כל ישראלי שחולם לראות שוב את הנבחרת שלו מעפילה למונדיאל עוד בימי חייו, משתעשע לעיתים במחשבה של "מה היה קורה לו לא היינו עוברים לאופ"א, אלא נשארים באוקיאניה".. או "מה היה קורה אילו היינו עוברים לאסיה". המחשבה של החיים הקלילים במשחק "דרבי" נגד פיג'י במקום עוד מפגש עם לטביה, אכן נעימה. גולים רבים היו נופלים שם, אבל הרמה המקצועית, לבטח לא היתה מקדמת אותנו לשום מקום.
נבחרת אוסטרליה, עשתה חושבים, בדיוק כמונו. גם לה נמאס להיות אלופת אוקיאניה (4 פעמים למי ששאל..) ולשחק נגד איי סלומון. נכון, זה משעשע לראות ילידים עם מגיני עצם, אבל כדי לשפר את המשחק, חובה לעבור לארגון רציני יותר. אוסטרליה לא סתם עברה לאסיה, היא בדרך לכיבוש אסיה. היום ב-17:00 היא תתמודד נגד יפן בקרב ראש בראש על תואר אלופת אסיה, ותוכל להשלים השתלטות על היבשת.
ולכל המפנטזים: לאוקיאניה הרי כבר לא נשוב, וגם אין טעם. באסיה, רוב היריבות פשוט יסרבו לשחק נגדנו. אז ניאלץ להישאר ביבשת הכי יוקרתית (לטעמי), ולהילחם בליגת האלופות האירופית נגד יובנטוס ולא בליגת האלופות האסייתית נגד אלופת איחוד האמירויות.
זה נכון שלקראת מונדיאל 1970, היחיד בו ישראל השתתפה, לא ראינו את האוסטרלים ממטר ועברנו אותם בשלב הפלייאוף. אבל האוסטרלים כבר יכולים להתגאות ב-3 הופעות במשחקי הגביע העולמי (1974, 2006 ו-2010), בניגוד לפעם הבודדת שלנו, עם השער היחיד שם מוטל'ה שפיגלר, שעדיין מהדהד לנו בראש.
פעם, בימים עברו, נבחרת ישראל זכתה באליפות אסיה. היה זה בשנת 1964, כאשר הודו אפילו לקחה מקום שני והונג קונג היתה רביעית. אם וכאשר נבחרת אוסטרליה תיקח את אליפות אסיה בשבת, יהיה זה הישג עצום, שיחתום מסע של הסוקרוס, מאיזור האיים ההזוי לצמרת של יבשת אסיה.
וכך, אנחנו שוב נותרים עם הזכרונות מצ'רלי יאנקוס, "ככה לא בונים חומה", ושות', בעוד האוסטרלים הופכים לכח עולה בכדורגל העולמי.
אולי באוקיאניה לא כזה קל..
למען האמת, החיים באוקיאניה היו קלים למדי, בשלב המוקדמות, אך פיפ"א תמיד הטילה על האיזור שלבי פלייאוף, המצטלבים עם התאחדויות אחרות. כך, כזכור, ישראל עברה את השלב האוקיאני לקראת מונדיאל 90 אך כשלה מול קולומביה, נציגת דרום-אמריקה שהעפילה על חשבונה. כך גם אוסטרליה, כשלה בפלייאוף ב-66 מול צפון-קוריאה, ב-70 כאמור נגד ישראל, וב-94 נגד ארגנטינה.הקמפיין לקראת מונדיאל 94 היה אכן מתסכל עבור אוסטרליה. הם עברו בקלות את טהיטי, איי סולומון וקיבלו פלייאוף נגד ניו-זילנד. לאחר שעברו את הניו-זילנדים, הם קיבלו עוד מפגש פלייאוף – נגד קנדה. חושבים שזה נגמר? לא. אחרי שעברו את קנדה קיבלו האוסטרלים את ארגנטינה, שסימנה עבורם את סוף הדרך.
חלק מהחיים באיזור האוקיאני, עבור אוסטרליה, היה גם לעבור משחקים שיגאל שילון לא היה מתבייש לארגן כמתיחה, כמו משחקים נגד טונגה, שנגמרו ב-0:22, לקראת המונדיאל ביפן/דרום-קוריאה ואח"כ גם איזה 0:31 על סמואה. שוב, לאחר שעברו את ניו-זילנד, האוסטרלים קיבלו לפלייאוף את אורוגוואי, עוד יריבה דרום-אמריקנית עיקשת, ונכנעו לה.
