. גם בריאל מדריד חורר רשתות. מתוך ה-5 עונות שלו ביונייטד, ב-4 מהן כבש לפחות 20 שערים ליגה – הישג שרק השחקן בראש הרשימה הצליח לעבור.
1. תיירי הנרי (צרפת)
175 שערים ב-258 הופעות ליגה במדי ארסנל
במילה אחת: אלגנט
לא מפתיע שדווקא השחקן הזה מבטא ומיישם את המשפט שהשאלנו לכותרת. והאמת? זה אפילו לא היה קרוב. קונצנזוס.
10.5 מיליון ליש"ט מיובנטוס. אז, אוהדי ארסנל לא הבינו למה הוצא סכום כזה גבוה על "פלופ" מאיטליה ובאו בטענות לארסן וונגר. היום – גם 105 מיליון עוד יכול להדמות למחיר סביר. אחת הסיבות מדוע עדיין נחשב ארסן וונגר, למרות הקשיים והביקורות האחרונות, לאחד מגאוני הכדורגל.
כל אוהבי הכדורגל נהנו לראות אותו משחק, וסביר להניח שלא מעט אוהדים הפכו בגללו לחובבי כדורגל. אחד השחקנים האסתטים לצפיה בכל הזמנים. מצד אחד מבריק ובלתי צפוי, מצד שני חלק בתנועה ובביצוע. גרם לדברים הכי קשים להראות הכי קלים, כשהוא נינוח ורגוע.
מהיר כמו שד ורץ כמו איילה. אולי לא חלוץ "קלאסי", אבל שחקן "קלאסה", וכובש בחסד. חבר באחת מקבוצות הפרמיירליג הגדולות בכל הזמנים ("הבלתי מנוצחים"), אם לא הגדולה ביותר.
קחו נשימה: 4 פעמים מלך שערי הפרמיירליג (שיא). 5 עונות רצופות (!) עם לפחות 20 כיבושים (שיא). ממוצע הכיבוש הגבוה ביותר ברשימה (0.67 למשחק). מלך שערי ארסנל בכל הזמנים. הכובש הזר הטוב בתולדות הפרמייליג (ושלישי סה"כ). 2 אליפויות, 3 גביעים.
פה אחד במקום הראשון. כנראה שרק קדנציה שניה של רונאלדו או ראשונה של מסי יכולים, אולי, לסכן את מעמדו בממלכה. יהיו ויראו תקופות ההשאלה שלו בארסנל אשר יהיו - המורשת שלו כבר מזמן מובטחת.
נפלו בחדר העריכה: דוויט יורק (123 שערים ב-373 הופעות), פרננדו טורס (76 שערים ב-163 הופעות), מרק וידוקה (92 שערים ב-240 הופעות), איגביני יעקובו (95 שערים ב-252 הופעות), דימיטאר ברבאטוב (80 שערים ב-185 הופעות), עמנואל אדבאיור (79 שערים ב-178 הופעות).
