נפתח בטיפ שימושי לחובבי ההימורים שביניכם: ריאל מדריד או ברצלונה עומדות לזכות באליפות ספרד העונה. מיטב המוחות (אני) בדקו ומצאו באופן חד משמעי שסיכוייהן של שאר הקבוצות ב-'לה ליגה' לזכות בתואר שואפים במקרה הטוב לאפס. המחקר מתבסס על סקירה מקיפה של הכדורגל הספרדי בכלל והשנים האחרונות בפרט.
קיים נתון סטטיסטי שידוע לכל עכבר כדורגל: ב-25 השנים האחרונות רק ארבע קבוצות שאינן ברצלונה או ריאל לקחו אליפות בליגה הספרדית. זה מדריד אתכם? בארסה לכם, כי הפערים בין המועדונים במדינה שהביאה לכם את פנלופה קרוז, פסטיבל העגבניות והסייסטה, אולם גם את אנריקה איגלסיאס, רק גדלים.
מתוך ארבע הזכיות שנגנבו בחצי היובל האחרון, שתיים שייכות לתור הזהב של ולנסיה בתחילת המאה ה-21, אחת לדפורטיבו לה קורוניה עם אליפות מהממת ובלתי נשכחת והאחרונה לאתלטיקו מדריד אי שם בשנים ששלום תקווה עוד פרפר את אהוד כחילה.
אלא שמה שנחשב אז כמשב רוח מרענן בהגמוניה של המפלצות הסוגרות על הליגה ממדריד במרכז ועד ברצלונה במזרח, עומד היום כרוגטקה מול אופטימוס פריים משולב עם מרכבה סימן 4. הוויכוח העתיק על הליגה הטובה בעולם נראה כעתיד להיות מוכרע בנוק-אאוט על ידי האנגלית, שם לפחות 4 קבוצות ינסו לזכות בתואר.
כמו תקליט שבור: בארסה, ריאל ועוד 18
ברצלונה, אחת הקבוצות המושלמות שנראו על הדשא, עשתה בקיץ את המצופה והנחיתה בקאמפ נואו את דויד וייה, מלך שערי המונדיאל בצוותא, תמורת סכום סולידי של 40 מיליון יורו. האלופה סירבה להתרגש מאיבוד תוארה כאלופת אירופה ובאמונה מוחלטת (שרק התחזקה עם זכייתה של ספרד במונדיאל בשיטת משחק דומה לזו שהנהיג פפ) במתודה שאומרת ש'אם היריב לא ייגע בכדור במשך כל המשחק הוא גם לא יוכל לנצח', ביצעה רק שתי רכישות משמעותיות.
מלבד החלוץ שהשאיר את הגוויה של ולנסיה מפרפרת לכיוון עולם החי וסיים את העונה שעברה ה"חלשה" שלו עם 21 שערי ליגה "בלבד", דאגו הכחולים-אדומים להעביר מסר ברור של "אנחנו לא צריכים עוד כוכבים כי אנחנו כבר ממש טובים" כשהביאו את אדריאנו האפור מסביליה, שאמור לסגור את החור שמייצרים כבר תקופה ארוכה אריק אבידל ומקסוול.
יא-יא טורה, אחד מהקשרים האחוריים הטובים ביקום, נמכר למנצ'סטר סיטי (הגרסה הבריטית והיותר קלולסית של ריאל מדריד) תמורת 30 מיליון יורו. דימיטרי צ'יגרינסקי, שרק אמא שלו יודעת איפה הוא הסתובב בתקופתו בקטאלוניה, חזר לאוקראינה כשחתם בשחטאר דונייצק תמורת 15 מיליון מרשרשים אירופים.
תיירי הנרי עבר יחד עם רפא מארקס להתחכך בחיי הזוהר של דאון טאון מנהטן בניו יורק רד בולס. מישהו אמר עונה פיננסית? זהו, שלכולם ברור שסנדרו רוסל, שמסתמן כאחד השפויים מבין נשיאי ברצלונה, יודע מה הוא עושה.
אחרי כהונה שאפשר להגדירה כמפוארת, עזב ז'ואן לאפורטה, שלקח על עצמו את הקבוצה ב-2003. הנשיא הבולט של שנות האלפיים הוביל את בארסה לתקופה קסומה, ממנה נזכור בעיקר את עונות הפלא של רונאלדיניו, ואלה האחרונות של פפ ומסי, שהפכו את המועדון הבדלני למספר 1 בספרד.
