"האחות הקטנה", או "ברזיל ב'”, כך כינה מאמן נבחרת ברזיל, דונגה, בנימה של זלזול את נבחרת פורטוגל לאחר הגרלת הבתים של המונדיאל, ששיבצה את השתיים באותו בית, בית 7, "בית המוות" התורן של הטורניר.
הצצה קטנה על הסגל הפורטוגלי תבהיר בדיוק למה התכוון דונגה. שלושה מהשחקנים הבולטים של הנבחרת מחצי האי האיברי הם ילידי ברזיל: בלמה של ריאל מדריד, פפה, קשרה של צ'לסי, דקו וליידסון, חלוצה של ספורטינג ליסבון. הדבר אינו מקרי. בין שתי המדינות דוברות הפורטוגזית קיימים קשרים הדוקים מזה מאות שנים.
אלא שאם נעשה את המסע אחורה בהיסטוריה, נראה כי אם כבר צריך לכנות את אחת מהמדינות כ"אחות קטנה" של השניה, הרי שדווקא ברזיל היא שצריכה לזכות בתואר. המדינה ששטחה הוא החמישי בגודלו בעולם התגלתה לראשונה על-ידי מגלה ארצות פורטוגלי, פדרו קברל שמו, והיתה למושבה פורטוגלית בעידן הקולוניאלי. זו גם הסיבה לכך שבברזיל משתמשים בשפה הפורטוגזית עד היום.
כאשר כבש נפוליאון בונפרטה את פורטוגל בשנת 1807, נמלטה משפחת המלוכה לברזיל, הכריזה על ריו דה ז'ניירו כבירת האימפריה הפורטוגזית, ונתנה לברזיל מעמד שווה לזה של פורטוגל. חלפו חמש-עשרה שנים, וב-7 לספטמבר 1822 הוכרזה ברזיל כמדינה עצמאית.
היום יחסי הכוחות שונים לחלוטין, כמובן. פורטוגל היא בין המדינות העניות באיחוד האירופי, ברזיל היא אחת המעצמות העולמיות העולות. אז מי כאן האחות הקטנה של מי? זה נתון להחלטתכם.
1966, סיבוב ראשון: אוסביו מול פלה
אחד המשחקים הזכורים ביותר בין שתי הנבחרות-מדינות-אחיות היה כשנפגשו פורטוגל וברזיל במונדיאל המיתולוגי שנערך באנגליה בשנת 1966. אז שיחק בשורות הסלסאו הכוכב הגדול ביותר של ברזיל בכל הזמנים ואולי בעולם כולו, פלה. ברזיל הגיעה לגביע העולמי של 66 בתנופה אחרי שזכתה בשני המונדיאלים הקודמים, בשנת 1958 ובשנת 1962. כמו במונדיאל השנה, גם בשנת 1966 ברזיל ופורטוגל הוגרלו לאותו בית (בית מספר 3) ביחד עם הונגריה ובולגריה.
המשחק, שהפך לאחד הגדולים בדברי ימי המונדיאל, התרחש ב-19 ביולי באצטדיון גודיסון פארק והפגיש שניים מהכוכבים הגדולים ביותר של אותן שנים, פלה ואוסביו הפורטוגזי. היה זה גם אחד המשחקים האלימים בתולדות הטורניר, והוא הסתיים בניצחונה הכביר של הנבחרת הפורטוגלית, 1:3, כשאוסביו הגדול כובש צמד.
הטורניר ההוא נחשב לכישלון חרוץ של הנבחרת הברזילאית, שלא הצליחה להעפיל משלב הבתים וסיימה רק במקום השלישי עם שני הפסדים וניצחון. לעומתה, פורטוגל ניצחה את כל המשחקים בשלב הבתים ועלתה לרבע הגמר, שם פגשה את קוריאה הצפונית לעוד משחק שנכנס לפנתיאון. בדקה ה-25 כבר הוליכה קוריאה 0:3 והמשחק נראה, מן הסתם, גמור. אבל לא עבור אוסביו. החלוץ הגיב עם רביעייה, הפך את התוצאה והביא ניצחון 3:5.
ואולם, בשלב חצי הגמר נעצרו הפורטוגלים עם הפסד לאנגליה, שזכתה להניף את הגביע העולמי באותו הטורניר בפעם הראשונה והאחרונה עד כה. לפחות אוסביו סיים כמלך השערים של הטורניר עם 9 כיבושים.
2008, סיבוב שני: השפלה פורטוגלית
בנובמבר 2008 נערך משחק נוסף בין שתי הנבחרות, שראוי להיכנס לספרי ההיסטוריה. אמנם, היה זה בסך-הכל משחק ידידות, אבל בין שתי נבחרות כאלה יש הכל מלבד ידידות, ועל אחת כמה וכמה אחרי המשחק ההוא, שבו ניצחה (ריסקה, מחצה וניפצה) ברזיל 2:6, ניצחונה הגדול ביותר של הסלסאו על הנבחרת האחות מאז ומעולם. לואיס פביאנו, אגב, כבש במשחק ההוא שלושער.
המשחק הערב (17:00) בין שתי הנבחרות נושא יותר ממשמעות סמלית. זהו משחק על המקום הראשון בבית, כשהנבחרת שתסיים שניה עלולה לפגוש את אלופת אירופה, ספרד, כבר בשמינית הגמר. נכון לעכשיו מדורגת ברזיל ראשונה בבית 7 עם 6 נקודות ופורטוגל שניה עם 4 נקודות. תיקו יבטיח לשתיהן את הכרטיס לשלב הבא משום שלחוף השנהב, הממוקמת אחריהן, נקודה אחת בלבד והפרש שערים נחות בהרבה מזה של פורטוגל, שקרעה את צפון-קוריאה 0:7.
