"קחו אותי לז'ופרואה גישאר (אצטדיונה של סנט אטיין), קחו אותי למשכנם של הממזרים, זה נראה שהסבל יהיה תמיד לצדם של האוהדים הירוקים" (הפזמון מהשיר של אוהדי ליון לעבר האוהדים ה"אומללים" של סנט אטיין).
הקבוצה כבר מזמן לא אותה קבוצה, מאותו מועדון גדול נשאר רק השם. אם בשנות הזוהר עיטרו את המועדון שמות כדוגמת מישל פלאטיני ודומיניק רושטו, היום אוהדי סנט אטיין צריכים להתהדר בחלוצה של נבחרת גאבון, פייר-אמריק אובמיאנג. אבל גם 31 שנים אחרי האליפות האחרונה שלהם, "הירוקים" עדיין נחשבים למועדון המעוטר בצרפת, עם קהל האוהדים החם ביותר במדינה.
בראשון, סנט אטיין תפגוש את היריבה השנואה ביותר שלה, אולימפיק ליון לדרבי הגדול ביותר של צרפת. היריבות העצומה אשר מייצגת הרבה יותר מכדורגל, קיבלה נופח חדש השנה הודות לפתיחת עונה שגם ותיקי העיר סנט אטיין לא זוכרים כבר זמן רב. את תחושת הסבל לה הם הורגלו בשנים האחרונות הם משתוקקים לשנות, והדרך לשינוי המיוחל מתחיל "בדרבי הרון".
"ליון היא עיר חמה עם אנשים קרים, סנט אטיין היא בדיוק ההפך הגמור" (ז'רמי ז'אנו, שוערה של סנט אטיין אשר לבש את האפודה הירוקה במשך 16 שנה, מפגין סולידריות כלפי הקהל החם).
50 ק"מ, זה מה שמפריד בין שתי הערים אשר מייצגות את שניים מהמועדונים המפוארים ביותר במדינה. אם בשנות ה-60 וה-70 הקבוצה בירוק שלטה ביד רמה בכדורגל הצרפתי (10 אליפויות תוך 24 שנה), בשנות האלפיים התהפכו היוצרות בראשותו של הנשיא הכל יכול ז'אן-מישל אולאס (7 אליפויות רצופות של ליון בין השנים 2008-2002). ה-דרבי של צרפת מייצג הרבה מעבר לכדורגל: בעוד תושבי ליון נחשבים לאנשים המשכילים מהחברה הבורגנית, תושבי סנט אטיין נאלצו להישאר עם "התואר" הפחות מחמיא בלשון המעטה: פשוטי העם.
אוהדי ליון לא שוכחים להזכיר בכל פעם מחדש את שליטתם בחברה הצרפתית, ובעונת 2000/01 היריבות רבת השנים חצתה את גבולות הטעם הטוב עם כרזה אומללה שהניפו האוהדים ה"בורגנים": "אנחנו המצאנו את הקולנוע (האחים לומייר), בזמן שאבותיכם מתו במכרות". כמובן שהכרזה זכתה לתגובה חריפה מצדם של אוהדי סנט אטיין, ו-7 שנים מאוחר יותר הונף בגאון דגל ובו שחקני ליון מדומים לחיות ועליה מתנוססת האמרה: "הציד חוקי: תהרגו אותם!".
"אנחנו הכרנו את פלאטיני בתקופת הזוהר שלכם, עכשיו אתם צריכים להתמודד עם פרדריק אנטונטי על הקווים. נמשיך לספור לכם את ההפסדים עד יומנו האחרון" (אוהדי ליון לא שוכחים את התקופה הקשה בתחילת שנות ה-2000, בה הירוקים כמעט ירדו לליגה השלישית בהדרכתו של אנטונטי).
אם אפשר לסכם בשלוש מילים עד כה את העונה של סנט אטיין תצטרכו לשנן את השם הארוך ביותר בליג 1: פייר-אמריק אובמיאנג. החלוץ הפנטסטי בן ה-23 של נבחרת גאבון בכלל החל את הקריירה במילאן הגדולה. במשך 3 שנים הוא חיפש את מקומו בכדורגל האירופאי, עד שבקיץ 2011 נחת באצטדיון ז'ופרואה גישאר. תחת הדרכתו של כריסטוף גאלטייה כבש החלוץ לא פחות מ-16 שערי ליגה אשתקד.
