קשרה החדש של קייזרסלאוטרן הגרמנית, מספר 14 בבורדו, גילי ורמוט, ממשיך להתאקלם במדינה החדשה ונראה כי הוא הופך אט אט לדבר עליו בונים בקבוצת הבונדסליגה.
יחד עם איתי שכטר, הצמד הופך ללהיט החם של הקיץ, לפחות מבחינת הרכש של המועדון הגרמני ונראה כי השניים מרגישים על גג העולם. עבור גילי ורמוט תהיה זו קדנציה שניה באירופה, מה שבהחלט יכול להקל על החלוץ שלראשונה יצא את גבולות ישראל.
בראיון ארוך ומעמיק שהעניק הקשר בגרמניה, סיפר ורמוט על ההתאקלמות בקבוצה, היחסים עם שכטר, הציפיות, העבר בבלגיה, החזרה לארץ והמספר 14 על הגב.
מתי תערוך את הופעת הבכורה שלך בקבוצה?
"אני לא יודע עדיין. צריך לראות קודם כל שאני חוזר לאימונים מלאים ואז המאמן יחליט. בינתיים אני מתקדם יפה".
איך ההתאקלמות במדינה החדשה?
"התחלתי ללמוד גרמנית. בזמני הפנוי גם הספקתי לטייל במספר ערים באיזור אבל אני מכיר את גרמניה לא מהיום. הייתי כאן גם עם הפועל חיפה וגם עם הפועל ת"א".
המנטליות בישראל שונה מבגרמניה?
"בישראל אנשים בעלי מזג חם, בגרמניה ממה שיצא לי להכיר האנשים מאוד רגועים, מנומסים וסבלניים יותר".
יש לך פה חבר, איתי שכטר, כמה זה חשוב לך שהוא איתך?
"לי ולשכטר היו רצונות לשחק בליגה בכירה באירופה, אבל לא חלמנו שזה יקרה באותו מועדון וזה הקל עלינו את ההחלטה לחתום בקייזרסלאוטרן. אני מקווה שהחברות בינינו תהיה טובה לקבוצה. יש בינינו הבנה עיוורת אז זה יהיה נחמד אם נשחק כמה שיותר משחקים ביחד".
מה אתה מצפה מהמאמן? באיזה תפקיד לשחק?
"אני יודע שבעונה שעברה הקבוצה החליפה מספר מערכים. לפעמים ב-4-2-3-1 עם קשר מרכזי תוקף ולפעמים שיחקה ב-4-2-2-2 ללא קשר מרכזי אמיתי. לי זה לא משנה, אני יכול לשחק בכנף כמו במרכז. אני רוצה להראת למרקו קורץ שהוא יכול לסמוך עלי ושאהיה בהרכב כבר מההתחלה, לא משנה באיזה תפקיד".
היו לך הצעות גם מבנפיקה ונירנברג, למה בחרת דווקא בלאוטרן?
"דבר ראשון יש לבונדסליגה מוניטין מעולה בישראל. דבר שני אני חייב להגיד שאף קבוצה לא היתה רצינית כמו קייזרסלאוטרן וכמובן לאחר מכן שלאיתי היתה גם הצעה אז זה פתר את הדילמה".
לקבוצה היו בעיות פיננסיות ובעבר אף שיחקה בליגה השניה. מה אתה מצפה ממנה לקראת העונה הקרובה?
"יש 18 קבוצות בליגה? מקום 12 ומעלה יהיה בסדר".
אם הקרב יהיה צמוד, הקבוצה תוכל להיעזר בניסיון שלך לאחר קרב ההישרדות שהיה לך עם הפועל חיפה?
"ללא ספק זאת היתה עונה קשה. אני תוהה אם הניסיון שלי יהיה חשוב כאן, אולי, אבל בשבילי הליגה הזאת זו הרפתקה חדשה. אני מאמין שכדורגל צריך להיות כיף, כמו החיים עצמם. אם נתמיד אז הכל יהיה תלוי בנו".
אתה מכיר כבר קצת את חברי הקבוצה, עם מי יהיה לך הכי נוח על המגרש?
כולם מבינים אחד את השני היטב. הקבוצה היא כמו מעגל גדול של חברים אבל ברור שאני מכיר הכי מקרוב את איתי. חוץ מזה יש את איבו אילצ'ביץ' שהוא שחקן ברמה גבוהה מאוד".
בגלל היכולת שלך עם הכדור, קיבלת את הכינוי "אינייסטה הישראלי", מה אתה חושב על זה?
"וואו, אני שומע את זה לראשונה וזו מחמאה ענקית עבורי אבל לא הייתי רוצה להגיד את שמי באותה נשימה עם שחקנים גדולים כאלה. אני שחקן שאוהב את הכדור ומחזיק אותו הרבה, משתף את החברים ומדי פעם מגיע ליד השער, אבל אני לא ברמה של אינייסטה".
הליגה אמנם חדשה לך, אך אירופה לא. שיחקת בגנט, מה קרה שחזרת לת"א?
"ישנן מספר סיבות. נסעתי לבלגיה כי הנשיא לשעבר של גנט רצה להחתים אותי. אח"כ התברר שלמאמן לא היה מושג מי אני ומה לעשות איתי. בגלל זה לפעמים שיחקתי ואז ישבתי על הספסל. חוץ מזה, הליגה הבלגית היא ברמה דומה לליגה בישראל ואז תהיתי: למה אני פה? במיוחד כשהפועל ת"א שיחקה באירופה".
בשנים האחרונות ביססת את מעמדך בהפועל ת"א ובנבחרת ישראל. זה תורם לך במעבר לגרמניה?
"כל שחקן ישראלי שעובר לשחק בחו"ל, זה תורם לנבחרת. השנה 10 ישראלים יצאו לשחק בחו"ל ויש לנו ליגיונרים בגרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה ועוד. זה מגביר את התחרות בנבחרת".
בחרת את החולצה מספר 14 בקייזרסלאוטרן, זו מספר מיוחד עבורך?
"אבא שלי אהב מאוד את יוהאן קרויף, עבורו הוא היה השחקן הכי טוב אי פעם. לכן כשהתחלתי לשחק כדורגל, בחרתי במספר 14 וזה נשאר עד היום. זה כהוקרה לקרויף עצמו ולאבי".
