זאת הייתה אמורה להיות העונה של יובל שפונגין. אחרי 3 שנים נהדרות באומוניה ניקוסיה, למגן הנבחרת היו מלא מחזרות. אחת מהן, קבוצת נעוריו מכבי תל אביב, הגישה לו הצעה קוסמת אבל הוא לא רצה לוותר על אירופה. כמה ימים אחרי ההצעה מהצהובים, שפונגין היה בדרך להגשים עוד חלום. מונס הבלגית שסיימה בעונה שעברה במקום השביעי, הציעה לו חוזה לשנתיים עם שכר שיכול היה רק לחלום עליו וכבר במשחק הראשון מול סרקל ברוז' הוא בישל ונבחר לשחקן המצטיין. לצערו, בשורה התחתונה, החלום הכלכלי התגשם אבל המקצועי הרבה פחות.
מונס, בה משחק גם שלומי ארבייטמן, ירדה לליגה השנייה. מקבוצה עם ציפיות לפלייאוף העליון וכרטיס לאירופה, שפונגין מוצא עצמו עם חוזה לעוד עונה בקבוצה בה חשב שתהווה קרש קפיצה עבורו לליגה עוד יותר בכירה. "כרגע יש אי וודאות. רק עכשיו ירדנו ליגה וצריך לראות איך הדברים יתפתחו", אומר המגן הימני בראיון לאתר ערוץ הספורט.
שפונגין, שמחזיק ב-25 הופעות בנבחרת, שיחק העונה רק 17 משחקים. על הנייר זה אמנם כ-50 אחוזים מהמשחקים בליגה, אבל בהתחשב בעובדה שסבל מחוסר מזל ונפצע לא מעט, הקרדיט שקיבל מספק, אבל הסטטיסטיקה ממש לא. 0 שערים, בישול יחיד.
"הקבוצה נקלעה לעונה קשה ודברים לא הסתדרו. כולנו לא היינו טובים וזה השפיע גם עליי. השחקנים מספרים שיש משהו שונה מהעונה הקודמת, שאין ביטחון. הרגשתי רע העונה לא פעם כי הביאו אותי כשחקן יקר עם רזומה ומבאס כל משחק כמעט להפסיד. נכשלנו כולם, הכל הלך הפוך. חשבתי שבתוך שנה-שנתיים אתקדם לקבוצות גדולות יותר, כי אני רואה את הרמה של המגנים. לא הייתי בסיטואציות כאלה, אבל לומדים ומתחשלים גם מזה".
שמע שעשית טעות שהגעת לשם?
"הייתי חייב לצאת לליגה בכירה, בשביל עצמי. אם לא הייתי לוקח את ההצעה הזאת הייתי מרגיש פספוס. הייתי שחקן חופשי וזו ליגה טובה שתעזור להתקדמות שלי. נכון שההצעה של מכבי ת"א הייתה נהדרת ולכמה שנים, אבל לא הייתי שלם עם עצמי אם לא הייתי מנסה את בלגיה. אם תחזיר אותי שנה אחורה באותה סיטואציה, הייתי בוחר באותה דרך. אם הייתי חוזר לישראל, סביר להניח שהדרך החוצה הייתה כבר יותר קשה".
דווקא העונה דיברו על כך שלמכבי הייתה בעיה בעמדת המגנים, היית יכול להשתלב בקלות.
"יש מחיר לכל החלטה. מכבי היא אימפריה איתי או בלעדי. אם בעתיד תהיה לי אפשרות לחזור לשם, אז אשמח. אני לא פוסל חזרה לארץ, אני אמיתי וריאלי. העונה האחרונה הייתה פחות טובה עבורי. ירדנו ליגה ועברתי פציעה, צריך לראות את האופציות הכי טובות שיהיו ולקבל את ההחלטה הכי טובה לי ולמשפחה שלי".
את ה-22 במארס, שפונגין, כמו יתר חבריו לנבחרת, מעדיף לשכוח. פורטוגל ורונאלדו הגיעו לאצטדיון ר"ג ואחרי פיגור של 3:1, השוו בתוספת הזמן ל-3:3 כששפונגין ניסה להרחיק ובעט לרגלי קואנטראו אחרי יציאה לא טובה של דודו אוואט. שפונגין לא דיבר על מה שאירע שם עד היום, וגם כעת מעדיף לשכוח מאותו משחק. "אתה לא יכול להיות תקוע בעבר כל הזמן. התפספס לנו בסוף. אבל מה נעשה, נאכל את הלב? אכלתי אותו מספיק. זה ישב עליי הרבה זמן אבל אני אדם שמסתכל קדימה. לכולנו עוד יהיו טעויות והמטרה היא לא לחפש אשמים אלא לדאוג שבפעם הבאה נעשה כמה שפחות טעויות. התפקיד של השוער וההגנה הוא אכזרי, אין מה לעשות".
ועכשיו בעקבות השיטה החדשה, חייבים כבר להגיע לאירוע גדול.
"יש סיכוי בגלל שינוי השיטה, והמטרה היא טורניר גדול. גם העובדה שאלי גוטמן נשאר היא יתרון, כי אנחנו מבינים את השיטה שלו ואת מה שהוא רוצה מאיתנו יותר טוב. הפערים בין כל הנבחרות הצטמצמו אבל זה לא נכון לעשות עכשיו חישובים. נתחיל את הקמפיין ונקווה לטוב".
בנבחרת מספרים שנכון להיום שפונגין הוא המגן הטוב ביותר שיש, ולא מן הנמנע שיוזמן למשחקים מול מקסיקו והונדורס בסוף מאי ובתחילת יוני.
יש הרבה שחקנים שמעדיפים לוותר על הנסיעה למקסיקו וארה"ב לשני משחקי מבחן בקיץ כי זה הורס להם את החופשה, מה אתה חושב על כך?
"לא מעניינת אותי הפגרה. נחתי מספיק העונה ולא מהסיבות הנכונות כך שאני לא צריך את המנוחה. אני לא חושב ששחקן נבחרת שקוראים לו למדים הלאומיים יבחר לא לבוא. לי זה לא יכול לקרות. אני שומר על כושר כדי להיות מוכן".
