זהו. נגמר. הדגל יתקפל, החליפות יחזרו לארון, הכדור עם הכוכבים יישמר למזכרת וליגת האלופות תהפוך לחלום רחוק, עם טעם מתקתק ולא יותר. האופטימיות במחנה של הפועל ת"א לקראת המשחק נגד ליון הערב (שלישי) ב-21:45 ראויה לציון אך גם ראויה לבדיקה. האם הפועל מסוגלת להפתיע את אחת הקבוצות הכי ביתיות באירופה, דווקא בסטאד דה ז'רלאן?
תחילה, צריך להיכנס לראשו של קלוד פואל: מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן ברצלונה, ריאל מדריד או צ'לסי, מול רומא, מילאן, ולנסיה, קופנהאגן ומארסיי. ההבדל בין הקבוצות שמסיימות במקום הראשון לבין אלו שמסיימות שניות רק מבהיר עד כמה ליון צריכה את הניצחון הערב כדי לא להסתבך בשמינית הגמר. סמכו על פואל שהדבר האחרון שהוא רוצה לקבל בשלב הבא זה את ברצלונה המפחידה, ריאל של מוריניו או צ'לסי, שעוד תתאושש.
הפועל מבחינתה מגיעה הכי רגועה שאפשר למשחק בצרפת. שערים? יש. נקודות? יש. ניצחון? יש. בראי של הכדורגל הישראלי ובמציאות שבה שלוש קבוצות ישראליות לא עולות אפילו לשלב הבתים בליגה האירופית ועוד מובכות על ידי נציגות איריות ובלארוסיות, מדובר בסוג של ציון לטובה. לא הישג, אבל גם לא כישלון.
מבחינת האדומים, הם מגיעים למשחק שהוא לאו דווקא משחק נעילה. כאן, דווקא באצטדיון הקשה של ליון, הפועל יכולה להתחיל את המסע להופעה השניה בליגת האלופות. יכולת טובה מול אימפריה אירופית, יכולה להיות הבשורה לקראת העתיד, כשהתקווה של אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס שהעתיד יהיה כבר בעונה הבאה.
כל הסיבות למה לא להיות אופטימיים
הסטאד דה ז'רלאן הוא אחד האצטדיונים הביתיים בצרפת ובטח באירופה. יכול להיות שבהפועל מדברים על "ניצחון ואז לרוץ לשמוע מה קורה בין בנפיקה לשאלקה", אבל כדאי לשים לב למאזן הבית של ליון בשנה וחצי האחרונות. התקווה לראות את מהארן ללה עם הטלפון מחכה לאיתות מאצטדיון האור תישאר כנראה רק בגדר חלום.
קודם כל, בליגת האלופות, ההפסד הביתי הבודד של הצרפתים היה נגד באיירן מינכן בחצי הגמר. לפני כן: חמישה משחקים ללא הפסד, ניצחון 0:1 על ריאל מדריד, תיקו עם ליברפול וניצחונות על בורדו, פיורנטינה ודברצן. בליגה העונה, הקבוצה של פואל אמנם מזייפת אבל מלבד הפסד בודד בדרבי לסנט אטיין, ביתה הוא מבצרה.
אם נוסיף את החזרה של ליסנדרו לופז המפחיד והזכרונות מה-1:3 הקליל בבלומפילד, עולה השאלה: מדוע הפועל כל כך אופטימית ואיך לעזאזל אמורים לנצח בצרפת? נכון שהזיכרון מה-2:4 על פ.ס.ז' עולה אבל גם העובדה שסלים טועמה אולי סיפר לחברים איך הוא בישל לזיטו אוגבונה באותו משחק, ספק אם תביא את הבשורה. מחפשים בשורה טובה? ליון לא סיימה כראש בית כבר ארבע עונות רצופות. גם משהו.
לא יותר, לא פחות - בול
הפועל של אחרי בנפיקה מתחילה להזכיר את אותה קבוצה של תחילת קמפיין הצ'מפיונס. בטוחה בעצמה הרבה יותר מדי ומשוכנעת בכוחה לנצח כל יריבה. דווקא שהאלופה הגיעה פגועה, חסרת ביטחון וחוששת, היא שיחקה את המשחק הטוב ביותר בקמפיין, נגד שאלקה ורשמה ניצחון מרשים נגד בנפיקה. אוהדים רבים יגידו שכשהפועל חוזרת למקורות, לימים של "לפרק אותם 0:1" או "רק לא להפסיד", היא המסוכנת ביותר. כשהקבוצה סופרת כמה חתיכות היא תיתן לאשדוד ובית"ר, התוצאות בהתאם.
