"כנראה עדיף לכולם שברנדן רודג'רס לא יתראיין הלילה" - כך באנדרסטייטמנט טיפוסי סיכם טוני בארט שמסקר את ליברפול עבור "הטיימס" , את חלון ההעברות שהסתיים בשישי בערב. מתחילת הקיץ בנו בליברפול על קלינט דמפסי מפולהאם, דיברו על אופציות חלופיות כמו תיאו וולקוט מארסנל ודניאל סטארידג' מצ'לסי , פינטזו על פרננדו יורנטה מבילבאו וקלאס יאן הונטלאר משאלקה, ובסוף לא רק שאף שם חדש לא הגיע, גם אנדי קארול עבר בהשאלה לווסטהאם . ליברפול שהייתה זקוקה נואשות לחלוץ חדש סיימה כאחת המפסידות הגדולות של החלון, רודג'רס שהתחנן עד לרגע האחרון לתגבורת נשאר עם הרבה מרירות כלפי ההנהלה.
בחלון ההעברות הזה קבוצת FSG הבעלים של ליברפול, ייבשה את המנג'ר אותו הביאה לפני שלושה חודשים בצורה שחייבת לעורר סימני שאלה לגבי המחויבות שלהם כלפי הקבוצה. כדי להביא את קלינט דמפסי ליברפול הייתה צריכה לשלם 7 מיליון פאונד. חמישית ממה שעלה קארול, כשליש ממה שעלה סטיוארט דאונינג. למרות שהחלוץ האמריקאי כבש 23 שערים בעונה שעברה, הבעלים של הקבוצה החליטו שזה סכום גבוה מידי עבור חלוץ בן 29 עליו אי אפשר להרוויח כסף בעתיד. לטוטנהאם הסכום הזה נראה סביר לגמרי והיא השאירה את ליברפול לעשות חושבים.
זה לא שבמועדון לא ידעו שהקבוצה צריכה רכש בהתקפה. רק בשבוע שעבר רודג'רס אמר : "אני צריך להיות מטורף אפילו לשקול לשחרר את קארול בהשאלה. אני זקוק למינימום שלושה חלוצים עד לינואר, סוארז, בוריני וקארול אלא אם נמצא פתרונות נוספים בהתקפה". וכך פחות מחודש מפתיחת העונה המנג'ר החדש מוצא את עצמו עם חוד התקפה חלש שכולל את לואיס סוארז שהוא כשרון גדול אבל לבטח לא סקורר מספיק טוב, ואת פאביו בוריני הלא מנוסה. אחרי העזיבה של קארול שלא באמת קיבל הזדמנות מרודג'רס , החלוץ השלישי של ליברפול הוא אדם מורגן, ילד בן 18 שאולי מתישהו יהיה שווה משהו , אבל לא תמצאו אוהד אחד שירצה לראות אותו בהרכב הפותח.
רק בשביל להבהיר כמה המצב חמור בתחום ההתקפי מספיק לזכור שבשנה שעברה ליברפול כבשה רק 47 שערים בליגה. דירק קאוט, קרייג בלאמי, מקסי רודריגס ואנדי קארול שהבקיעו 16 מהשערים עזבו הקיץ את המועדון תמורת מיליון פאונד ביחד!. מה הפלא שאחרי ה-1:1 מול הארטס בליגה האירופית, רודג'רס כמעט ירד על ברכיו בתחינה לחלוץ חדש: "אנחנו חייבים להוסיף שערים לקבוצה. זו תמיד הייתה המטרה הראשית. חייבים מבקיעי שערים מוכחים, חלוצים קליניים וחסרי רחמים". עכשיו רודג'רס יצטרך לחכות עד ינואר בתקווה שמצבת החלוצים המצומצמת שלו לא תפצע ותוכל לסחוב השתתפות בארבעה מפעלים.
