זה לא סוד: בשנים האחרונות השוק האירופי, ובפרט שוק הפרמייר ליג, יצא מכלל שליטה ואיבד פרופורציות לחלוטין. בקיץ הנוכחי כל השיאים נשברו, תרתי משמע. לא פחות מ-13 קבוצות מתוך 20 הקבוצות בליגה שברו את שיא המועדון בסכום ששילמו על שחקן בודד. כל קבוצות הצמרת צירפו ארטילריה כבדה, חוץ מקבוצה אחת - הקבוצה של ארסן ונגר, ארסנל.
פרשנים, אנשי מקצוע, התקשורת, ואפילו שחקני עבר של המועדון - כולם מתחו ביקורת חריפה על מדיניות 'החסכנות' של ונגר. רובה המוחלט של האש הופנתה לעבר המנג׳ר הוותיק, שנכשל בשנים האחרונות. לכישלונות הללו אפשר לצרף מחאות אוהדים כנגד הצרפתי – אך כל זה לא שינה את מעמדו. אז איך זה שבצפון לונדון עדיין סומכים עליו?
"לארסנל יש את אותו מאמן כבר 20 עונות, כל הקבוצה תלויה בנקודת המבט שלו”, ניסה להסביר אנדרי ארשבין, "ונגר הוא מאמן שמרן, וארסנל הוא מועדון שמרן. אולי זו הסיבה שהוא עדיין מאמן שם”. ובכן, ההסבר של הרוסי הוותיק, כוכב התותחנים לשעבר, מספק תשובה ברורה.
בדומה למנצ'סטר יונייטד, גם בארסנל יש איש חזק מאחורי הקלעים, סטן קרונקי, האדם שמכתיב את הקצב. הבעלים האמריקאי הוא הדמות הראשית מאחורי החסכנות והשמרנות של המועדון, וזה לא שחסר כסף. ארסנל הוא אחד המועדונים העשירים בעולם. עד כמה עשיר? ארסן ונגר מרוויח 8.3 מיליון פאונד בעונה, ומחיר המנוי באמירויות הוא מהגבוהים בעולם. אבל נראה שכסף זה לא הבעיה של ארסנל, אלא האינטרס הכלכלי וחוסר התשוקה להצלחה של הבעלים.
מי שנדהם מהניהול המודרני של ארסנל הוא קרלו אנצ'לוטי. "ונגר עשה עבודה מעולה בשנים ששלט. אני חושב שההבדל כיום הוא שהבעלים של ארסנל מרוחקים מהמועדון וגרים באמריקה. אין להם תשוקה לעניין״, מסביר מאמן באיירן מינכן, ״יש בכדורגל שני תחומים חשובים – התוצאות על המגרש וההיבט הפיננסי. אני חושב שארסנל ממוקדת יותר על ההיבטים הפיננסים. בשנה אחת אפשר לנצח ולהעפיל לליגת האלופות, אך מבחינת הבעלים הדבר החשוב הוא המצב הפיננסי. מבחינת מועדונים כמו מילאן וריאל מדריד, הדבר החשוב ביותר הוא התוצאות על המגרש”.
ונגר חוסה תחת הצל של ההנהלה, אך המנג'ר הצרפתי הוא איש של עקרונות למרות הכל. מאחורי השמרנות ואי החתמת כוכב גדול ונוצץ – כנראה עומדת מטרה. ממש עם סיום חלון ההעברות של קיץ 2013, הודיעה ארסנל כי היא מחתימה את מסוט אוזיל מריאל מדריד תמורת 42.5 פאונד ובכך שוברת את שיא המועדון. ההחתמה של הגרמני הביאה משב רוח מרענן לצפון לונדון ובעיקר ציפיות. למרות שזכו בגביע האנגלי בסיום אותה עונה, התותחנים של ונגר לא הצליחו בליגה כפי שציפו וסיימו במקום הרביעי (תודו שלא ציפיתם לזה).
לאחר המונדיאל בברזיל, החליט ונגר להחתים עוד שם גדול לקבוצה: אלכסיס סאנצ'ס. 38 מיליון יורו שילמו התותחנים לברצלונה, ובדיוק כמו בסיום קיץ 2013, גם קיץ 2014 הסתיים עם רכישה גדולה, משב רוח מרענן, והמון ציפיות. גם ב-2014/15 ארסנל לא הצליחה לקרוא תיגר אמיתי בצמרת למרות שסיימה במקום השלישי וזכתה בגביע האנגלי. העונה אמנם הסתיימה עם טעם מר, אך התותחנים שאבו תקווה מכך שהקבוצה שיפרה את מעמדה במשך העונה.
לפתיחת העונה שעברה הגיעה ארסנל עם אותן הציפיות ומחוזקת בפטר צ'ך הוותיק, ראתה את לסטר סיטי זוכה באליפות סנסציונית על חשבונם. ונגר שוב הסתפק בכמעט וסיים את העונה במקום השני, "בעונה שעברה הייתה לארסנל הזדמנות בלתי רגילה לזכות באליפות”, קבע ארשבין, "מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי היו בעונה מזעזעת, כולם אמרו לאורך העונה שארסנל תזכה, אך כשהגיע תורה היא מעדה והפסידה המון נקודות חשובות. עם שחקנים כמו אלכסיס, אוזיל וצ'ך הם בהחלט יכלו לזכות”.
למרות הפספוס, בארסנל בחרו שלא לצרף כוכב נוסף בקנה מידה עולמי, אך המועדון בהחלט שפך כסף: גרניט ג’אקה, רוב הולדינג, שחורדאן מוסטאפי ולוקאס פרס נרכשו. רכש כן הגיע – ובהרבה כסף, כיאה למצבו הנוכחי של השוק. ונגר לקח הימור יהיר, אך הוא יודע בעצמו כי אף אחד לא נותן לארסנל שלו סיכוי להגיע להישגים העונה. וזו המטרה הראשית לשמה 'עבד' הקיץ: לפעמים עדיף להגיע כאנדרדוג. הצרפתי החתים שחקני רכש אלמונים ולא נוצצים, השאיר את שלד הקבוצה, ויחד עם זאת הוריד את רף הציפיות במועדון.
ההפסד נגד ליברפול במחזור הפתיחה והתיקו המאופס עם לסטר בישר רעות בפתיחת העונה, אבל המשחק נגד ווטפורד הוכיח כי לתותחנים יש המון איכויות. "על מה המהומה? ארסנל תרוץ לאליפות”, הבטיח צ'ך לאחר הניצחון. לאחר קיץ ״מאכזב״ ברמה התקשורתית, ונגר מגיע לעונה האחרונה שלו כמנג׳ר ארסנל (בינתיים, חוזה עד סיום העונה) כשהוא אנדרדוג מוחלט. זה עוד יכול להצליח עבור החסכנים.
