דקל קינן עומד בפני הרפתקה חדשה, בלמה של נבחרת ישראל יצטרך להתמודד כחלק מהגנת בלקפול אל מול כמה מהשחקנים הטובים בעולם דוגמת סטיבן ג'רארד, וויין רוני, דידייה דרוגבה ופרנק למפארד. אלא שלא רק על הדשא צפויה לקינן חוויה מיוחדת, הבלם עתיד לפגוש את אחת מהדמויות הססגוניות ביותר בכדורגל האנגלי, איאן הולווי, מאמנו החדש הידוע בחוש ההומור הייחודי שלו וציטוטיו יוצאי הדופן לאחר משחקים, האנטיתזה המוחלטת ללואיס ואן חאל, פאביו קאפלו ושאר המאמנים חמורי הסבר.
עד כמה מופרע המאמן החדש של קינן? באחת ממסיבות העיתונאים בתקופה שאימן את פלימות', נשאל הולווי על שמועה שקבוצתו תערוך משחק ידידות מול ריאל מדריד. בתגובה הוא הפיל את עצמו מהכיסא לרצפה ולאחר מכן פרץ בצחוק היסטרי במשך דקה שלמה. באירוע צדקה שערכה בלקפול בחג המולד, הוא הופיע עם שחקניו בקניון המקומי כשהם לבושים בבגדי נשים והוא מחופש לפינגווין.
ואם קינן תוהה למה מצפה ממנו מאמנו, הוא יוכל לקבל רמז לכך בציטוט שלו לאחר הפסד לנוטס קאונטי: "אנחנו צריכים בלם מגעיל וגדול, אם היה לנו אחד כזה, בשער הראשון שלהם הוא היה מעיף את הכדור, את השחקן היריב ואת שלוש השורות הראשונות ביציע".
ואלו רק מספר דוגמאות למעשי הליצנות הרבים של המאמן חסר הגבולות. מסיבות העיתונאים שלו כבר מזמן הפכו לקאלט באנגליה ומספר הצפיות שלהן ב-YouTube סיפק פייט אמיתי אפילו לסוזן בוייל, סנסציית הריאליטי האחרונה בממלכה. בנוסף נבחר הולווי על ידי מגזין TimeOut הבריטי לאחד מ-15 האנשים המצחיקים ביותר בממלכה והתעלה על הישגו של אלון מזרחי, בעוד האחרון זכה לפרק בספר ציטוטי הספורט "הוצא מהקשרו", כדי לכסות את מיטב ציטוטיו של הולווי, הזדקקו בבריטניה לספר שלם.
"אני לא ליצן או אידיוט, אלא פשוט בנאדם שמנסה לעודד אנשים אחרים", הסביר הולווי את התנהגותו החריגה והוסיף, "אנשים אולי חושבים שאני משוגע, אבל אני לא חושב שאני כזה".
הולווי שידוע בכינוי, "הולי", נחשב לאדם רחב לב, ומכיוון ששלושה מילדיו נולדו חירשים, הוא בקיא בשפת הסימנים, משתמש בה רבות במקביל לציטוטיו המצחיקים ונחשב לשגריר של כבדי השמיעה באנגליה, בנוסף הוא דואג לשלב מעבר לאימונים ולמשחקים גם פעולות של תרומה לקהילה לשחקניו ולפני העונה הקרובה, בלקפול תיקח חלק בטורניר של קבוצות חובבניות במטרה לספק להן הכנה ראויה לגביע האיזורי שלהן.
אז אולי הולווי איננו רואה בעצמו כמשוגע, אבל לדקל קינן כבר כדאי להתחיל לברר כיצד הוא יכול לשפר את המיומנות שלו במשחק הסאבואטו, מעין גירסת קופסא לכדורגל השולחן הפופולארי, הולווי כבר הבהיר כי הוא הולך להיות מרכיב מרכזי באימוני הקבוצה בקיץ הקרוב.
אבל בעונה האחרונה הולווי הוכיח כי הוא לא רק בדרן מוצלח, אלא גם מאמן כדורגל גדול והצליח להוביל את בלקפול שכל יומרותיה היו לשרוד בצ'מפיונשיפ התובענית הישר לפרמייר ליג. סיפור סינדרלה אמיתי בהתחשב בכך שמדובר בעיירה עם 141,000 תושבים, ממוצע קהל של 8,611 צופים וסך משכורות בעונה האחרונה שעמד על 6 מיליון ליש"ט, פחות ממשכורתו השנתית של ג'ון טרי.
בקריירת המשחק של הולווי בן ה-47, שאת רובה העביר בבריסטול רוברס, הוא נחשב לשחקן נשמה אבל התקשה להגיע לרמות הגבוהות בעיקר בגלל מימדיו הפיזיים. כעת הוא מביא את הנשמה הרחבה שלו גם לספסל של בלקפול.
