תרבות הרכש של יענקל'ה שחר הוליכה את מכבי חיפה לאכזבה העצומה שהיא חוותה הלילה בפנדלים. אז נכון שבליגה הישראלית דרכו של שחר מצליחה אולם הליגה הישראלית היא לא אירופה.
על חוסר התיאום במרכז ההגנה הירוקה שילמו הירוקים בריבית דה ריבית, גם במשחק הראשון עם שערו של אליניב ברדה וגם היום עם כדורים שטיילו לרוחב הרחבה ועבירות במקומות לא נכונים. בסוף חודש יוני, אלישע לוי חשב להביא את איציק כהן מעכו תמורת חצי מיליון ש"ח ובמקום העדיף להביא את יוריצה בוליאט מספליט במקום להביאם יחד. הקרואטי הגיע כתוספת לאנדריי פיליאבסקי תמורת כחצי מיליון דולר שההבדל הינו גדול. אקדים ואומר,אני לא מזלזל בתרומתו של מר שחר לכדורגל הישראלי ככלל ולמכבי חיפה בפרט אולם הוכח הלכה למעשה בפלייאוף ליגת האלופות שעצם החיסכון (הזמני יש לומר...) בהבאתו של כהן הוביל את הירוקים לכישלון.
אומרים שהמזל מגיע למי שמגיע לו ולמכבי חיפה לא הגיע. הצוות המקצועי והניהולי של הירוקים בנה בתחילה על קאדר בלמים דל שמורכב למעשה משני הזרים הללו וסארי פאלח, פרי משובח אולם הוא בוסר. הרחקתו של כהן הייתה תמוהה לחלוטין אולם ללא ספיגת השערים היום ובשבוע שעבר הקבוצה לא הייתה מגיעה למצב הזה בהארכה.
ואז אם מדברים על חוסר המזל של האלופה הישראלית נפצע פיליאבסקי והובא כהן. מה שנוצר מכך זה שכל ההכנה על התיאום בין הבלמים בטרום העונה נהרס כי הגיע בלם איכותי אך חדש. לאחר מכן, בלם נוסף נפצע והוא בוליאט ופאלח נזרק למים הלא נעימים של בלם ראשון ואחריות רבה בלי הכנה מנטאלית מתאימה.
במשחק הראשון דובר על הכאב של חיפה מההחמצות של חוליית ההתקפה אולם לא הופנתה אצבע מאשימה לחוליית ההגנה ובעיקר מרכזה. מחצי מצב של האלופה הבלגית, גנק, במשחק כולו למעשה נכבש שער. מבלי לזלזל, מאמן של קבוצה בליגה ג' בישראל היה מאשים את הבלמים בשער שכזה.
בכל זאת ניתן להבין את אי הפניית האצבע של אלישע לעבר הבלמים כי גם הוא הרגיש שהוא שילם מחיר מר על החיסכון הכלכלי שלמעשה בוטל עם פציעותיהם של הזרים.
ביום שישי בצהריים תוגרל מכבי חיפה בשלב הבתים של הליגה האירופית. זה נכון ש0-0-0 בליגה האירופית קשה לי להאמין שיכולה לקרות אולם במצב הסגל הנוכחי גם במפעל זה האלופה הישראלית לא תקצור פירות.
הכתוב הינו טור דעה