הפילים מחוף השנהב יצטרכו לנצח את קוריאה בתוצאה גבוהה ולקוות להפסד אף הוא בתוצאה גבוהה של פורטוגל לברזיל על מנת לעלות על חשבונה. פורטוגל תעלה מהמקום הראשון רק אם תצליח לנצח את ברזיל. בכל מקרה, ברזיל הבטיחה מעשית את עלייתה.
עבור אוהדי הכדורגל כל הספקולציות מתגמדות לעומת התקווה הכה בסיסית, כה טהורה, שהמשחק הקרוב יהיה אחד שייכנס לדפי ההיסטוריה (ולא באופן אלים, כפי שהיה ב-1966). ואם בהיסטוריה עסקינן, אי אפשר שלא לערוך השוואה בין הכוכבים המיתולוגיים של הנבחרות ההן, לבין הכוכבים של היום.
מלחמת הכוכבים
הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הפורטוגלית של היום הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו. ב-74 הופעות במדים הלאומיים, הראשונה שבהן בשנת 2003, הבקיע הפנומן 23 שערים. שערו האחרון, ששבר בצורת תמוהה בת שנתיים, נכבש בהתפוצצות על צפון-קוריאה במשחק הקודם.
כבר עכשיו יש לרונאלדו יותר הופעות מלאוסביו, יליד מוזמביק (עוד קולוניה פורטוגזית לשעבר), שבמהלך קדנציה של 13 שנים בנבחרת, בין השנים 1961 ל-1973 רשם 64 הופעות. אך ממוצע ההבקעות של האחרון טוב בהרבה משל רונאלדו. לאוסביו 41 שערים בינלאומיים, נתון מרשים ביותר, רק קצת פחות מרשים ממוצע ההבקעות שלו ברמת המועדונים - 358 שערים ב-389 הופעות (!).
לא מזמן התראיין אוסביו לאחד העיתונים בתפוצות, כשלבסוף הגיעה השאלה הכה מתבקשת אודות ההשוואה בינו לבין כריסטיאנו רונאלדו: "אני כדורגלן, לא פרשן", אמר אוסביו, "7 פעמים כדורגלן השנה בפורטוגל, מלך השערים במונדיאל, נבחרתי לרשימת עשרת השחקנים הגדולים בכל הזמנים של פיפ"א. אני לא משוכנע שמישהו יכול להתעלות על העובדות הללו. אני גאה להגיד שעשיתי משהו בשביל הכדורגל ואני לא רוצה להשוות את עצמי לאף אחד".
לא מדובר בהתרברבות או השתחצנות, בוודאי לא באמירה שבאה על חשבונו של רונאלדו, שעליו אמר: "לדעתי, כיום רונאלדו הוא השחקן הכי טוב בעולם, אבל אני חושב שיש לו עוד דברים לשפר והוא יעשה זאת".
מצד שני, כוכב העבר הגדול ביותר של ברזיל הוא ללא ספק פלה (יש אומרים גם שהשחקן הטוב בכל הזמנים). פלה הבקיע במדי הסלסאו 77 שערים ב-92 הופעות, כולל זכיה במספר חסר תקדים של שלושה מונדיאלים (מתוך ארבעה שבהם לקח חלק). את מרבית הקריירה עשה פלה בקבוצת סאנטוס (1956-1974) בה הבקיע לא פחות מ-589 שערים ב-605 הופעות (!!!).
הכוכב הבכיר כיום הוא ריקארדו דוס סנטוס, או בקיצור קאקה. לקאקה 79 הופעות במדי הסלסאו יחד עם 27 שערים. קשה עד בלתי אפשרי להשוות בין השחקנים והנתונים הללו. גדול ככל שיהיה, לא קאקה הוא זה שמערער על מעמדו של פלה כגדול הכדורגלנים הברזילאים לדורותיהם, אך זו רק דעתי.
על כל פנים, הנבחרת הברזילאית תלויה עד מאוד ביכולתו של קאקה במונדיאל הנוכחי, והרבה מונח על גבו של הקשר, שירצה עונש הרחקה מול הפורטוגלים. פלה (שנראה שהראיון איתו הוזמן במיוחד לכתבה הזו) החמיא לקאקה ותקף את רונאלדו בתקשורת העולמית: "קאקה יותר טוב מרונאלדו, בלי ספק בכלל. רונאלדו הוא אולי השחקן הפורטוגלי הטוב ביותר אבל הוא עוד רחוק מלהיות הטוב בעולם", קבע פלה והוסיף: "לקאקה יש איכויות מדהימות שעושות אותו טוב מרונלאדו".
לנו בתור צופים, ובניגוד לשחקנים המצויים תחת לחץ עצום, המשימה מאוד פשוטה. היא כוללת ישיבה נינוחה על ספה, כורסא, ולמי שיש אז על 'לייזי-בוי' מפנק, צפייה בטלוויזיה או אפילו באצטדיון (לברי-המזל), וציפייה לתענוג שנקבל משני כוכבי הענק הללו, רונאלדו וקאקה, ומשתי הנבחרות המחוננות, השמחות, כמיטב המסורת הפורטוגזית, שיתנו הצגה נוספת שתכנס לדפי ההיסטוריה, ואולי תכריע בשאלה, מי כאן היא ה'אחות הקטנה' ומי ה-ב' של מי?
