תהיתם פעם איך הוא עושה את זה? ניסיתם להבין מה הסוד שלו, או אולי לחשוב מה מבדיל אותו ממאמנים אחרים? אם אתם אוהדי כדורגל שחיו על הפלאנטה באחת מ-27 השנים האחרונות, אז כנראה שהתשובה היא 'כן'. ובכן, כעת, רגע אחרי פרישתו מאימון, אלכס פרגוסון חושף את הכל.
בסדרת הרצאות שהעניק הסקוטי לתלמידי מנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד, הוא החליט לשתף את הסטודנטים בפרטים והסביר על 8 המפתחות שלדעתו הפכו את העבודה שלו למוצלחת ואת המועדון שלו לזולל תארים. התוצאה? לא פחות ממרתקת.
1. להתחיל מהבסיס
"מהרגע בו הגעתי למנצ'סטר, חשבתי על הנחת יסודות שישרתו את המועדון לכמה עשורים קדימה. 99 אחוז ממאמנים שמקבלים קבוצה חושבים על הצלחה מיידית והישרדות בתפקיד, אבל הרווח בלנצח משחק הוא קצר מועד, בעוד בניה נכונה תביא ליציבות והמשכיות. כיום, בחלק מהמקרים 3 הפסדים רצופים יספיקו - ואתה עף. לזן החדש של בעלים ומנהלים בכדורגל אין סבלנות, וכיום אין מועדון בעולם שייתן למישהו לעבוד 4 שנים כדי לבנות".
2. תעוזה לחדש
"אני מבדיל בין 3 קבוצות גיל לשחקנים: 30 +, 23-30 וצעירים יותר. הרעיון הוא שהצעירים יתפתחו לצד הוותיקים ויגיעו לסטנדרטים שהוותיקים קבעו. המחזוריות של קבוצה מצליחה נמשכת אולי 4 שנים, ואז צריך לחדש אותה. כשהייתי מגיע לנקודה זו הייתי מדמיין איך תראה הקבוצה הנוכחית בעתיד וחושב מי עדיין יתאים ומתכנן שנים קדימה".
3. קבע רף גבוה, וחייב את כולם להגיע אליו
בכל אימון, משחק או רכישה, המטרה שלנו היתה לעבוד בסטנדרטים גבוהים. כל קבוצה שבניתי, אסיפת קבוצה , שיחות מוטיבציה ועבודה טקטית - הכל נסב העלאת הציפיות מהשחקנים. 'אם תוותרו לעצמכם פעם אחת תהיה גם פעם שניה', הייתי אומר להם. הייתי הראשון להגיע בבוקר במשך שנים, אך בשנים האחרונות הייתי בא ב-7 בבוקר ומגלה שחלק מהצוות כבר שם".
4. לעולם אל תאבד שליטה
"זו לא היתה יונייטד כפי שאתם מכירים אותה אם שחקנים היו שולטים במועדון. כוכבים לא יכולים לקבוע את רמת האימון, ימי החופש, רף המשמעת וכו' - רק המאמן שלהם. לכן לא איפשרתי לאיש להפוך לאישיות חזקה ממני. אם אתה מרגיש שלשחקן אחד יש השפעה גדולה מדי על חדר ההלבשה, אופי המשחק או השליטה שלך על השאר - אתה חייב לחתוך אותו. אין שום דרך אחרת, גם אם הוא השחקן הטוב בעולם. ראיתי מועדונים מחליפים מאמנים ונותנים את הכוח לשחקנים, זו טעות איומה".
5. התאם את המסר למועד
"שחקנים לא אוהבים ביקורת, ורובם מגיבים טוב לתמיכה ולחיזוקים. הייתי מעודד אותם, ובאותו הזמן מצביע על טעויות שהם צריכים לתקן. הייתי עושה זאת מיד לאחר המשחק, מועד שבו חשוב לנזוף בהם. לפני המשחק הייתי מדבר על ציפיות, אמונה וערבות הדדית. במחצית, יש לך אולי 8 דקות להעביר מסר, וכשאתה מוביל זה קל, אבל בפיגור עליך לייצר אימפקט. הייתי מנסה להפחיד אותם, אבל אסור ללחוץ יותר מדי. הסוד הוא חוקיות שונה לכל סיטואציה. לפעמים אתה צריך להיות רופא, לפעמים מורה ולפעמים אבא".
6. התכונן לנצחון
"השגיות ו-ווינריות זה הטבע שלי. אין אפשרות אחרת. אפילו אם חצי הרכב פצוע, אני מצפה לנצח. אני לוקח סיכונים, ואפשר לראות את זה בדקות הסיום של כל משחק שלי ביונייטד. אני בפיגור 15 דקות לסיום? אהמר על התקפה עד הסוף, כי אין לי בעיה להפסיד 3:1 אם עשיתי הכל כדי לבצע מהפך. הטמעתי את זה בכל אחת מהקבוצות שלי, וזו תכונת האופי הכי חשובה שאפשר להקנות לשחקנים".
7. דע להתבונן מהצד
התבוננות מהצד זה אחד הסודות למבנה העבודה שלי. העוזרים שלי באברדין הסבירו לי שאוכל ללמוד הרבה אם לא תמיד אעביר את האימון בעצמי. בהתחלה סירבתי, אבל ידעתי שהם צודקים. אז האצלתי סמכויות, וזה הדבר הכי טוב שאי פעם עשיתי - זה לא פגע בשליטה שלי, רמת הנוכחות והיכולת שלי להפתיע את השחקנים עדיין נותרו על כנם והדברים אותם הבנתי בצפייה מהצד היו יקרי ערך. האפשרות להבחים בשינוי הרגלים אצל שחקן או צלילה בהתלהבות שלו אפשרו לי להחזיק אותם קצר ולדעת בדיוק באיזה כושר כל אחד נמצא".
8. לעולם אל תפסיק להתפתח
"כשהתחלתי לאמן, לא היו סוכנים, התקשורת לא היללה שחקנים לדרגת כוכבים ולא חיפשה סקופים צהובים סביבם. עם השנים האצטדיונים והמגרשים השתנו, טכנולוגית הספורט נכנסה לתמונה וההכנות לעונה שונות לגמרי. הכסף הגדול החל לשלוט בענף ולהפעיל לחץ על המאמנים, שחקנים הפכו לכוכבי קולנוע. מה שחשוב זה שאתה כמאמן תדע להתאים את עצמך לכל השינויים סביבך, אחרת לא תשרוד".