לראשונה הקבוצה של אלי גוטמן מגיעה משוחררת למשחק. עם כל הכבוד להצהרות חסרות הבסיס על עליה לשמינית או רבע גמר ליגת האלופות, הפועל רשמה את ההישג הריאלי ביותר עבורה: ארבע נקודות, ניצחון בית, מחמאות נגד שאלקה ודמי לימוד ששולמו בסיבוב המשחקים הראשון. לא יותר מדי ולא פחות מדי. בול.
הקשר ערן זהבי, ה"אס" של הפועל נגד בנפיקה, אמר לקראת המשחק: "זה משחק אחרון שלנו בליגת אלופות ואנחנו רוצים לסיים כמו שצריך. זה לא יהיה קל אבל נקווה שנצליח לעשות את העבודה. נקווה שיהיה לנו חם בלב אחרי המשחק. ליון קבוצה מצויינת, בינתיים לא ניצחנו באף משחק חוץ ואפילו לא הוצאנו תיקו. במשחק שהיה נגדם בבלומפילד לא הצלחנו להתמודד. חשוב שלא נקבל גול מהיר".
מבט על שאר הבתים מלמד שהפועל אולי הגיעה לליגת האלופות הודות לשיטת ה"פרגון לקטנות" של מישל פלאטיני, אבל מצבה בהחלט טוב. היא תיזכר כקבוצה שמנעה מבנפיקה העפלה לשמינית עם ניצחון מרשים, זאת ששאלקה חילצה נקודה ויותר מהכל, ייצגה סוף סוף את הכדורגל הישראלי בצורה ראויה. הפועל הוכיחה שגם מ"ליגת הלוזון" יכולה לצאת קבוצה שתיאבק עם אריות אירופה.
זמן אחרון לזכרונות
יש כמה שחקנים בהפועל שעבורם המשחק בליון הוא הצ'אנס האחרון להרשים סקאוטים מהגולה. שכן, לפי מה שרובם אומרים, מה שמעניין אותם הוא בעיקר חלון ההעברות של חודש ינואר, דבר שגם בקבוצה יצטרכו לטפל אם אכן מפנטזים שם על אליפות נוספת.
מלבד וינסנט אניימה, דגלאס דה סילבה לפרקים וערן זהבי, כוכבי הפועל שהופיעו בפנקסים של קבוצות רבות בחו"ל, לא הרשימו מספיק כדי לקבל הצעה. לא לשווא, הסוכן רונן קצב אמר שעדיין לא התקבלה אף הצעה עבור שחקן אדום. הערב, דווקא במשחק חוץ נגד קבוצה חזקה כמו ליון, זה הצ'אנס האחרון.
בהנחה שאכן לא תגיע אף הצעה בינואר והפועל תשמור על הסגל במלואו, המשחק בליון הוא ההתחלה של העונה האדומה. ההרכב הערב, מלבד דדי בן דיין המוצהב ודני בונדר, המגן לענייני אירופה, זה ההרכב שאמור להחזיר את הפועל לליגת האלופות בעונה הבאה.
עם קיזוז, או בלי קיזוז, אחרי ההפסד 3:0 בליגה האירופית לקאזאן בעונה שעברה וסיום הקמפיין היפה באירופה, הפועל ניצחה 11 משחקים, סיימה שניים בתיקו וכבשה 32 שערים לכל קבוצה שעמדה בדרכה. בפורומים של האדומים כבר הושמעו לאחרונה קריאות שמקוות לסוף הקמפיין באירופה כדי שכולם יתרכזו במה שבאמת חשוב: הליגה.
הערב הדאבליסטית תלבש בפעם האחרונה את שמלתה היפה מכולן כדי לשחק עם היפות מכולן ואז הכרכרה תחזור להיות דלעת. הזיכרון יישאר חמוץ-מתוק והדשא הרעוע של הקופסא ושל וינטר ימתין בידיים פתוחות. הפועל נפרדת מהמקום שבו נרקמות אגדות במשחק החוץ הקשה מכולם. אבל גם הפסד לליון לא יקלקל את הטעם שנשאר בפה מהניצחון על בנפיקה. כי הערב ב-23:40 יחל המסע בדרך להיות הקבוצה הישראלית הראשונה שחוזרת בפעם השניה ברציפות לבמה הגדולה מכולן.
