sportFive705944 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
העונה הנוכחית הראתה כמה השינוי הכרחי (getty) (צילום: ספורט 5)
העונה הנוכחית הראתה כמה השינוי הכרחי (getty) | צילום: ספורט 5

54 אלף צופים הגיעו לאיתיחאד סטאדיום לפני שבוע וחצי כדי לצפות בדרבי של העיר מנצ'סטר. הנעשה במגרש לא היה מעניין יותר מדי כשיונייטד גררה את סיטי ל-0:0 משעמם, אבל מי שהרים את ראשו למעלה היה יכול לראות מטוס שכור בשמיים שמוליך שלט עם הכיתוב "wengerin.com".

זאת הייתה אמנם פרסומת לפסטיבל מוסיקה (Parklife, למעוניינים), אבל העובדה שארסן ונגר הפך לטקטיקה פרסומית מראה על גודל ההד שיצרה מחאת האוהדים נגדו. זה התחיל בתור דרך של אוהדי ארסנל לפרוק תסכול ברשתות החברתיות על חוסר שביעות הרצון מהמצב של הקבוצה, ועד מהרה התופעה צברה תאוצה והתפשטה בכל מקום. שלטי 'ונגר החוצה' מונפים ברחבי העולם, כמובן שגם בכל משחק של התותחנים, ומטוסים שכורים עם כיתוב שדורש את עזיבתו של המנג'ר הצרפתי הפכו לעניין שבשגרה.

21 שנים עומד המנג'ר הצרפתי על הקווים של ארסנל, והיה חלק בלתי נפרד מהפיכתה לאחד המועדונים הגדולים באירופה. שלוש אליפויות כולל אחת ללא אף הפסד, שישה גביעים וגמר ליגת האלופות הם רק חלק מההישגים שוונגר חתום עליהם, וייזכרו לדורות הבאים. למרות זאת, רבים האנשים שבטוחים שהגיע הזמן עבורו לפנות את הבמה ועדיף כמה שיותר מהר.

העונה הנוכחית של ארסנל הראתה עד כמה השינוי על הקווים הכרחי. אחרי שנים של הצלחות יחסיות בליגה, התותחנים עלולים לסיים במקום הנמוך ביותר ב-21 השנים האחרונות שלהם כשזכיה בכרטיס לליגת האלופות בפעם ה-20 ברציפות נראית כמו חלום רחוק. בנוסף, שני הפסדי ליגה ישוו את המאזן הגרוע ביותר בעידן ונגר העומד על 11 ב-2005/6.

כמו בעונות האחרונות, גם הפעם ההתחלה נראתה מבטיחה. חזרתו של ז'וזה מוריניו לפרמייר ליג והגעתם של פפ גווארדיולה ואנטוניו קונטה, יצרה תחרות ענקית עם מנג'רים צעירים והבליטו את הספקות שהחלו לעלות סיבוב תפקודו של ונגר. עד דצמבר התותחנים דווקא היו חזק במאבק על האליפות תוך כדי שהם מביסים את הבלוז 0:3, אבל הפעם ההתרסקות הייתה רצינית הרבה יותר. עשרה משחקים עד כה היו לארסנל מול שש הקבוצות הבכירות בליגה, והיא ניצחה רק באחד.

שחקנים לא מגיעים בזכותו (getty) (צילום: ספורט 5)
שחקנים לא מגיעים בזכותו (getty) | צילום: ספורט 5

במשך שנים, ארסנל של ונגר תמיד הציגה כדורגל יפה. המנג'ר הצרפתי דוגל בהחזקת כדור ומתבסס בעיקר על טכניקה הגבוהה של הכוכבים שלו, מה שהופך כמעט כל משחק של התותחנים להנאה צרופה. הבעיה העיקרית היא שזו הטקטיקה היחידה שלו, קבוצות רבות מנצלות זאת על מנת לעקוץ במתפרצות ולא מעט פעמים הצרפתי הראה חוסר אונים והתקשה להגיב למשחק. מול קבוצות גדולות, שמשתמשות בשיטה הזאת הרבה יותר טוב, זה פשוט לא עובד. המפגשים האחרונים של התותחנים מול באיירן מינכן בליגת האלופות מראים זאת בצורה הטובה ביותר, עם שלוש תבוסות 5:1 רצופות.

גם מגע הזהב שייחד את ונגר בכל הנוגע לגילוי כשרונות, נפגע משמעותית בשנים האחרונות. תיירי הנרי ודניס ברגקאמפ שכשלו באיטליה הפכו תחתיו לשניים מהחלוצים הגדולים בתולדות ארסנל, וכך עוד רבים וטובים. המעבר מהייבורי לאמירויות הכריח אותו להתנהג בצורה יותר 'חסכנית' מה שגרם לעלייתם של כוכבים יש מאין כמו ססק פברגאס ורובין ואן פרסי.

