שתי הקבוצות שיעלו על כר הדשא בסטמפורד ברידג' ביום ראשון אחה"צ הן מהעשירות בתבל. ובכל זאת, בעוד עשרה ימים, יימצאו שתיהן מחוץ למפעל המועדונים היוקרתי בעולם, ליגת האלופות, כבר בתחילת דצמבר.
מנצ'סטר סיטי, אלופת אנגליה המתארחת בלונדון, כבר קיבלה את מכתב הפיטורין שלה מהצ'מפיונס ליג בשבוע שעבר. צ'לסי יכולה עדיין לחכות ולהשתעשע באשליות, אבל בשבוע הבא היא תזכה לכבוד המפוקפק של אלופת אירופה הראשונה הנושרת בשלב הבתים.
יש משהו אופטימי מאד, מרענן ומעודד, בעובדה הזו. הכסף לא קונה הכל. גלקטיקוס מסוגלים לפעמים, כמטבע הלשון של יגאל שילון, להיות עגלקטיקוס. המכנה המשותף של צ'לסי ומנצ'סטר סיטי – איילי ההון עם הארנק חסר הבטנה שרכשו אותם – מבטיח כנראה רק את הבוז והשנאה של ההמונים הנייטרליים. הוא בשום פנים ואופן לא יכול לערוב להצלחה קבועה ורצופה.
אלא שאפילו בקטגוריה של יחסי ציבור, יש לפתע לסיטי יתרון על צ'לסי. פיטורי רוברטו די מתיאו גרמו נזק תדמיתי יוצא דופן לרומן אברמוביץ' בפרט ולמועדון בכלל. ההחלטה יוצאת הדופן הציפה את ההתנגדות הטבעית של עולם הכדורגל לאוליגרכים חסרי אינטליגנציה רגשית המשתלטים על נכסים ספורטיביים משל היו נדל"ן. בהקשר הזה נראו לפתע השייח מנסור בין זאייד אל נאחייאן וחבורתו האבו דאבית, רציניים ואנושיים שבעתיים מהטייקון הרוסי הקפריזי, אימפולסיבי וחסר הסנטימנטים.
סיטי מגיעה איפוא ללונדון כסוג של פייבוריטית לא רק בגלל שהיא במקום הראשון בטבלה, בלתי מנוצחת יחידה באנגליה, ובתנופה בכל הקשור ליכולת בפרמיירליג, אלא גם מפני שהמנג'ר שלה, רוברטו מנצ'יני, עדיין יציב במשרתו חרף כל הספקולציות, וחשוב מזה – אהוד ומוערך על ידי אוהדי הסיטיזנס למרות ההדחה השניה ברציפות מהמפעל האירופי הבכיר.
באדיבותו של אברמוביץ', עבר גם קרב המנג'רים מהפך לפני המפגש הישיר. כל עוד המאבק היה כל-איטלקי וכל-רוברטו, הרי שמנצ'יני היה מפסיד לדי מתיאו בנקודות ללא כל קשר לתוצאת המשחק. המנג'ר המודח של צ'לסי זכה באהדה ציבורית מעצם היותו אנדרדוג שקם ונשך נגד כל הציפיות. די מתיאו הפך את העונה שעברה של צ 'לסי למעין סיפור סינדרלה – משימה לא פשוטה למועדון מפוצץ בכסף ובאגו, שהוציא על רכש מיליארד ליש"ט בפחות מעשור. העיתוי והצורה בה פוטר עשו בדיוק את ההפך – הפכו את הקבוצה ממערב לונדון למוקצה מחמת מיאוס, ללא קשר למיקומה, הישגיה והכדורגל שלה.
על כך הוסיף הרומן הרוסי חטא על פשע: המינוי של רפא בניטס. אמנם לאברמוביץ' אין אלוהים, והוא לא לוקח שבויים, כפי שאפשר היה לגלות מהתנהלותו כלפי כוח האדם שלו – 8 מנג'רים בשמונה עונות - אבל בניטס הוא אות וסימן לשבירת שיאי חוסר הרגישות וההתחשבות. המאמן הספרדי הוא הרי שור מועד – סדין אדום מול אוהדי צ'לסי. לא זו בלבד שהם לא היטו לו כל חסד ופיתחו כלפיו אנטגוניזם בוטה במהלך שנותיו באנפילד והעימותים של צ'לסי עם ליברפול שלו, אלא שהם איבדו אליו כל הערכה כאשר הפרטים על התנשאותו, ניכורו ויחסי האנוש המעורערים שלו בחדר ההלבשה במרסיסייד, ואחר כך אף יותר באינטר (שנפטרה ממנו בעיקר בגלל זה), טפטפו לתקשורת בשנים האחרונות.
וכאילו בכדי להסיר כל ספק, הגיע בניטס למסיבת העיתונאים המקצועית הראשונה שלו שלשום, והטיל את הפצצה על עזיבתם הצפויה של פרנק למפארד ואשלי קול בסוף העונה. כמה טיפשות וחוסר טאקט עטופים בהודעה הזאת ובתזמונה. זה מה שהבוס החדש רוצה קודם כל לשדר לבחורים על מנת לאחד את השורות? ואפילו המידע אמין, והוגש לו על ידי הבעלים הטרי שלו, כמה נאיבי או נטול מעוף יכול להיות מנג'ר שלבטח כבר קרא, שמע, התייעץ והתעדכן על כך שחדר ההלבשה של צ'לסי הוא אחד המקומות המסוכנים והממולכדים ביותר מחוץ לעזה?
בניטס מתחיל איפוא את הקדנציה שלו ברגל שמאל. אברמוביץ' מדדה לצידו. צ'לסי עברה השבוע רעידת אדמה שפערה סדקים במערכת. יכול להיות שלא תהיה לזה השפעה מיידית על המגרש – כדורגל הוא ספורט דינמי לפרקים - אבל קשה להאמין שהאימפקט לא יורגש כלל, ואמות הסיפים תישארנה נטועות ברוגע במקומן.
תיאורטית, איפוא, הסצנריו הזה מעניק למנצ'סטר סיטי יתרון מקצועי. הוא יתחדד גם בשל הכוונה של בניטס – על פי דרישת איל הנפט – להחזיר את הפלופ פרננדו טורס להרכב. יש הטוענים שהחלוץ הספרדי הדועך הוא שלחש על אוזן אברמוביץ' את שבחי ראפא והכריע בבחירתו, שכן הדבר שהציק יותר מכל לטייקון הרוסי היה הדרדרות ערך המניה שעלתה לו 50 מיליון פאונד (שיא בריטי), נשחקה, ואף הוכחדה לחלוטין מההרכב ביובנטוס. אם זה נכון וגם אם לאו – כל שורת ההחלטות שהביאה את צ'לסי פוטבול קלאב למקום בו היא תימצא עם בעיטת הפתיחה נגד סיטי הערב, נראית גחמתית, אימפולסיבית, קפריזית ורודנית. בעולם אידיאלי היא אמורה להתרסק.
