"אתה לא יכול להיכנס למסעדה שעולה 100 יורו עם 10 יורו בכיס". זה מה שהיה לאנטוניו קונטה לומר כשנשאל לגבי העונה הבאה במאי 2014, בעודו מאמן יובנטוס, רגע אחרי שהקבוצה הניפה את צלחת האליפות השלישית ברציפות שלה.
העקיצה הזו שכוונה אל עבר הנהלת יובנטוס, הייתה הרמז הראשון להתפוררות היחסים בין הטקטיקן האיטלקי לבין הנהלת הגברת הזקנה. סכסוך שהפך לוויכוח מתוקשר בעקבות מכירת כוכב הקבוצה ארתורו וידאל לבאיירן מינכן, והסתיים בהתפטרותו המפתיעה של קונטה, רגע לפני פתיחת העונה.
קונטה שיקם את יובנטוס לחלוטין. מקבוצה מקרטעת שמדלגת בין הליגה האירופית למקום השביעי לאחר פרשת הקאלצ'יופולי, הוביל קונטה את יובנטוס לשלוש אליפויות רצופות, והפכו את הליגה האיטלקית לכזאת שמתנהלת במעמד צד אחד.
למרות עבודה מחושבת של הנהלת יובנטוס לאורך כל התקופה, קונטה לא חסך בביקורות כלפי האניילים. הוא טען שהם לא השקיעו מספיק בקבוצה, שאם היו קונים את השחקנים שדרש, הוא היה מצליח להתקדם בליגת האלופות ואף לזכות. המאמן המוערך טען מאז ומתמיד שאי אפשר לזכות בליגת האלופות רק עם רכישות חכמות וצריך להתאים את עצמך לשוק ולשפוך כסף והרבה.
אחרי שביקש לצרף חואן קוואדרדו ואלכסיס סאנצ'ס וקיבל במקומם את פטריס אברה, ואחרי העזיבה המתוקשרת של ארתורו וידאל, ההתפטרות של קונטה הייתה בלתי נמנעת. רבים הצדיקו אותו באותה תקופה, בעיקר אוהדי יובנטוס שרצו שהקבוצה תיקח חלק פעיל יותר בשוק ההעברות. הנהלת הקבוצה ביקשה ממנו לחזור בו. הם ביקשו ממנו להמתין בסבלנות, והבטיחו לו שהרכש הנוצץ יגיע. קונטה סירב ויצא לדרך חדשה.
קיץ 2017. קונטה הוא המלך הבלתי מעורער בסטמפורד ברידג', לאחר שהוביל את הקבוצה לאליפות עם לא פחות מ-30 ניצחונות ליגה - שיא פרמייר ליג. דווקא אחרי רגע השיא, הניגון חזר. זה החל עם כישלון הקבוצה להחתים את רומלו לוקאקו, שנחטף ע"י מוריניו ומנצ'סטר יונייטד, והמשיך עם מכירת נמניה מאטיץ' לאותו מוריניו ועם חוסר היכולת של הנהלת צ'לסי להחתים את המגן השמאלי של יובנטוס, אלכס סנדרו, באחת מהסאגות הארוכות והמייגעות של הקיץ.
האצבע המאשימה של המאמן האיטלקי הופנתה בעיקר אל שניים מאנשי ההנהלה – מייקל אמנאלו, המנהל המקצועי והאחראי על רשימת המטרות, ומרינה גרנובסקיה, יד ימינו של רומן אברמוביץ', וככל הנראה האדם השני הכי חזק ביותר במועדון, שאחראית על המו"מ ועל הרכש. אנטוניו קונטה כל כך זעם, ששקל (שוב) להתפטר מקבוצה שפורחת תחתיו. לא סתם שלל עיתונים גרמנים נכבדים דיווחו על כך שהנהלת צ'לסי סימנה את תומאס טוכל, מאמנה של בורוסיה דורטמונד, כמי שעשוי להפוך למחליף של האיטלקי על הקווים בברידג'.
התבטאויותיו בתקשורת של קונטה נגד הנהלת צ'לסי הלכו והחריפו. "אנחנו לא באיטליה", זעק קונטה לרומן אברמוביץ' באמצע מסיבת עיתונאים, לאחר שיונייטד החתימה את רומלו לוקאקו, "כדי לזכות עם צ'לסי בעוד אליפות, אני צריך רכש". המשבר הגיע לנקודת רתיחה, בין היתר גם בעקבות התנהלותו של קונטה בסאגת דייגו קוסטה. לפרקים נראה היה כי צ'לסי תישאר רק עם מישי באטשוואי כחלוץ הפותח של הקבוצה.