בקיץ לאפורטה עבר לפוליטיקה ומעוניין להיבחר כמושל קטאלוניה. רוסל נבחר כמחליפו ברוב קולות והבטיח בין השאר להחתים את גווארדיולה על חוזה ל-6 עונות ולהפוך אותו למנג'ר על, בדומה לאלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. רוסל הבטיח גם להשיב הביתה את ססק פברגאס, הבן האובד שעקבותיו נעלמו בלונדון (זה כבר לא יקרה העונה).
בנוסף, הנשיא החדש והליברלי מתכוון לעמעם את המדיניות הבדלנית שעוצבה לאורך השנים בברצלונה ולהכניס למועדון גישה יותר קוסמופוליטית. אם יש מישהו שמסמל את השילוב בין הישן לחדש, הביתי לניכר והעשיר לסולידי, זהו רוסל.
בחלק הלבן של המירוץ לצמרת נראה שפלורנטינו פרס, נשיאה של ריאל מדריד ועוד אדם עם אגו מפותח מדי, החליט להכיר במציאות שטפחה על פניו בשנים האחרונות ולתת את מפתחות הכרכרה לז'וזה מוריניו. הרכש הרציני של המדרידיסטה בקיץ לא היה שחקן, אם כי המאמן-טאלנט המוביל בעולם.
אחרי שלקח טרבל בצורת משחק שנויה במחלוקת עם אינטר, עבר הפורטוגלי לסמן וי גם על המשרה המקוללת של מאמן ריאל, בה כיהנו לא פחות מתשעה מאמנים בשש השנים האחרונות. אם יש מישהו שיכול לאלף את הסוררת, הרי שזהו האיש.
ריאל יצאה בקיץ לשופינג כהרגלה, אך נראה שהפעם מדובר בבולז איי. מוריניו קנה שחקנים בשביל השיטה, בניגוד לשנים האחרונות בקבוצה, בהן השיטה היא לקנות שחקנים. סמי ח'דירה ומסוט אוזיל שכיכבו במדי נבחרת גרמניה במונדיאל, הגיעו על תקן הצעירים המבטיחים.
אנחל די מאריה מבנפיקה יצית את הקווים בברנבאו וסרחיו קנאלס הפעוט צפוי לספק רגעי השתאות מהקהל הלבן. גם פדרו לאון שהצטיין בשנה שעברה במדי חטאפה, חצה את הכביש ואמור לחזק את המכונה.
הסגן של בר כוכבא: מי תדגדג את הצמרת?
סביליה, ששמרה פחות או יותר על מבנה הסגל שטיפחה בשנים האחרונות (מינוס אדריאנו ולולו) שגולת כותרתו היא החוד המצויין הכולל את לואיס פביאנו ופרדי קאנוטה, כשלה איפה שהפועל תל אביב הצליחה והודחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי בראגה. למרות זאת, נראה שדווקא מעז ייצא מתוק וזוהי העונה שסביליה תוכל לאיים לפחות על המקום השלישי, לאור התנדפותן של חברותיה לצמרת התחתונה והזמן הפנוי שקנתה לעצמה.
גם אתלטיקו מדריד, שהביאה גם העונה רכש צעיר, אטרקטיבי ומבטיח שסופו לאכלס בעונות הבאות את הליגה הפורטוגלית, הרוסית והאוזבקית, הצליחה לעשות רושם של מועמדת לצמרת. האם שוב מדובר בפארסה מביכה של המועדון המנוהל בצורה הכושלת ביותר בעולם או שמא תהיה זו עונת המפנה? נראה שגם הפעם הקבוצה תקום ותיפול על דייגו פורלאן, שהוכיח בקיץ שהוא מהחלוצים הטובים בעולם, ועל סרחיו אגוארו, שותפו לחוד.
דייגו גודין (הגיע מוויאריאל תמורת 10 מיליון יורו), טיאגו (יובנטוס, השאלה) ופליפה לואיס הנהדר (לה קורוניה, 12 מיליון), אמורים לתת את הערך המוסף בקבוצתו של קיקה סאנצ'ס פלורס.
