כאשר פפ גווארדיולה נחת במנצ'סטר בחודש מאי האחרון, מעטים חשבו שדווקא בעמדת השוער הוא יבצע שינויים דרמטיים. ג'ו הארט, שעמד בין הקורות, היה השוער הראשון של נבחרת שלושת האריות, ונחשב לאהוב הקהל באצטדיון האיתיאחד, אבל למאמן הקטאלוני היו תוכניות אחרות.
משחק הרגל של הארט תמיד לקה בחסר, וגם ביורו האחרון הוא ביצע מספר שגיאות קריטיות (ד"ש מסיגת'ורסון ואיסלנד), אך בשביל הקהל של מנצ'סטר סיטי, האנגלי נותר היחיד שצריך לראות דשא. בניגוד ליאיא טורה, הספסול של האנגלי בשלבי ההכנה לא התקבל בהבנה. לתוך כל הסיטואציה נשאב שוער אחר, על לא עוול בכפו, שכל מה שרצה לעשות זה לקבל את הקרדיט באופן קבוע, ולא להתחלק בו עם שוער אחר.
על פי דווחים, פפ בכלל כיוון לשוער השני של ברצלונה טר שטגן, אותו שאף להפוך לנוייר הבא, אך בסוף אוגוסט מי שנחת באיתיחאד היה דווקא קלאודיו בראבו. הצ'יליאני שהתרגל שהכל בא לו בקלות בברצלונה, עבר לליגה שבה כל טעות עולה ביוקר, דבר אותו למד כבר בהופעת הבכורה שלו בדרבי הגדול של מנצ'סטר, כששגיאה שלו שלו איפשרה לזלאטן לכבוש.
את שחקן הבית הגולה חוזר לעמוד בין הקורות, והופעות לא טובות של בראבו גרמו לתקשורת ולאוהדים לשלוף ישר את הסכינים החדות. טעויות חוזרות ונשנות בכל משחק, התעקשות למסור לשחקן קרוב גם אם שומרים עליו וביטחון עצמי מופרז גרמו לקהל לדרוש את ראשו באופן מיידי. 4 משחקים בהם שמר על רשת נקייה מתוך 18 שעמד בין הקורות, המחישו שהצ'ילאני רחוק מלעמוד בציפיות.
אחד הרגעים שיותר מכל משקפים את הסיטואציה התרחש דווקא בקאמפ נואו, המקום בו פרח יותר מכל. בפיגור 1:0 מנצ'סטר סיטי פתחה טוב את המחצית השנייה, והתקרבה לשוויון. אולם דווקא אז הגיעה טעות קשה של בראבו שגרמה להרחקתו. משם הדרך לתבוסה הייתה מהירה.
בגומלין הצ'ילאני ישב ביציע וראה את ווילי קבאז'רו מציג יכולת טובה כשסיטי מנצחת 1:3 את ברצלונה, במה שהיה המשחק הטוב ביותר של התכולים העונה. חשוב לציין שלא כול הספיגות הן באשמתו הישירה של בראבו. שיטת המשחק של פפ, שבה רוב הזמן שחקני הקבוצה מניעים כדור בשטח יריב, במה שיוצר מצב שבו כל איבוד כדור הופך להתקפה מתפרצת קטלנית. בנוסף הרוטציה של פפ בהגנה יוצרת סיטואציה בה התיאום בחוליה האחורית לוקה בחסר, וכשבסוף חודש דצמבר ההגנה לא מתואמת, לא פלא שסיטי רחוקה מצ'לסי המוליכה.
בראבו לא ספג רק ב-4 משחקי ליגה, והוא נמצא במקום השביעי בליגה ביחד עם ארתור בורוץ', ויקטור ואלדס, וטים האטון, כולם שוערים שמשחקים בקבוצות שנלחמות נגד הירידה, במה שגרם לגעגועים לג'ו הארט. "אם הארט היה עומד בשער, סיטי לא הייתה מתבזה וסופגת רביעייה מול לסטר", ניתח ריצ'ארד דאן, שחקן העבר של הסיטיזנס.
הצ'ילאני בן ה-33 לא צפוי להישאר אצל התכולים יותר מדי ולמרות שרק בקיץ האחרון חתם ל-4 שנים במדי הסיטיזנס, הוא עשוי למצוא את עצמו משוחרר בסוף העונה. כרגע לא ידוע מי המחליף שלו. קבאז'רו עשוי לתפוס את אפודת השוער הראשון, הארט יכול להפוך לאופציה אפשרית, וכמובן שעם הבעלים מאבו דאבי תמיד קיימת האופציה של קניית שוער חדש.
על כל מקרה שלא יבוא, עמדת השוער שהייתה בסוף העונה הקודמת אחת הבודדות בהן אוהדי הסיטי לא חשבו שיש להתחזק, הפכה להיות עמדת מפתח דווקא בכל מה שקשור ליחסים בין פפ לבין האוהדים. הקטאלוני שגם המעמד שלו התערער בקבוצה רצה להביא שוער יעיל יותר לקבוצה כי לא היה מרוצה מסגנון המשחק של הארט שלדעתו היה מפוחד מדי. פפ רצה שוער בסגנון שלו, אבל קיבל בראבו אחר מזה שהתרגלנו לראות בברצלונה.
הסיטואציה החדשה לא קלה לבראבו, שעל פי פרסומים בספרד היה שמח לחזור לספרד כדי לברוח ממבטי השנאה בכל פעם שהכדור עובר את קו השער של הסיטי. בינתיים, גווארדיולה לוקח את כל האש עליו, בכל פעם שהסכינים נשלפות, הוא מכחיש את העניין וממהר להזכיר שמדובר בתהליך בניה איטי וארוך, שהשערים שחוטפים כרגע אולי שטותיים, אבל הם נובעים מטעויות שלו כמאמן בבחירת הרכב או מחוסר מזל.
השאלה הגדולה היא האם גווארדיולה באמת נותן לשוער שלו את התחושה שהכל בסדר, שהוא יכול לטעות כמו כל בן אדם אחר ושיש לו גיבוי מלא מהמאמן ומהמערכת, או שמא מדובר בהצגה לתקשורת, ושבחדרי חדרים בראבו חוטף על הראש בכל פעם שהוא מבצע טעות שעלולה לעלות בנקודות חשובות במאבק האליפות באנגליה.
בשבת ההגנה החלשה של סיטי תפגוש את ההתקפה הקטלנית של ליברפול, ובראבו חייב להיות בשיאו. הצ'ילאני יודע שכל שער יפול עליו, ושגם במקרה של ניצחון הקרדיט לא יילך אליו. אולי אם ישמור שוב על רשת נקייה, ויעזור לסיטי להתבסס במקום השני אז אולי, הוא יזכה לקצת שקט מהביקורות.