לבסוף הסכר נפרץ. תחילה חתם אנטוניו רודיגר מרומא, אחריו הצטרף בקאיוקו ממונאקו, ולבסוף צ'לסי שברה את שיא ההעברות שלה כששילמה לא פחות מ-62 מיליון יורו תמורת אלברו מוראטה מריאל מדריד. הבלוז הוציאו כ-190 מיליון יורו על רכש בקיץ, במה שאמור להרגיע את קונטה, לפחות בינתיים.
אז מדוע קונטה נראה כל כך כבוי העונה? לאחר שהתרגלנו ממנו להתלהבות שהתבטאה בריצה וחיבוקים עם הקהל לאחר שערים, והוא אפילו נפגע ודימם מאפו כשחגג שער של ג'יאקריני ביורו 2016, קונטה של השנה נראה מאופק הרבה יותר. אמנם כן רואים ממנו הבלחות שמחה כמו במשחק מול טוטנהאם, אבל ימי ההשתוללות עם הקהל אחרי שערים נגמרו. קונטה עדיין לא מרוצה מההנהלה. הם אולי שפכו כסף כדי להרגיע אותו, אך נראה שמלבד מגנה הימני של טורינו, דוידה זאפאקוסטה, חביבו של אנטוניו קונטה, לא לרכש הזה הוא פילל.
לא לוקאקו, לא אלכס סנדרו, לא בונוצ'י, לא צ'מברליין, לא ואן דייק ולא בארקלי. אף אחד מהמטרות הללו לא נחת בברידג'. למעשה, נראה כי למעט טימואה בקאיוקו, כל שחקני הרכש של צ'לסי העונה הם ברירת מחדל, מעין תוכנית ב' למקרה שלא יצליחו להביא את היעדים המרכזיים שלהם. אפילו אלברו מוראטה, הרכש היקר ביותר בהיסטוריה של צ'לסי, שבינתיים כבש כבר שלושה שערים ובישל שניים בפרמייר ליג, לא היה האופציה הראשונה של קונטה. "אני חושב שהמועדון ניסה לעשות את המיטב", סיכם קונטה לחלון ההעברות המאכזב של קבוצתו, "לפעמים אתה יכול לרכוש ולפעמים לא, אבל המועדון ניסה לעשות את המיטב".
על פני השטח נדמה כי נרגעו הרוחות בין הצדדים. קונטה אמנם קטע את התבטאויותיו בתקשורת נגד אמנלו וגרנובסקיה, אך נראה כי הוא עדיין נוטר טינה. "אנחנו נצטרך לחכות לסוף העונה ואז אוכל לענות על השאלה הזו, עכשיו זה מאוד קשה", הוא ענה כשנשאל האם הוא שמח עם הסגל הנוכחי שלו.
אל לנו לשכוח כי קונטה הוא מקצוען ואיש כדורגל בכל רמ"ח איבריו וכזה שחי את המשחק. "החיים של קונטה נשלטים על ידי כדורגל", ניתח אנדראה פירלו, חניכו לשעבר, "הוא מבלה שעות על גבי שעות בחשיבה על המשחק, חושב על כל הפרטים ומחפש פתרונות. אני יודע שהוא מתעורר ב-3-4 בלילה ומדליק את האור בחדר כדי לרשום דברים במחברת שלו". נראה כי קונטה מצליח לשים את כל הבעיות בצד, וצ'לסי שלו נראית נהדר - היא חיברה שלושה ניצחונות רצופים במשחקים לא קלים, וזאת ללא אדן הזאר.
קונטה, נכון לעכשיו, זנח את ה-3-4-3, מערך האליפות שלו, ועבר ל-3-5-2, אותו מערך בו השתמש ביובנטוס. אם בשינוי מערכים עסקינן, כולנו זוכרים את המשחק של צ'לסי מול ארסנל באמירויות בשנה שעברה. צ'לסי נראתה רע מאוד, וספגה שלושה שערים בחצי השעה הראשונה. במחצית השניה קונטה העלה את מרקוס אלונסו, עבר למערך ה-3-4-3, ומשם צ'לסי שייטה ל-13 ניצחונות רצופים, שהבטיחו לה למעשה את האליפות.
עכשיו, רגע לפני הדרבי המסקרן, קונטה יודע שהוא חייב לנצח את ארסנל המקרטעת, אבל זה לא יהיה כל כך פשוט, שכן הטקטיקן האיטלקי פגש כבר ארבע פעמים עם ארסן ונגר, ולא הצליח לנצח בשלושה מהמפגשים. אם זה בגמר הגביע או במגן הקהילה, נראה כי שיטת ה-3-4-3 של ארסן ונגר, אותה אימץ מקונטה, משתקת את צ'לסי הנוכחית. כעת, על המאמן האיטלקי לשכוח מהתסכול של חלון ההעברות, להתעלות על עצמו ולמצוא פתרון לחוסר האונים של השחקנים שלו מול התותחנים.