הבטן הרכה: קבוצות מרכז הטבלה מחפשות ישועה
ולנסיה, שאיבדה את צמד הדודאים, וייה וסילבה (שעבר גם הוא למנצ'סטר סיטי), התחזקה ברכש מדרג הביניים בדמותו של אריס אדוריס, שהפציץ בעונה שעברה במיורקה, אלברטו סולדאדו מחטאפה, המגן ריקארדו קוסטה הפורטוגלי מליל, ועוד כמה צרפתים שספק אם יצליחו למנוע את ההתרסקות למרכז הטבלה וההדחה המוקדמת מליגת האלופות.
מלבד קרלוס מרצ'נה הוותיק, עיקר עונת המלפפונים של ויאריאל כוונה כלפי חוץ. העליה לשלב הבתים של הליגה האירופית לא תקל על הסגל הדליל של הצוללת הצהובה, שצפויה לירידה ניכרת בקרנה לעומת העונות האחרונות. אתלטיקו בילבאו היא קודקוד המועדונים הפשיסטים בספרד. מעניין מה היו אומרים בישראל אילו בבאיירן מינכן למשל, היו מורשים לשחק רק ילידי בוואריה.
הבאסקים המשיכו כהרגלם בייצור הכשרונות ממחלקת הנוער הפורה והעונה נראה שצמד הילדים איקר מוניאין הסופר אטרקטיבי וחאבי מרטינס, שחתום על השער היפה של 2010, עומדים למשוך את העגלה הבאסקית מסן מאמס גבוה מהרגיל.
עד כאן מקבוצות בטן הטבלה הטובות. בהנחה שהספסל של אספניול יצליח להתאושש מעזיבתו הטראומטית של בן סהר, התקוות בצד העני של ברצלונה הן לעונה משופרת ביחס לזו החלשה שעברה עליה. סרחיו גארסיה מבטיס, מטיוני הברזילאי ממיורקה ובעיקר חסוס דאטולו הארגנטיני הבינלאומי, צפויים להעניק לאוהדים משהו לרוץ איתו מעבר למקום ה-11 שהשיגה אשתקד. חטאפה התבססה על שאריות הגדולות כשהביאה בהשאלה את ויקטור סאנצ'ס מבארסה וחאבייר אריסמנדי מסראגוסה וצפויה לסיים במקום העשירי ומטה.
דפורטיבו לה קורוניה היא האחרונה הראויה לתואר המפוקפק של "קבוצת מרכז טבלה" והאמת היא שזה לא קל בליגה שחציה תחתית. הזברות הכחולות-לבנות ביצעו מהפך של ממש ובעונה הקרובה פרצופים חדשים מליגות נידחות אמורים לתת את הטון. המגן הפרגוואי המקשיש קלאודיו מוראל מבוקה הצטרף, כמו גם הנורבגי קנוט אולאב בן ה-25 שהגיע אחרי קדנציה ממושכת במולדה המקומית.
הקיצוני השמאלי הצעיר ג'ונתן אורטביסקאיה (היכונו לשבירת השיניים) מאורוגוואי הצטרף אחרי חצאי עונות בבנפיקה ובפניארול ממונטבידאו ואמור לתת לכישרון הגלום בו להתפוצץ בליגה הספרדית שכמו תפורה למימדיו.
בור ללא תחתית: כל השאר - בסימן חזרה למקורות
הראשונה לפתוח את חלקה הלא מחמיא של הכתבה היא מיורקה. השוס של העונה שעברה, מרחק יריקה מליגת האלופות, מרחק נגיעה מהליגה האירופית, קרסה תחת העומס הכלכלי ופשטה את הרגל. לאחר ששיחררה את מרבית כוכביה שכן שווים משהו תאלץ להסתמך על פרננדו קבנאגי הארגנטיני בחוד ועל דודו אוואט, שלמרות יכולתו הנהדרת בעונות האחרונות צפוי לחטוף השנה מכל כיוון אפשרי.
ראסינג סאנטנדר ואוסאסונה יחזרו גם הם לכיוון התחתון - הירוקים לאחר שיחרורו של סרחיו קנאלס והאדומים, שאמנם התחזקו בלולו, לא צפויים לתת משהו מעבר למאבקי הירידה. הרקולס, שעלתה ליגה בעזרתו של החלוץ הפרגוואי נלסון ואלדס, ייתכן ותהיה הסוס השחור ועשויה לברוח מהתחתית ולהרים ראש מעל המים על חשבונן של ספורטינג גיחון, לבאנטה, מלאגה, ריאל סוסיאדד וסראגוסה.