את העונה הנוכחית הוא פתח בסערה עם שמונה שערים, שאחד מהם אף הקדיש לחברו ז'רמי ז'אנו הידוע בכינויו 'ספיידרמן'. החלוץ אשר ניחן במשחק ראש מצוין והתמצאות ברחבה יוצאת דופן, כבר הוזכר השבוע כמועמד רציני לחזק את ההתקפה של המיליארדרים של פ.ס.ז' לצדו של זלאטן איברהימוביץ'. שוויו, אגב, נאמד בלמעלה מ-15 מיליון אירו, לאחר שמילאן שיחררה אותו ללא תמורה לירוקים.
"אי אפשר להשוות בין פרארי לסיטרואן 2cv (רכב שיוצר לאחר מלה"ע ה-2 ושימש את האיכרים)" (רולאן רומייר, נשיא סנט אטיין, משווה בין שוערו סטפן רופייה לשוער ליון, רמי ורקוטרה).
קרוב ל-230 מיליון אירו. זה הסכום האסטרונומי שהכניס ז'אן-מישל אולאס לכיסו ב-7 שנים האחרונות ממכירת שחקנים (לרוב שחקני בית, אך גם כאלה שנקנו בגיל צעיר ונמכרו לאחר כמה שנים, כמו מייקל אסיין וממאדו דיארה). בקצהו המערבי של אזור הרון הבינו את הכוח הכלכלי הרב שטמון ביצירת שחקני נוער והתוצאות לכך ניכרות על כר הדשא.
שלושה שחקנים מאקדמיית הנוער מעטרים את ה-11 של כריסטוף גאלטייה באופן קבוע: המגן השמאלי פאוזי גולאם (שהכריז השבוע שייצג בעתיד את נבחרת אלג'יריה), קשרה הדפנסיבי של נבחרת צרפת הצעירה ז'ושוע גילאווגי, והיהלום הנוצץ ביותר: הבלם בן ה-18 קורט זומה, אשר הקבוצה דחתה עליו הצעה על סך 12 מיליון פאונד ממנצ'סטר סיטי בקיץ האחרון.
"ליגת האלופות? הם יכולים לשחק שם רק דרך הפלייסטיישן". (אולאס לא כל כך סופר את "הירוקים")
כמעט 19 שנה חלפו מאז שיושבי הז'ופרואה גישאר ראו את קבוצתם מנצחת את יריבתם השנואה במגרשם הביתי. בראשון בערב הן ייפגשו לדרבי ה-97 במספר במסגרת הליגה, ותחושה עזה של היפוך תפקידים מורגשת בקרב שחקני סנט אטיין. "בזמנו ליון יצרה רצף תארים פשוט יוצא דופן, אבל כבר תקופה ארוכה שאנחנו מרגישים שהפערים הצטמצמו, כיום אין לנו מה לקנא בהם", קבע באופן נחרץ הקשר הדפנסיבי גילאווגי. "זהו ללא ספק הדרבי הגדול ביותר ב-20 שנה האחרונות, הראשונה נגד השלישית? זה פשוט טירוף", הכריז שחקן העבר של הירוקים, פסקל דספיירו.
את חודש מאי 1976, אף אוהד ירוק לא ישכח לעולם. הייתה זו הפעם האחרונה שקבוצתם הייתה על הבמה המרכזית בכדורגל, בהפסד האכזרי בגמר גביע אירופה מול באיירן מינכן הגדולה של מאייר, בקנבאוור, רומיניגה ומולר. ספק רב אם אחד מ-35 אלף האוהדים שיפקדו בראשון את יציעי האצטדיון זוכר את המורשת הגדולה שהשאירה אחריה הקבוצה המעוטרת ביותר בצרפת. בשביל שליגת האלופות לא תיראה רק על גבי מסך הפלייסטיישן וכדי למנוע את "סבלם" המתמשך של האוהדים, סנט אטיין תהיה חייבת לנצח את הדרבי נגד ליון. תהיו בטוחים שגם במקרה של הפסד, הקהל הירוק ימשיך לנצח ביציעים, כי מסורת פשוט לא מחליפים.