למעשה רודג'רס משלם במזומן על טעויות העבר של קודמו קני דלגליש ומנהל הרכש דמיאן קומולי שהוציאו 115 מיליון פאונד על רכש כושל שסלל את דרכו מחוץ למועדון. אנדי קארול, אחת הרכישות הגרועות בכל הזמנים, הושאל כאמור לווסטהאם, צ'ארלי אדם נמכר בהפסד לסטוק, וגם סטיוארט דאונינג וג'ורדן הנדרסון היו משוחררים אם מישהו היה מוכן לשים עליהם כסף. הבעלים האמריקאים של ליברפול – קבוצת FSG בראשותם של ג'ון הנרי וטום וורנר - החליטו השנה לפקח מקרוב אחרי ההוצאות ועכשיו גם כשיש באפשרותם לעשות עסקה ראויה הם מהססים ומפספסים. לא רק שליברפול מיעטה להביא שחקנים היא גם קיצצה בהוצאות שלה וצמצמה 450 אלף פאונד לשבוע עם העזיבה של אדם, קארול, ג'יי ספירינג, ואלברטו אקווילאני ובסה"כ 23 מיליון פאונד לשנה ממשכורות. רק בשבוע שעבר הבעלים של ליברפול עשו טרייד שחסך כ- 250 מיליון דולר לקבוצה הנוספת שלהם, בוסטון רד סוקס. אם אחרי כזה חיסכון הבעלים עדיין לא משקיעים, ייתכן והבעיות הכלכליות שלהם גדולות ממה שחשבנו, או שהמחויבות היא לא כמו שאוהדי הקבוצה היו מצפים לו.
לא הכול שחור בליברפול. רודג'רס מעדיף לשחק במערך של 4 -3-3 עם חלוץ מרכזי אחד ושני קיצוניים לידו. בשיטה הזאת ראהים סטרלינג שמצדיק את הקרדיט שהוא מקבל ואוסאמה אסאידי המבטיח שהגיע מהירנביין יכולים לשחק באחד האגפים וכך החיסרון בחלוץ טבעי יבוא פחות לידי ביטוי. סגנון המשחק יהיה אטרקטיבי בהרבה. יותר הנעת כדור, הרבה דגש על האגפים ועם התוספת של המושאל נורי שאהין יהיה לליברפול גם קשר יצירתי שלא היה לה מאז צ'אבי אלונסו. ג'ו אלן שהגיע מסוואנסי תמורת 15 מיליון פאונד נראה כמו רכישה מוצלחת ועם המסירות המדויקות שלו והחזקת הכדור הופך במהירות לשחקן החשוב במערך. במשחק המצוין מול סיטי, ליברפול עלתה עם ההרכב הצעיר ביותר שלה מאז 2003. רודג'רס נותן צ'אנס לצעירים וג'ונג'ו שלבי, סבסטיאן קואטס, וסטרלינג יעשו קפיצה גדולה קדימה. אם אתם לא ממש מתרשמים מהשמות האלו, זה בסדר. זו עדיין קבוצה בבניה שתתקשה להשיג מקום שמוביל לליגת האלופות, אבל היא בטח תיראה טוב יותר מזו שסיימה במקום השמיני המאכזב בשנה שעברה.
המפגש בין ליברפול לארסנל באנפילד ביום ראשון לא יהיה רק בין שתי קבוצות שמנסות להתניע את העונה הזאת קדימה, אלא בעיקר בדיקת מציאות לשתי המפסידות הגדולות של חלון ההעברות שנסגר בשישי בלילה. ארסנל שמנסה להתגבר על העזיבה של הסקורר הגדול שלה - רובין ואן פרסי - תחפש שער ראשון העונה, וגם ליברפול כאמור לא גורמת להגנות היריבות יותר מידי דאגות. למעשה חוסר המחץ של השתיים על המגרש הוא סימפטום להתנהלות הכלכלית החסכנית שמאפיינת אותן גם מחוצה לו. בשקט בשקט ובלי שהשתיים שמו לב אפילו סאות’המפטון הקטנה הוציאה יותר כסף מהן על רכש.