הקמפיין האחרון של אוסטרליה באיזור האוקיאני הסתיים עם הצלחה. עם חוס הידינק בעל מגע הזהב על הקווים, הם הצליחו לעבור בקלות שוב את החבר'ה של האיים ולאחר מכן גם את אורוגוואי, בקרב פנדלים מותח.
לקראת מונדיאל 2010, עם המעבר לאסיה, אוסטרליה כבר קיבלה פטור מאותו שלב פלייאוף שהיה מאוס עליה, פטור לו לא היתה זכאית לו היתה נשארת עם הילידים של האיזור האוקיאני. עם פים מרוויק על הקווים, האוסטרלים עברו בית שהורכב מקטאר, עיראק וסין, ושולבו בבית נוסף עם יפן, בחריין, קטאר ואוזבקיסטאן ועלו להם לעוד מונדיאל.
רשמית, אוסטרליה רצתה לעבור לאסיה כדי לעלות מדרגה ברמת המשחק וברמת הליגה שלה, אבל לא רשמית, אין ספק ששלב הפלייאוף בעליה למשחקי הגביע העולמי, היה אף הוא פקטור.
אבל מה עם הרמה?
אז איך הגיע השינוי? אוסטרליה, באופן טבעי, הבינה שאם היא תישאר באוקיאניה, היא לעולם לא תוכל להתקדם מקצועית. החבר'ה באי העצום הבינו בדיוק כמו שישראל הבינה כאשר עברה לאופ"א, שיש מחיר לקלות הבלתי נסבלת של משחקי מוקדמות נגד מדינות עם ילידים שמעולם לא ראו כדור.גם להתאחדות של אסיה היה אינטרס לזכות באוסטרליה כחברה, גם אם כחברה מוזמנת ולא חברה מהמניין. "אוסטרליה היא מדינה עם כדורגל מפותח, כמו גם כלכלה איתנה. זה מה שאנחנו רוצים בכדורגל", אמר אז מוחמד בן-חמאם, נשיא התאחדות הכדורגל של אסיה.
וכך, ב-30 ביוני 2005 אישרה פיפ"א את העברת אוסטרליה לאיזור האסיאתי, העברה שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2006. רק מספר ימים לאחר מכן, אוסטרליה כבר שובצה לבית מוקדמות אליפות אסיה 2007, יחד עם לבנון (שפרשה לאחר מכן בשל עימות עם ישראל – עימות מזוין ונוראי, לא עימות ספורטיבי), כוויית ובחריין.
ובהחלט כך היה ראוי. נבחרת בה משחקים כיום השוער מארק שוורצר מפולהאם, לוקאס ניל (הקפטן) מגלאטסראיי, דייויד קארני מבלקפול, טים קייהיל מאברטון, לוק ווילשייר מדינמו מוסקבה, הארי קיואל הוותיק והידוע – עוד נציג של גלאטסראיי, ברט הולמן שמייצג בנבחרת את הליגה ההולנדית, ברט אמרטון מבלקבורן, סקוט מקדונלד ממידלסבורו ועוד רבים וטובים מליגות שונות מרחבי אירופה (וגם נציג-שניים מבריסביין המקומית), צריכה לשחק נגד יריבות ראויות.
לא היתה קוטלת קנים
אסור לשכוח שאוסטרליה לא היתה קוטלת קנים, עוד לפני המעבר לאסיה, אלא שזה לבטח שיפר אותה. במונדיאל 2006 בגרמניה, אליו העפילה מהאיזור האוקיאני, אוסטרליה של הידינק עשתה חיים קשים לברזיל ונכנעה 2:0, סיימה ב-2:2 עם קרואטיה, ואז הגיע המשחק המפורסם נגד איטליה.התוצאה היתה 0:0 במחצית, איטליה היתה כבר ב-10 שחקנים לאחר הרחקתו של מרקו מטראצי שהציק למארק ברשיאנו כמתאבן לקראת מה שהוא עשה לזינדין זידאן, ואז בתוספת הזמן קיבלו האיטלקים פנדל מפוקפק, שהעלה אותם לשלב הבא ושלח את אוסטרליה הביתה.
מונדיאל לאחר מכן, כשהיא נציגת אסיה ב-2010 בדרום-אפריקה, אוסטרליה הובסה 4:0 ע"י גרמניה, סיימה ב-1:1 מול גאנה ואז ניצחה את סרביה. האוסטרלים לא עלו שלב, הפעם לא בגלל שערוריית שיפוט, אלא בשל יחס שערים פחות טוב מאשר של גאנה.
