אוי, איזו אכזבה. איזה פספוס. נבחרת ישראל כבר הריחה פתיחה חלומית ליורו 2013 לנבחרות צעירות, אבל ספגה בדקה ה-91 וסיימה רק ב-2:2 אכזרי ומאכזב מול נורבגיה באיצטדיון החדש בנתניה. במקום 3 נקודות וחלומות על חצי הגמר החבורה של לוזון קיבלה נקודה אחת מול 10 שחקנים ותחושת החמצה צורבת.
אין ספק שהשער הכואב שכבש המחליף הרמיט סינג יישב עכשיו חזק בראש של כל מי שקשור לנבחרת. היא אמנם לא היתה ראויה לניצחון, אך בכל זאת כבר היתה על סף הבאר ולא השכילה לשתות את המים הסופר-מתוקים שהיא הציעה. והמילה הזו, שכל כך מזוהה עם נבחרות ישראל לדורותיהן - נאיביות - שוב הכתה במלוא עוצמתה, והפעם זוהי הצעירה שסובלת ממנה.
אבל למען האמת, ועם כל הכאב, השער בסיום עשה צדק. לחבורה בכחול-לבן פשוט לא הגיעו שלוש הנקודות. הנורבגים, ששיחקו בחסרון מספרי לאורך כל המחצית השניה בשל האדום המפוקפק שספג וגר הדנסטאד, החמיצו בלי סוף, פגעו שלוש פעמים בקורות וגם מצאו את בוריס קליימן מוכן מספר פעמים בין הקורות.
אבל בכל זאת, אסור לאף אחד במחנה הישראלי להוריד את הראש בשל התוצאה הזו. נורבגיה היא אחרי הכל נבחרת שהדיחה בדרך לכאן את צרפת וגם נקודה יכולה להיות מועילה במיוחד בהמשך. בנוסף, היכולת של אלון תורג'מן ואופיר קריאף שעלו מהספסל בוודאי יכולה לעודד את אנשי הצוות המקצועי לקראת צמד המפגשים מול איטליה ואנגליה.
יתרה מזאת, יכול להיות שלמרות השער המאוחר, ישראל כבר ניצחה. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל עצם העובדה שהאליפות המיוחלת סוף סוף יצאה לדרך על אדמת ישראל, היא רגע גדול עבור כולם. עבור אבי לוזון, עבור הכדורגל הישראלי. האווירה בנתניה היתה נהדרת, הקהל אמר את דברו ואם הדברים ייראו כך גם בהמשך, אז אשרינו. אולי בכל זאת ניצחנו.
מהלך המשחק
הדקות הראשונות היו בשליטה נורבגית והאיום הראשון על שערו של בוריס קליימן הגיע אחרי 12 דקות: יו אינגה ברגט ירה מ-16 מטרים ומצא את הישראלי מוכן. ואז, בניגוד גמור למתרחש על המגרש, הלבנים מצאו את הרשת: עמרי בן הרוש נפל ברחבה והשופט פאבל גיל הצביע על הנקודה בהחלטה מפוקפקת מאוד. ניר ביטון שלח את הכדור בקור רוח לפינה, 0:1 לישראל. לאחר השער, נורבגיה השתלטה על המגרש וגם מצאה את השיוויון בדקה ה-23. מרקוס פדרסן ניצל חוסר תיאום ברחבה בין אדי גוטליב לעמרי בן הרוש, הסתובב ובעט שטוח ופנימה. 1:1.
המכבש האדום המשיך: אנדרס קונראדסן טיווח מ-20 ופגע במשקוף (29), ברגט פגש את הקורה באחד-על-אחד (32) מול קליימן. מזל גדול לישראל. האירועים המשיכו לקרות ושוב האיש בשחור היה עם הנבחרת: מוחמד כליבאת הוכשל על ידי וגר הדנסטאד בדקה ה-44. עבירה שהיתה יכולה להסתיים בצהוב נגמרה עם הרבה יותר מזה והמגן הנורבגי ראה אדום. 1:1 במחצית.
נורבגיה שוב היתה מסוכנת יותר ודקה לאחר החזרה מחדרי ההלבשה בעיטה של קונארדסן פגעה בטאלב טוואטחה, שינתה כיוון והתגלגלה לעמוד. פדרסן, שוב הוא, נשלח למצב של אחד על אחד מול קליימן, אך שוער הפועל תל אביב הציל את ישראל מספיגה בדקה ה-60. גם ישראל נזכרה לתקוף: הכניסה של אלון תורג'מן הפיחה חיים ובדקה ה-70 מואנס דאבור היה חייב להבקיע, אך משלושה מטרים, בסיבוב, החטיא את המסגרת. דקה לאחר מכן, השער הגיע: קריאף בעט מ-20 מטרים, הכדןר פגע בשחקן הגנה, דאבור הוריד לתורג'מן והאחרון בעט פנימה. 1:2 גדול לישראל. נגמר? ממש לא. עוד רפיון הגנתי איפשר לכדור להגיע להגיע לסינג בחופשיות לפינה השמאלית של הרחבה. המחליף ירה בשמאל, קליימן לא זז. 2:2, תוצאת הסיום.
הרכבים
ישראל: בוריס קליימן; אלי דסה, אדי גוטליב, עמרי בן הרוש, טאלב טוואטחה; מרוואן כבהא (אופיר קריאף /38), ניר ביטון (ישראל זגורי /74), אייל גולסה; מואנס דאבור, אור ברוך (אלון תורג'מן /57), מוחמד כליבאת.
נורבגיה: אוריאן נילאנד; אומר עבדלאווי, פרדריק סמב ברגה, סטפן סטרנברג, וגר הדנסטאד (הורחק /44); מגנוס וולף איקרם, סטפן יוהאנסן, אנדרס קונראדסן (הרמיט סינג /77), יאן אריק דה לאנלי (מרטין לינס /46); מרקוס פדרסן, יו אינגה ברגט (האוורד נילסן /77).
