לחובב הספורט הממוצע נדמה שבן שהר כבר אוטוטו בן 30. בצה"ל יש אמנם חוק על שמו, אלא שכולם עדיין מחכים לפריצה הגדולה של השחקן שהוחתם בצ'לסי בגיל 17, תמורת 320 אלף ליש"ט, וכבר עבר 11 קבוצות מאז. אלא ששהר עצמו, כבר מזמן, לא חושב על מה שהיה פעם. הוא התחתן, התמתן, חושב רק קדימה ומאמין ביכולת שלו לפרוץ מחדש. היו לו הצעות מישראל, בכסף גדול, אבל בניגוד לשחקנים שקצת מתקשים בחו"ל וחוזרים עם הזנב בין הרגלים - לשהר (שחגג 25 לפני שבוע) יש תוכניות אחרות: להישאר באירופה כמה שניתן.
השנה הוא כידוע חזר להולנד, המדינה שעשתה לקריירה שלו רק טוב. יש שיגידו שהטעות לעזוב את דה חראפשחאפ, שם כבש שישה שערים ובישל עוד שלושה, לטובת אספניול היתה טעות, שכן הליגה ההולנדית תפורה למידותיו של מי שכונה פעם "ילד הפלא של הכדורגל הישראלי". אחרי למעלה מ-150 הופעות בליגות הבכירות ו-31 הופעות בנבחרת ישראל, השנה שהר החליט לחזור למקורות - להולנד, שם פרח. הוא סיים עונה לא רעה מבחינה אישית בארמניה בילפלד והחליט להמשיך הלאה: ויתר על הצעות מפורטוגל ויוון כדי להגיע לווילם 2, אותה קבוצה נגדה כבש במשחק הבכורה שלו בדה חראפשחאפ.
שהר התקבל בחום והפך בין רגע לאחד הכוכבים של הקבוצה שעלתה רק העונה לליגה הראשונה בהולנד. מאמן הקבוצה, יורחן סטרפל, שאימן את שהר בקדנציה המוצלחת הראשונה שלו בהולנד אמר עוד לפני שהחלוץ דרך על הדשא: "בן הוא כוכב עבור הקבוצה שלנו. הניסיון שלו באנגליה, ספרד וגרמניה הוא חשוב מאוד. אנחנו גאים בכך שהוא בחר לשחק אצלנו ומאושרים מכך. בן ירים את הקבוצה שלנו לרמה גבוהה יותר".
בפעם הראשונה בקריירה שלו, שהר לא בחר קבוצה על פי השם, הליגה או הכבוד. הוא הבין שאם הוא רוצה לשקם את הקריירה שלו, הוא חייב ללכת למאמן שמכיר אותו הכי טוב מכולם. סטרפל הוא כזה. שהר פתח במשחק הראשון מול איינדהובן בליגה ושיחק נהדר, למרות שקבוצתו הפסידה 3:1.
אז מה עובר על בן שהר? בחירת החלטות שגויה או חוסר מזל?
"זה הכל ביחד. היו לי בחירות פחות טובות בקריירה. כשכבשתי ושיחקתי טוב עברתי לקבוצה בליגה בכירה יותר ושם היה עוד יותר קשה כי היו שחקנים טובים ממני. באירופה נותנים לך משחק אחד או שניים כדי להוכיח, ואם לא הוכחת, אתה זז הצידה ונותן אפשרות למישהו אחר לקבל הזדמנות. הרבה תלוי במאמן ובמזל".
התואר "מושאל" מלווה אותך כבר יותר מדי זמן
"לא קל להיות מושאל ולעבור כל שנה ממדינה למדינה ומקבוצה לקבוצה, אני לא אוהב את זה. ברור שהרצון הוא להישאר כמה שיותר זמן בקבוצה שמתאימה לך, אבל יש לא מעט שחקנים ששיחקו איתו בצ'לסי שהם בגילי והושאלו כבר ל-15 או 16 קבוצות. כשאתה מגיע למועדון גדול בגיל מוקדם זה הגיוני שתושאל עד שתקבל את ההזדמנות, אם בכלל, בקבוצה כמו צ'לסי. בישראל זה אולי מוזר אבל באירופה רואים דברים כאלה".
