כשאלון מזרחי אמר אירופה או ספרד, כנראה שהוא צדק. לפחות בכל מה שקשור לכדורגל. אם למישהו היה ספק ולו הקטן ביותר, נבחרת ספרד הצעירה הוכיחה הערב (שלישי) באצטדיון טדי שהיא ברמה אחת מעל שאר היבשת, כאשר זכתה בפעם השנייה ברציפות באליפות אירופה. הספרדים חיקו את ההישג של חבריהם מהנבחרת הבוגרת כאשר הביסו 2:4 את איטליה בגמר, והניפו את הגביע בפעם הרביעית בהיסטוריה.
דיברו הרבה בחודשים האחרונים על כך שגרמניה לקחה את השליטה על אירופה מהספרדיות. אבל בכל מה שקשור לנבחרות, בכל הגילאים, לספרד אין תחרות. השחקנים של ז'ולן לופטגי עשו טורניר מושלם, ניצחו כל משחק ודויד דה חאה ספג רק פעמיים - הערב לאיטליה. מי שחשב שהשושלת הנוכחית של הנבחרת הספרדית הבוגרת תגיע לסיומה בקרוב, רק צריך להביט על דור ההמשך המדהים והמפוצץ בכשרון שחגג בשבועיים האחרונים בישראל.
לפני שנה בדיוק, נבחרת ספרד הבוגרת זכתה בתואר יורו שני ברציפות כאשר הכניסה 4 חתיכות לרשת האיטלקית. הכשרונות הצעירים של לופטגי הבינו את המסר ושיחזרו את ההישג, גם אם לא הצליחו לשמור על רשת נקייה לראשונה בטורניר. עם כל הכבוד לשאר הנבחרות שביקרו בארץ לטורניר, ספרד שוב הוכיחה שהשליטה הבלעדית שלה על אירופה עוד רחוקה מלהגיע לסיומה.
כמה סמלי שהקפטן של הנבחרת הצעירה, טיאגו אלקנטרה, היה זה שכיכב בגמר. טיאגו היה השחקן המצטיין גם בגמר הקודם, בדנמרק 2011, אז הוא כבש שער ענק בדרך להנפת הגביע. הקשר של ברצלונה נולד דווקא באיטליה, להורים ברזילאים, אבל בחר לייצג את ספרד וכמה שבארץ הפלמנקו והשוורים שמחים על כך. למרות שהוא לא ממש התבלט בדרך אל הגמר, הוא התפוצץ עם שלושער פנטסטי בטדי עוד במחצית הראשונה.
טיאגו אולי הוא הכוכב של הגמר, אבל בטורניר כולו יש שניים שלקחו לו את אור הזרקורים. איסקו הנהדר ממלאגה, שכבש גם הוא מהנקודה הלבנה כדי להשלים את החגיגה הספרדית, וסיים עם 3 שערים ביורו. ואלבארו מוראטה, שאמנם לא הצליח להשלים טורניר בו הוא כובש בכל משחק, אבל בכל זאת בישל את הראשון באמנות וזכה בתואר מלך שערי הטורניר עם ארבעה. אבל למען האמת, מדובר בנבחרת שלמה שכל אחד ואחד בה היה נהדר לאורך כל השבועיים.
האיטלקים יהיו מאוכזבים על המטוס בדרך חזרה לארץ המגף, אחרי שעשו מסע נהדר עד הגמר. אין ספק שגם להם יש עתיד מצוין, במיוחד עם שחקנים כמו מרקו וראטי ולורנצו אינסינייה שקנו לעצמם כמה מעריצים בישראל. אבל בשורה התחתונה, הם פשוט לא היו מספיק טובים כדי למנוע מספרד את האפשרות להפוך לנבחרת הרביעית בכל הזמנים שזוכה פעמיים ברציפות ביורו הצעירות (אחרי אנגליה, איטליה והולנד).
