צמד המלים "צפון קוריאה" מוזכר חדשות לבקרים במדורי החדשות אך כמעט תמיד בהקשר שלילי: פיתוח נשק גרעיני, ניסויי טילים לטווח ארוך, מתיחות מתוקשרת עם ארצות הברית ויפן, סיוע למדינות ערב, פגיעה בוטה בזכויות אדם וכו'.
גם בסקר שפורסם לאחרונה התברר שצפון קוריאה היא אחת המדינות הבודדות בעולם שנתפסות באור שלילי יותר מישראל. כלל לא בטוח שכל אוהד כדורגל ממוצע שמע על קיומה של נבחרת הכדורגל שלה בטרם העפילה לגביע העולם 2010. דווקא העלייה שלה לדרום אפריקה, במונדיאל השני בתולדותיה, היא חדשה מרנינה לשם שינוי.
ספק גדול אם האסיאתים שהוגרלו לבית המוות יצליחו לעצור את האימפריות מברזיל, פורטוגל וחוף השנהב, אך בטוח שיהיה מרתק לראות את נציגי המדינה שבה רב הנסתר על הגלוי.
המדינה הטוטליטרית, בת כ-23 מיליון תושבים, הוקמה כחמישה חודשים לאחר הקמת מדינת ישראל. השליט קים ג'ונג איל הוא דיקטטור ששולט בה ביד רמה ומנהל משטר קומוניסטי ששואף לניתוק מוחלט של תושביו עם שאר העולם. מדובר באחת המדינות הסגורות בעולם כשגם מנין התיירים שמורשים להיכנס לתחומיה הינו מוגבל מאוד. אי לכך כל המידע שקיים אודות הנבחרת הלאומית הינו דל ביותר.
הפעם היחידה בה הופיעה הנבחרת במונדיאל היתה באנגליה 1966 במהלכו הדהימה את העולם. הנבחרת המכונה הצ'ולימה (סוס אגדי במיתולוגיה הקוריאנית), חוללה סנסציה אדירה כשניצחה 0:1 את איטליה הגדולה והצליחה להעפיל לרבע-הגמר מבית שכלל גם את ברית המועצות וצ'ילה.
זו הייתה הפעם הראשונה שנבחרת אסיאתית מצליחה לעבור את שלב הבתים. גם פורטוגל, יריבתה ברבע-הגמר, נאלצה להקיז דם לפני שגרמה לה להיכנע. הפתעת הטורניר הוליכה כבר 0:3 בדקה ה-22, או אז הגיעה רביעייה מרגליו של אוסביו האגדי ופורטוגל ניצחה 3:5 ורשמה את הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה של המונדיאל.
בדרך לדרום אפריקה גברה צפון קוריאה על מונגוליה, ירדן וטורקמניסטן. בבית הסופי, שמוביל לעליה, הצליחה לסיים במקום השני אחרי דרום קוריאה השכנה ולפני ערב הסעודית, איראן ואיחוד האמירויות, ולהבטיח את ההשתתפות לראשונה מזה 44 שנים. מאמן הנבחרת, קים ג'ונג האן, אמר לאחר ההישג הגדול: "אנחנו רוצים להביא את הכבוד שהביאו אבותינו במונדיאל ההוא".
למה תצליח?
כמאמר הקלישאה הידועה, שחקניו של קים ג'ונג האן מגיעים כאנדרדוג ברור, ללא ציפיות, ויבואו ליהנות מכל רגע. אין עליהם לחץ וכל נקודה שישיגו, שלא לומר שער שיכבשו, ייחשבו להישג מרשים. בפעם הקודמת הם כבר עשו את זה, מותר לחלום שגם הפעם. למרות התחזיות שלא נותנות להם סיכוי, מוטב לא לזלזל בנבחרת שבכדי להגיע למעמד הרם הקדימה את ערב הסעודית ואיראן החזקות. וחוץ מזה, זו ההזדמנות של המדינה המושמצת להראות לעולם שהיא יודעת לפתח גם כדורגלנים טובים ולא רק נשק השמדה.
למה לא תצליח?
התשובה לשאלה הזו ברורה ואין ממש צורך לפרט עליה. העובדה שהוגרלה לבית הקשה ביותר לא משאירה מקום גדול לאופטימיות עבור הנבחרת האלמונית. ברזיל האימתנית, שיאנית הזכיות במפעל, נחשבת תמיד לאחת המועמדות הודאיות לזכייה בתואר. גם פורטוגל לדעת רבים תלך רחוק ואת הכישרון הגדול של דידיה דרוגבה וחבריו כולם מכירים. לכן כל הישג מלבד הדחה בשלב הבתים ייחשב לאחת הסנסציות הגדולות בתולדות הגביע העולמי. גם אם יסיימו במקום השלישי הם יוכלו לחגוג בגדול.
שחקן מפתח
הרוב המוחלט של סגל הצ'ולימה משחק בין כתלי המדינה הסגורה והוא אנונימי לחלוטין. מבין הבודדים שפעילים מחוץ לגבולות צפון קוריאה, השחקן הבולט ביותר בסגל הוא הקפטן הונג יונג-ג'ו המשחק ברוסטוב מהליגה הרוסית הראשונה החל משנת 2008. החלוץ רשם 28 הופעות במדים הלאומיים והוא מוליך את טבלת הכיבושים עם 11 שערים. שחקן נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא קים יונג-גו'ן בן ה-27, שיאן ההופעות בנבחרת (52).
תחזית
צפון קוריאה מצליחה לחלץ תיקו מחוף השנהב וקוצרת גם לא מעט מחמאות ממשחק ההפסד נגד פורטוגל. בסיכום: מקום רביעי וצפוי בבית מספר 7. האסיאתים יוצאים גאים מאוד מהטורניר, החלומות להדהים את עולם הכדורגל פעם נוספת ימתינו לפחות עד הפעם הבאה.