כיום, קשה להגיד שיש שחקן ברמה גבוהה שהגיע אליה בזכותו של המנג'ר הצרפתי. פרנסיס קוקלין ואלכס איוובי כשרוניים מאוד, אבל עדיין לא ברמה הנדרשת, והשחקנים שמוליכים את התותחנים הם אלכסיס סאנצ'ס ומסוט אוזיל שהגיעו על תקן סופרסטארים. הקטור ביירין הוא היוצא מן הכלל, אך הפציעה שעבר העונה פגעה בו משמעותית. העובדה שאוליביה ז'ירו הוא עדיין החלוץ הבכיר בארסנל ולא נעשה נסיון אמיתי להביא אלטרנטיבה עדיפה, ממחישה עוד יותר את הניוון של ונגר.

תבוסות מול ווסט ברומיץ' וקריסטל פאלאס, הפסד ביתי מביך לווטפורד וההשפלה מול באיירן בשמינית גמר ליגת האלופות, כולם מתגמדים לעומת נקודת השפל שהגיעה בשבוע שעבר. דבר אחד שהיה לארסנל להתגאות בו הוא הדומיננטיות בדרבים מול טוטנהאם.

מדי שנה, 22 למען האמת, האוהדים היו חוגגים את סט. טוטרינגהאם דיי לציון העובדה שסיימו מעל היריבה המושבעת וה-2:0 בווייט הארט ליין, סיים באופן רשמי את הרצף הזה. "זה היה אמור לקרות מתישהו. המטרה שלנו לא הייתה לעקוף אותם, אלא לזכות באליפות", טען ונגר בסיום. כשנשאל האם זה מעיד על חילוף השלטון בעיר, הצרפתי נטש את עמדת הראיונות. עבור האוהדים מדובר כמובן, בפגיעה ענקית.

מה הלאה? (gey)
מה הלאה? (getty)
ארסנל לא רלוונטית לתארים (gey)
ארסנל לא רלוונטית לתארים (getty)
  • מה הלאה? (getty)
  • ארסנל לא רלוונטית לתארים (getty)

אז האם אחרי כל זה באמת הגיע הזמן לפרידה? אם תשאלו את הנהלת ארסנל התשובה היא לא. לפי הדיווחים האחרונים, ונגר צפוי לשבת עם סטן קרונקי ושאר חברי הדירקטוריון לשיחה על תוכנית הבראה שכוללת בין היתר מינוי של מנהל ספורטיבי. המטרה היא שימשיך לפחות לעונה נוספת, אבל הצרפתי עדיין מתלבט ומסרב לחתום על חוזה חדש. גם שוער העבר יינס להמאן, ששיחק תחתיו הגן: "הוא מאוד אינטיליגנט ותמיד הגיע לאחד מארבעת המקומות הראשונים. כמובן שהקבוצה צריכה להיראות הרבה יותר טוב, אבל הוא עדיין לא עייף".

גם השחקנים ממש לא מעוניינים לראות את ונגר עוזב את לונדון. בתקשורת האנגלית נטען שהסיבה העיקרית לסרובם של אוזיל וסאנצ'ס לחתום על חוזה חדש, היא אי הידיעה האם המנג'ר יישאר. "חשוב לנו לדעת מה יהיה עתידו. הוא מאמן נהדר שהצליח במשך כל כך הרבה שנים, הגיע בכל שנה עם ארסנל לליגת האלופות והפך אותה למועדון גדול. מגיע לו הרבה יותר כבוד", טען הקשר הגרמני.

על מנת להבין את תמיכת המועדון וחוסר היכולת לשחרר את ונגר כדאי להסתכל דווקא על היריבה שלו הערב. 27 שנים עמד סר אלכס פרגוסון על הקווים של מנצ'סטר יונייטד, הפך אותה למועדון הגדול ביותר באנגליה והעזיבה שלו הותירה בור ענקי שגם שבירת שיא ההעברות לא הצליחה למלא. למרות המעמד הפגוע של הצרפתי, בכל שנה הוא הצליח לשמור על סטנדרט כלשהו ולסיים בטעם מתוק. כמו שזה נראה בהנהלה מעדיפים את המוכר מאשר להמר על מאמן צעיר ולהתרסק בענק.

קשה לקחת מוונגר את כל מה שעשה עבור ארנסל, וגם חלק מהאוהדים עדיין רוחש לו כבוד רב. בתחילת המשחק מול ווסט ברומיץ', נשכר מטוס (איך לא?) שהוליך שלט "בוטחים בוונגר" ששימש כקונטרה עבור כל אלה שרוצים אותו בחוץ.

עם כל המטען הזה, תארח ארסנל את יונייטד. התותחנים אוהבים במיוחד את חודש מאי בו הפסידו פעם אחת בלבד בחמש השנים האחרונות, כשבעונה שעברה דילגו למקום השני על חשבון טוטנהאם ברגע האחרון. כשהמקום הרביעי עדיין בהישג יד וגם הזדמנות לזכיה בתואר עדיין יש, אל תתפלאו אם גם הפעם ונגר יצליח לגמור עונה מסויטת הזאת עם חיוך וימשיך לעמוד על הקווים באמירויות.