מחר ב-23:00 תישמע שריקת הפתיחה לקלאסיקו המרתק בין ריאל לברצלונה ומיליארדי צופים ברחבי הגלובוס ישבו מרותקים כדי לצפות במשחק הכדורגל הגדול בעולם. למרות שמפגש זה כבר מזמן תויג כמאבק מוחות בלתי פוסק בין היריבים המושבעים מוריניו וגוארדיולה או כקרב אימתני בין רונאלדו למסי על התואר הלא רשמי של השחקן הטוב בעולם, אל תתפלאו אם דווקא המקטרת הקטנה או האטריה מרוסאריו יהיו אלו שיעשו את ההבדל.
נכון שמדענים עדיין לא חקרו את התופעה, אך סביר להניח שכישרון הכדורגל עובר לעיתים רבות בגנים. שימו לב לרשימת האחים הכוללת את פרנק ורונלד דה בור, ג'ובאני וג'ונתן דוס סנטוס, רפאל ופאביו דה סילבה ויאיא וקולו טורה. גם במקרים של אבות ובנים גן הכדורגל עובר מדור לדור והוכחה לכך היא יוהאן קרויף ובנו ג'ורדי, חואן רמון ורון ובנו חואן סביסטיאן וכמובן משפחת הרננדז המקסיקנית ששלחה כבר שלושה דורות לנבחרת מקסיקו.
בדומה למשפחתו של צ'יצ'ריטו גם משפחת היגוואין יכולה להתפאר באילן יוחסין ספורטיבי במיוחד. סב המשפחה סנטוס זקריאס שנפטר לפני 4 שנים נחשב לגדול מאמני האיגרוף בארגנטינה בכל הזמנים. אב המשפחה, חורחה היגוואין, המכונה גם 'פיפה' (הודות למבנה אפו שמזכיר לארגנטינאים משום מה מקטרת) היה אחד הבלמים הקשוחים ששיחקו בדרום אמריקה בשנות ה-80' וכעת הגיע תורם של שני האחים האמצעיים במשפחה פדריקו וגונסאלו לעשות חייל בעולם הספורט.
אם הייתם שואלים בעבר את האב חורחה מי משני בניו (שקיבלו את הכינוי 'פיפיטה' - "המקטרת הקטנה") יגיע רחוק יותר בקריירת המשחק סביר להניח "שהמקטרת" היה בוחר דווקא באח הגדול פדריקו. הפליימקר בן ה-27 שכיום משחק בקבוצת קולון היה תמיד האח הכישרוני לבית משפחת היגוואין, אך דווקא גונסאלו הקטן היה זה שפרץ בזכות האופי העיקש והנשמה הענקית שהפכו אותו לחלוץ המבריק שהוא כיום.
על עוד פרט פיקנטי ונחמד שקשור למשפחת המקטרות יכול להעיד שוער העבר הצבעוני קרלוס נבארו מונטוז'ה שספג גם מהאב חורחה וגם מהבן גונסאלו. הבלם הכניע את מונטוז'ה בשנת 1990 בדרבי הגדול בין בוקה לריבר ואילו הבן הכניע אותו 16 שנה מאוחר יותר במשחק בין ריבר פלייט בה שיחק פיפיטה לחימנסיה בה שיחק השוער.
מהסופר קלאסיקו לאל קלאסיקו
כבר בתחילת דרכו של פיפיטה ידעו בארגנטינה שצומח להם חלוץ ענק שרבות ידובר עליו בכדורגל העולמי. הראשון שנתן לו קרדיט היה המאמן הקשוח דניאל פסארלה שהעניק לגונסאלו את חולצת ההרכב של ריבר פלייט בגיל 17.5. פיפיטה כמובן לא איכזב, כבש ללא הפסקה והראה שהוא קורץ מהחומר הנכון כשכבש בסופר קלאסיקו המקורי מול היריבה המרה בוקה ג'וניורס.
זמנו של פיפיטה בקבוצת "המיליונרים" היה קצוב ובינואר 2007 הוא עזב את הקן החם לטובת "הבלנקוס" בעסקה שהביאה לריאל גם את פרננדו גאגו מהיריבה העירונית בוקה.
למועדון הפאר הספרדי היו לא מעט סיפורי הצלחה נוסח האלביסלסטה. בשנות ה-60' היה זה אלפרדו די סטפאנו שהוליך את הבלאנקוס לתקופה היפה ביותר בתולדותיה, בשנות ה-90' היה זה פרננדו רדונדו שהגדיר מחדש את תפקיד הקשר האחורי והמורק"ים על גיבורי העבר רק העלו את רף הציפיות מהחברים החדשים.
אמנם פרננדו גאגו שהגיע יחד עם היגוואין לא בדיוק השתלב בבירת ספרד ובתחילת העונה הנוכחית עבר לרומא, אך לשמחת הואהדים החצי השני של אותה עסקה כיום נחשב לאחד הזרים האהובים ביותר שנחתו אי פעם בברנבאו.
הכל מתחיל ו-(כמעט) נגמר במונדיאליטו
כפי שכולנו כבר יודעים, כיום פיפיטה נחשב לאחד מהחלוצים הטובים והחדים בעולם אך בתחילת דרכו בברנבאו הוא לא בדיוק ליקק דבש. היגוואין הגיע לקבוצתו החדשה לאחר שרונאלדו (המקורי, זה מברזיל) עזב אותה והארגנטינאי הצעיר היה צריך להילחם על מקומו בהרכב עם חלוצים כמו ראול, רוד ואן ניסטלרוי, הונטלאר ורוביניו.