על הכישרון שלך אין עוררין, אבל עד עכשיו נכשלת בלתקוע יתד בקבוצה אירופאית מכובדת
"זה קשור גם למזל. בהולנד, לדוגמא, שיחקתי טוב וכשעברתי לספרד שיחקתי פחות והפציעות מנעו ממני להתקדם. בצרפת שיחקתי 24 משחקים ולצערי ירדנו ליגה, זו ליגה קשה מאוד. הרצון שלי היה ונשאר להישאר בקבוצה אחת הרבה זמן ולהציג את היכולת שלי".
לא מעט מזלזלים בך. אומרים שלעבור 11 קבוצות בגיל 25 זה בעייתי
"מסכים שזה לא מצב רגיל וכולם שואלים למה ולמה. מצד שני, כמו שאמרתי, יש הרבה שחקנים שעברו יותר ממני ולא עושים מזה סיפור במדינות שלהם. אני מסתכל קדימה ומקווה שאמצא את המקום שלי".
למה ווילם 2 זו הקבוצה הכי נכונה בשבילך? הפרשנים בהולנד טוענים שתילחמו על הירידה
"עשיתי את השיקול המקצועי שלי והמטרה היא רק לשחק. המאמן מכיר אותי ורצה אותי מאוד, וזה גרם לי לרצות להגיע. אני לא נביא וברור שיש מצב שנילחם בתחתית, אבל זה לא מה שהניע אותי. יש קבוצה טובה, התקפית ואני יכול לבוא פה לידי ביטוי".
אם היו אומרים לך לפני כמה שנים שאתה תשחק בגיל 25 במדי עולה החדשה לליגה ההולנדית, היית מאוכזב?
"כשהייתי בצ'לסי הייתי באופוריה. אבל אם בגיל 15 אם היית אומר לי שאשחק בגיל 25 בהולנד, אחרי 8 שנים בחו"ל, הייתי קונה את זה מיד. הולנד זו לא סתם ליגה, אין מה לזלזל בה".
מה אתה עונה לפרשנים שאומרים שאתה לא בנוי לליגות הבכירות?
"לכל אחד תמיד מה להגיד, ולא רק עליי. אני הולך בדרך שלי ורוצה להמשיך באירופה. ברגע שארגיש שמיציתי, את עצמי אז אני אדע לחזור".
יכול להיות שאתה מפחד לחזור לארץ?
"לא. הרי באתי להפועל ת"א, עשיתי עונה טובה וחזרתי לאירופה. מה שטוב לי כרגע זה להיות פה אבל אם הייתי חושב אחרת, שמה שטוב לי זה לחזור לארץ, אז הייתי חוזר".
ג'ורדי קרויף או יעקב שחר דיברו איתך?
"לא באופן אישי".
אלי גוטמן ממשיך לתת בך אמון, עד כמה זה מחזק אותך?
"מאוד. הוא מכיר את היכולות שלי והיו גם פעמים שלא הזמין אותי בצדק כי לא שיחקתי. גוטמן דיבר איתי לא מעט, אמר לי שראה את המשחקים וידעתי שאם אמשיך ככה אוזמן. דווקא היום, במצב של המדינה, יותר כיף לקבל זימון לנבחרת, לעמוד בגאון, לשיר את ההמנון ולייצג את המדינה. אני מקווה להיות מוזמן גם מול בלגיה".
בינתיים הבלגים מסרבים להגיע לטדי בשל המצב הביטחוני, כמה זה יקשה עלינו עוד יותר לשחק בקפריסין למשל?
"חשוב לנו מאוד לשחק בארץ. מעבר לעובדה שאופ"א חייבת לשמור על עיקרון הספורטיביות, כל שחקן רוצה לשחק משחק בינלאומי במדינה שלו ומול הקהל שלו, בטח בטדי. אז נכון שלא תמיד הבית עבד לטובתנו, אבל אם יועבר המשחק הוא יחסר לנו".
מה הסיכויים להעפיל ליורו?
"על הנייר הסיכוי גבוה יותר כי גם מקום שלישי בתמונה, אבל בקמפיינים הקודמים דיברנו יותר מדי, אז עדיף לדבר פחות בתקשורת ולעבוד קשה על המגרש".
עם יד על הלב, אתה מרגיש פספוס עד עכשיו בקריירה שלך?
"לא. יכול להיות שהייתי במצב טוב יותר בקריירה ויכול להיות שלהפך. אני מאוד שמח על הקריירה שלי. מרגיש פספוס רק בגלל דקות המשחק, כי חשבתי שאקבל יותר בקבוצות הגדולות בהן שיחקתי. אני לא בן 30 ומעלה אלא רק בן 25, אז אני אמשיך ליהנות. יש לי עוד הרבה מה להגשים".