חבלי לידה קשים
טורניר אליפות אסיה הראשון בהשתתפות אוסטרליה היה כאמור ב-2007, ואוסטרליה חוותה חבלי לידה קשים. נגד עומאן היא חילצה בקושי תיקו 1:1 (הארי קיואל הגיע להצלה בתוספת הזמן), ולאחר מכן הפסד לעיראק (שגם לקחה את הטורניר), כמו כן, אוסטרליה הביסה 0:4 את תאילנד ועלתה לשלב הבא. דו-קרב פנדלים שלח את אוסטרליה הביתה מוקדם למדי.ואז כאמור הגיע הטורניר הנוכחי. בבית המוקדם, אוסטרליה הביסה את הודו בקלות 0:4, סיימה ב-1:1 עם יריבה שקולה כמו דרום-קוריאה וניצחה את בחריין. רבע הגמר היה אף הוא צמוד והסתיים ב-0:1 על עיראק בהארכה. בחצי הגמר, אוסטרליה כבר קיבלה פלאש-בק מהאיזור האוקיאני עם תוצאה דומה למה שהיתה משיגה נגד סמואה – 0:6 עם אוזבקיסטאן, בעצמה נבחרת שבחרה להיות באסיה ולא באופ"א, כמו "חברתה" קזחסטן.
קחו את קרדיף לדוגמא
התופעה של הצטרפות נבחרת לטורנירים של יבשת מוצלחת יותר, קיימת לא רק במקרה של אוסטרליה באסיה או ישראל ואופ"א. הקופה אמריקה, המפגישה לאליפות של היבשת הדרום-אמריקנית את הנבחרת הטובות ביותר שלה, מזמינה מאז 93' את מקסיקו, השייכת ל-CONCACAF, כלומר ההתאחדות של מרכז-אמריקה. בקופה אמריקה משחקות לעיתים גם קוסטה-ריקה והונדורס, אף הן ממרכז-אמריקה וארה"ב.
גם ברמת המועדונים, התופעה קיימת. כעת, כאשר דקל קינן הוא שחקן של קרדיף, אנחנו נחשפים לה. קרדיף סיטי היא קבוצה וולשית, אשר משחקת בצ'מפיונשיפ, ליגת המשנה של הפרמייר-ליג, כלומר באנגליה. ומה תגידו על ואדוז? מועדון כדורגל מליכטנשטיין המשחק דרך קבע בליגה השוייצרית.
וזה גם לא הספורט הכי פופולרי
ההצלחה האוסטרלית, אסור לשכוח, ראויה להערכה שכן היא מגיעה תוך התחשבות בעובדה שבניגוד לישראל, הכדורגל אינו ענף הספורט הפופולרי ביותר ביבשת שלהם. הפוטבול האוסטרלי, שנראה כמו רוגבי ומריח כמו רוגבי, אבל אכזרי שבעתיים, עדיין מנצח את הסוקר. באוסטרליה כמובן יש גם טניס מפותח וכדורסל. וזה עוד בלי להזכיר את טירוף הקריקט, הספורט המוטורי עם הנגיעה בפורמולה 1 וגם במוטו GP, ומירוצי סוסים.
בנבחרת אוסטרליה יודעים שזכיה באליפות אסיה, תזניק עוד יותר את הענף. "אם ננצח, העניין בענף יגדל", אמר שוורצר, "למדתי בחיים שאין לך יותר מדי הזדמנויות לזכות במשהו, או להגיע לגמר כלשהו. צריך לקחת את ההזדמנות הזו".
ברור לכל שאוסטרליה אינה חלק מאסיה מבחינה גיאוגרפית, אבל ניצחון בשבת בגמר, יקנה לה לא רק מקום לגיטימי ביבשת, אלא שלטון והוכחה של דומיננטיות.
לבטח ישנם אנשים באוסטרליה שמצטערים שהמהלך הגיע כ"כ מאוחר. אחרי כל כך הרבה שנים של קרבות עם מדינות כמו ואנטו או איי סולומון ופלייאוף נגד ענקיות כמו ארגנטינה, הגיע הזמן של הסוקרוס להניף גביע ולהרגיש פעם אחת מה זה להיות ראש אמיתי לאריות ולא זנב שועלים עגום.