וחייבים כמה מילים לסיכום הטורניר, הגדול והמושקע ביותר שראתה מדינתנו. אצלנו בארץ קשה לפרגן בדרך כלל, אבל כל מי שהיה אמון על ארגון יורו 2013 עשה עבודה נהדרת ולא בכדי מישל פלאטיני הרעיף שבחים. 29,300 צופים הגיעו הערב לטדי כדי לצפות בגמר, ובסה"כ ממוצע הצופים באליפות שבר את השיא: 12,140 אנשים הגיעו למשחקים בממוצע. אירופה הייתה בישראל, וזה בסך הכל נראה די טבעי. אולי בעתיד נראה גם טורנירים גדולים יותר?
מהלך המשחק:
הפתיחה בטדי הייתה סוערת. כבר בדקה ה-6, אלבארו מוראטה השתחרר משלושה מגנים איטלקים והגביה לראשו של תיאגו אלקנטארה, לו לא נותרה ברירה אלא לנגוח לרשת מקרוב. 0:1 לספרד. אלא שאיטליה הגיבה במהירות בזק - בדקה ה-10 דונאטי מצא את צ'ירו אימובילה בכדור ארוך מושלם, והחלוץ הקפיץ מעל דה חאה אל הרשת. 1:1 בשלב מוקדם. בדקה ה-16 תיאגו ניסה להחזיר את הטובה למוראטה, אלא שהפעם בארדי הצליח לעצור את הבעיטה של החלוץ. 3 דקות נוספות עברו וטייו העביר רוחב לעבר קוקה, שניסה לכבוש עם העקב, אך השוער הדף.
מן העבר השני, הצלה גדולה של דה חאה מנעה את השני של איטליה, אחרי שפלורנצי הקפיץ את הכדור מעל ראשו של בארטרה וירה בשמאל בדקה ה-24. ספרד חזרה להוביל בדקה ה-31, ושוב זה היה תיאגו, שהוריד על החזה את המסירה של קוקה, בעט כדור חזק למרכז השער ובארדי הצליח רק להדוף לשערו הוא. 1:2 ספרדי. 7 דקות נוספות עברו וטייו סחט מדונאטי פנדל שנוי במחלוקת. זה לא עניין את תיאגו, שבעט מדויק מהנקודה והשלים שלושער ענק. 1:3 לספרד.
איטליה ניסתה להתחיל מהפך במחצית השנייה והגיעה יותר לרחבה הספרדית, אך פלורנצי ירה את הכדור מעל השער בדקה ה-52. מנגד, בדקה ה-54 טייו פרץ בסערה באגף הימני ומירכז לעבר איסקו שהגיע מאחור, הבעיטה שלו חלפה ליד העמוד. הקיצוני של בארסה ביזבז צ'אנס לסגור עניין בדקה ה-60, כאשר בעט חלש מול בארדי והשוער עצר.
הסיפור נסגר בדקה ה-65, כאשר פריצה סוחפת של מונטויה לרחבה הסתיימה בהכשלה ברורה של רג'יני. הפעם זה היה איסקו שהתכבד לבעוט מהנקודה הלבנה, וגם הוא לא איבד את קור הרוח. 1:4 ענק לספרד. איטליה נלחמה על הכבוד ובדקה ה-79 בוריני הצליח למצוא את הפינה עם בעיטה חדה מ-18 מטרים. 2:4 כעת לספרד.
הרכבים:
איטליה: פרנצ'סקו בארדי; ואסקו רג'יני, לוקה קאלדירולה, מתיאו ביאנקטי, ג'וליו דונאטי; אלסנדרו פלורנצי (ריקרדו ספונארה /58), מרקו וראטי (מרקו קרימי /76), לורנצו אינסינייה, פאוסטו רוסי; פאביו בוריני, צ'ירו אימובילה (מאנולו גביאדיני /58).
ספרד: דויד דה חאה; מרטין מונטויה, מארק בארטרה, אינייגו מרטינס, אלברטו מורנו; אסייר יראמנדי, קוקה (נאצ'ו קמאצ'ו /86), כריסטיאן טייו (איקר מוניאין /71), איסקו, תיאגו אלקנטרה; אלבארו מוראטה (רודריגו /80).