ב-30 ביוני 2007 נערכה בקנדה אליפות העולם עד גיל 20 או בשמה הנפוץ "המונדיאליטו". מאמן האלביסלסטה הצעירה, הוגו טוקאלי, כמובן בנה על המקטרת הקטנה אך זה בחר להישאר במחנה האימונים של ריאל כדי להלחם בחירוף נפש על מקומו בקבוצה.
בסופו של דבר טוקאלי ויתר על שירותיו של היגוואין ובמקומו הזמין את שחקנה הצעיר של רוסריו סנטרל - אנחל די מריה הידוע בכינויו "פידאו" ("האטריה" בשל מבנה גופו הרזה והארוך). למרות שבאותו טורניר הצטיינו בשורות ארגנטינה מקסי מוראלס, מאורו זארטה וסרחיו אגוארו, ההפתעה הגדולה של הזוכה הייתה יכולתו המדהימה של הקיצוני הזריז והאלמוני.
לא חלפה שנה ואנחל (המלאך) שוב הרים גביע עולמי הפעם במדי הנבחרת האולימפית של ארגנטינה שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ין. גם הפעם האטריה הראה שצפוי לו עתיד ורוד במיוחד לאחר שער הניצחון האדיר בגמר מול ניגריה. שער אותו בישל כמובן ליונל מסי.
מה עלה בגורלו של פיפיטה בעקבות אותו סירוב לטוקאלי אתם שואלים? לאחר אותן זכיות של האלביסלסטה במונדיאליטו ובאולימפיאדה באופן די מוזר החליטו להתעלם מהיגוואין פעם אחר פעם. מי שניסתה לנצל את המצב הייתה נבחרת הטריקולור שניסתה לצרף את היגוואין בעקבות דרכונו הצרפתי (פיפיטה נולד בעיר ברסט בזמן שאביו שיחק שם וחזר בגיל 10 חודשים לארגנטינה).
גונסאלו כהרגלו לא וויתר, ולאחר לחץ מסיבי מהתקשורת והעם הארגנטינאי הוזמן על ידי מראדונה לסגל ארגנטינה לקראת סוף קמפיין המוקדמות של מונדיאל 2010.
מתנת הפרידה של דויד לואיז
לאחר אותם שני טורנירים אדירים במדי ארגנטינה הצעירה, האיטריה החמה נחטפה במהירות על ידי מועדון הפאר הפורטוגלי בנפיקה. לקיצוני הזריז היתה משימה לא פשוטה בכלל בקבוצתו החדשה - להיכנס לנעליו הענקיות של סימאו, חביב הקהל שעבר לאתלטיקו מדריד.
אנחל אמנם לא הירבה לכבוש בפורטוגל (רק 7 שערים ב 76 הופעות) אך המחויבות האדירה והפריצות הסוחפות השכיחו לבסוף את סימאו ובמהרה גם הכניסו אותו לרשימת הקניות של המיוחד.
בסוף עונת 2009/10 די מריה נקנה על ידי ריאל עבור 25 מיליון יורו. הכפיל של נער החידות מבומבי תיכנן לעזוב את פורטוגל עם חשבון בנק מנופח לאחר אליפות ושני גביעים אך חברו לקבוצה דויד לואיז תכנן לו מתנת פרידה אותה לא ישכח בחיים.
המתנה הגיעה כחלק מתוכנית מתיחות אותה צילם הבלם הברזילאי שכיום משחק בצ'לסי. שני שוטרים הורו לדי מריה לעצור את רכבו המפואר ולנסוע אחורה. אקס בנפיקה, אזרח שומר חוק, ובלי לחשוב פעמיים העביר להילוך אחורי, נסע וכביכול דרס הולכת רגל תמימה.
לרוע מזלו של אנחל בדיוק כשהשוטרים הורו לו לצאת מרכבו היוקרתי לתחקור הגיע אוהד פורטו וריסס על רכבו היוקרתי עם ספריי צבע. בהמשך אותה מתיחה די מריה גם הספיק להחליף מספר מהלומות עם אותו אוהד עד שהליצן הברזילאי צץ מאחורי הקלעים ובירך אותו בברכת פרידה מקורית משהו.
הנשיקות שלפני הסערה
אחרי שכולנו כבר יודעים את סיפורם של המקטרת הקטנה והיטריה, הגיע הזמן לדבר הרציני. מחר ייפגשו בברנבאו ריאל וברצלונה למשחק הגדול והמותח ביותר בספרד ובעולם כולו.
אם תשימו לב למפגש לחיצות הידיים המסורתי שניות לפני פתיחת הקלאסיקו, תוכלו להבחין במחזה די מרגש. למרות המתח האדיר והדם הרע בין המועדונים ולמרות ששאר שחקני הקבוצות כבר מזמן סיימו להשחיז חרבות, היגוואין ואנחל יעברו מול מאסצ'רנו ומסי וכמנהג ארץ הטנגו ינשקו אותם על לחיים.
אף על פי השנאה המרה בין המועדונים, הארגנטינאים בברסה וריאל מעולם לא חששו להפגין חיבה אחד לשני. די מריה סיפר כי לעולם לא ישכח "לפרעוש" את אותו בישול אדיר בגמר האולימפי בבייג'ין. גם פיפיטה הראה לויאליות אמיצה שטען בעונה שעברה כי למסי אין מתחרים בתחרות השחקן הטוב בעולם ומאסצ'רנו כידוע הוא הקפטן המוערץ והמנהיג הבלתי מעורער של השלושה.
אחרי כל הנשיקות והפרגונים ייפתח בברנבאו עוד מפגש קלאסיקו מרתק. לא ידוע מי ממחנות הארגנטינאים של ברסה וריאל יצא מחויך בשריקת הסיום, מה שבטוח זה שעוד פרק חדש ונוצץ בתולדות הקלאסיקו האימתני עומד להיכתב ואל תתפלאו אם החותמת בסיומו תהיה בצבעי תכול לבן.
