אחת הנבחרות המלהיבות ביותר שיעלו על כרי הדשא של אצטדיוני דרום אפריקה בעוד כחודשיים היא ניגריה. הנשרים נעדרו ממשחקי המונדיאל האחרון בגרמניה אחרי הדחה כואבת במוקדמות, וגם הכישלון באליפות אפריקה האחרונה לא עשה לה טוב.
לא הכישרון הוא שחסר לסופר איגלס. עמדת המאמן, שם הייתה בעיה. שאיבו אמודו היה נגוע בפוליטיקות מקומיות, מה שהשתקף בזימונים שלו לנבחרת. אז כעת, נראה שבניגריה עשו את השינוי הדרוש בעמדת המאמן כשמינו את לארס לאגרבק, שהוביל את נבחרת שבדיה ביורו ובמונדיאל האחרונים.
בנבחרת הירוקה יש את הייצוג הרב ביותר לקבוצות ליגת העל מבין כל נבחרות המונדיאל, עם לא פחות משלושה שוערים - וינסנט אניימה מהפועל ת"א, דלה איינוגבה מבני יהודה, ואוסטין אג'ידה מהפועל פ"ת. אליהם ניתן להוסיף את יעקובו אייגביני חלוצה של אברטון, שבדרך לצמרת העולמית עבר במכבי חיפה.
השינוי בעמדת המאמן, כמו גם העובדה שהגביע העולמי ייערך לראשונה קרוב לבית, ביבשת השחורה, מגבירים את התקוות של מיליוני ניגרים שעכשיו אפשר יהיה לעשות את זה ואפילו לזכות בגביע הנכסף.
למה תצליח:
ניגריה היא נבחרת משופעת בכוכבים, די אם נראה את רשימת החלוצים שלה שכוללת כוכבים כמו יעקובו, קאנו, אוטאקה, אודמווינגי, מרטינס ואובאסי, כדי להתקנא במאמן לאגרבק ובאופציות העומדות לרשותו. עם שחקנים כמו טאייוו ממארסיי וג'וזף יובו מאברטון, נראה שגם בחלק ההגנתי אין לניגרים במה להתבייש .
יחד עם הכישרון הגולמי של הנשרים, ניתן למנות גורמים נוספים להצלחתם האפשרית, כגון מזג האוויר האפרקאי שאליו הם מורגלים, רצונם העז להיות הנבחרת האפריקאית הראשונה שזוכה בגביע העולמי, ואת ההגרלה הקלה יחסית שקיבלו הניגרים, שבהחלט יכולים לעלות מהבית שבו מתמודדות ארגנטינה, יוון ודרום קוריאה. משם, השמיים הם הגבול עבורם.
נתון פיקנטי מעניין הוא, שבמונדיאל 1994 שהתקיים בארה"ב שיחקה ניגריה בבית דומה, עם בולגריה במקום דרום קוריאה. אז סיימה ניגריה את שלב הבתים במקום הראשון עם תצוגות כדורגל מרשימות מול יוון ובולגריה, אך נעצרה כבר בשלב שמינית הגמר עם שער מאוחר, עמוק בתוך ההארכה, של רוברטו באג'יו ואיטליה, שהמשיכו משם עד לגמר.
למה לא תצליח:
אם כוכבי הנבחרת הירוקה לא יהיו מרוכזים בהצלחת הנבחרת אלא בהצלחתם האישית ובניסיון לקבל חוזים טובים יותר לעונה הבאה - וזה לא דבר מופרך מבחינתם - הרי שגם לאגרבק לא יוכל לסייע להם לשנות את המסורת של חוסר הצלחה להגיע לשלבים הגבוהים במונדיאל.
גם ההתבססות היתרה על ג'ון אובי מיקל מסתמנת כבעייתית, בעיקר משום שקשר צ'לסי טרם הוכיח את עצמו כמי שיכול לסחוף את קבוצת הכוכבים הזו על גבו. אם לאגרבק רוצה להגיע רחוק, מן הראוי שישים את המושכות בידיו של מישהו אחר ויוריד מעט מתשומת הלב הניתנת לאובי מיקל. מעבר לכך, לאגרבק צריך לקוות שלא לפגוש את נבחרת צרפת מהבית המקביל בשמינית הגמר, שכן זה יכול להיות סוף הסיפור של הניגרים.
שחקן המפתח:
בין כל הכוכבים שמסוגלים לפרוץ במונדיאל הקרוב , ובין כל הכוכבים שכבר פרצו, קשה לבחור את שחקן המפתח של הנשרים. אך אם אנו רוצים לשים את האצבע על שחקן אחד שיכולתו האישית יכולה לשנות את משחקה של ניגריה, אז שחקן המפתח הוא דווקא שם לא צפוי: פיטר אודמיווינגי. ואולם, הרוסי-ניגרי המככב בלוקומוטיב מוסקבה, ששילמה תמורתו לא פחות מ-14 מיליון דולר לליל, הוא הוא השחקן שנמצא כעת בכושר הטוב ביותר בין שחקני הסגל.
אודמיווינגי הוכיח את יכולתו הטובה כבר באולימפיאדת בייג'ין, שם הפסידה ניגריה במשחק הגמר, ללא אחרת מאשר ארגנטינה, וגם באליפות אפריקה האחרונה באנגולה, שם היה בין היחידים שבלטו בנבחרת שהגיעה עם יומרות רציניות לזכיה אך איכזבה עם הפסד כבר במשחק הפתיחה למצרים והפסד נוסף לגאנה בחצי הגמר.
התחזית:
יסלחו לי אוהדי ארגנטינה, אך התחזית שלי היא שניגריה תסיים בראש הבית הזה כשהתכולים–לבנים יסתפקו במקום השני. בשמינית הגמר יעברו הנשרים את מכסיקו בקרב שיוכרע בהארכה, אך למרבה הצער יסיימו את דרכם מול המכונה המשומנת של גרמניה בשלב רבע הגמר.