בעבר נוצרה לו סטיגמה של מאמן שקבוצתו מנצחת 0:1 קטן בכדורגל משעמם עליו הוא מפצה במסיבות העיתונאים המבדרות, או כמו שהסביר בעצמו באחד מציטוטיו המפורסמים לאחר ניצחון על צ'סטרפילד: "במושגים של גברים, כשאתה יוצא לפאב בלילה ואתה מחפש בחורה צעירה, לפעמים אתה נופל על מישהי יפה ולפעמים לא. המשחק שלנו היום לא היה "בחורה יפה במיוחד" אבל לפחות הצלחנו להכניס אותה למונית. היא לא היתה הבחורה הכי יפה שהיינו איתה, אבל היא הייתה מאוד אדיבה ונחמדה, אז תודה רבה לך, בואי נשתה קפה". כל כך הרבה הדים עשה הציטוט הנ"ל, שספר הציטוטים שלו זכה לשם “Let’s Have Coffee”.
אלא שבבלקפול החליט הולווי לשנות את הגישה שלו לא רק כשהוא מדבר למיקרופון, אלא גם כשהוא מתכנן את המערך למשחק הקרוב. הגורו שלו לשם כך היה רוברטו מרטינס, מאמנה של וויגאן שזכה עם סוונסי באליפות הליגה השלישית בעונת 2007/8: "ראיתי איך סוונסי שיחקה תחת מרטינס, הוא ספרדי, כל התרבות שלו שונה. ראיתי את נבחרת ספרד משחקת נגד אנגליה, היא הביכה אותנו. הם התמסרו בכדור סביבנו לשם הצחוק, זה מה שסיפק לי את ההשראה לכך שכדורגל צריך לשחק עם המון תנועה ושמירה על הכדור".
הולווי ידע לכל אורך קריירת האימון שלו שהדרך היחידה שלו להגיע לפרמייר ליג היא להעלות בעצמו את בלקפול לשם, שכן לדבריו: "אף אחד בפרמייר ליג לא ירצה להעסיק איש פשוט וגס רוח מבריסטול", כעת משהשיג את מטרתו עם ניצחון 2:3 בגמר הפלייאוף של הצ'מפיונשיפ על קרדיף, התקשורת האנגלית כבר מחככת ידיה בהנאה כדי לראות כיצד הליצן הגדול ביותר של הכדורגל האנגלי יתבטא לפני מפגשים מול מאמני-על כמו אלכס פרגוסון, ארסן ונגר או קרלו אנצ'לוטי.
עד שמסיבות העיתונאים/מופעי הסטנדאפ של הולווי יהפכו להצגה כי טובה בפרמייר ליג, ליקטנו עבורכם מיטב מציטוטי העבר שלו.
"המזל שלי כל כך רע כרגע, שאני חושב שאם הייתי נופל לתוך חבית של שדיים, הייתי מוצא את עצמי מוצץ את האגודל שלי".
"אני אוהב את בלקפול, שנינו נראים טוב יותר בחושך".
"המצב הוא כמו בסרט "גברים בשחור", אני מסתובב בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה שחורה, ואני צריך מדי פעם להשתמש באור הלבן שלי כדי למחוק את הזכרון", הולווי מתייחס למצב הכלכלי הקשה בתקופתו כמאמן קווינס פארק ריינג'רס.
"נראה שאני האשם בטביעתה של טיטאניק", הולווי מגיב לביקורת שספג מהאוהדים.
"יש לקוון מזל שהוא לא עמד מולי, כי אחרת הייתי מכה בו עם מקל כדי לוודא שהוא ער".
"חלוצים הם כמו דוורים, הם צריכים להיכנס לרחבה מהר לפני שהכלב מגיע לנשוך אותם".
הולווי מנסה לתרץ הפסד: "זרקנו על היריבה כל מה שאפשר, כיור מטבח, מקלות גולף, את כל מה שהיה במחסן. לצערי זה לא הספיק, אבל לפחות עכשיו המחסן שלי מסודר".
"להבקיע שערים זה כמו לנהוג ברכב ידני, החלוץ צריך ללחוץ על הגז ויתר הקבוצה צריכה לעזוב את הקלאץ'. אם תלחץ על הקלאץ' והגז בו זמנית, סביר להניח שתגרום לתאונה".
"אני לא רואה שום בעיה בכך שכדורגלנים מסירים חולצה לאחר הבקעת שערים, הם נהנים מכך ובחורות צעירות נהנות מכך. אני מניח שזו אחת הסיבות שנשים באות לראות כדורגל, אבל אני לא ממליץ להן לבוא למשחקים שלנו, כי השחקנים שלי ממש מכוערים".
על השלת המכנסיים של ג'ואי ברטון לאחר שער שכבש במדי מנצ'סטר סיטי מול אברטון: "אני לא חושב שזה היה רעיון רע, זה היה הרבה יותר גרוע אם הוא היה מראה את מה שמתחת לחלק הקדמי של המכנסיים. אבל אישית אני לא רואה משהו רע בלחיים של ישבן. אם מישהו נפגע מצפייה באחוריים, זה בטח בגלל שלברטון יש תחת ממש יפה בלי צלוליטיס".