האמת היא שלא ציפינו, דווקא בגמר ליגת האלופות, לראות משחק גדול. הרי שתי הקבוצות באות לחוצות, עם מטען של עונה שלמה ועייפות מצטברת של קרוב ל-70 משחקים מאחוריהן, אבל אין ספק שהמשחק הזה באמת סיפק את הסחורה. הדברים אמורים במיוחד לגבי ברצלונה.
בארסה הוכיחה בפעם המי יודע כמה שהיא הקבוצה הכי טובה בעולם. הנעת הכדור של הקבוצה של גווארדיולה היא באמת משהו יוצא דופן. הבעיה: אם היא עושה זאת 30 מטרים מהשער של יונייטד, זה לא תמיד מועיל. עד שמגיע מסי.
המחצית השנייה של בארסה היא ללא ספק תצוגת התכלית הטובה ביותר של קבוצת כדורגל בעשור האחרון. תצוגה שבה הקבוצה היריבה לא רק שלא עברה את החצי, היא פשוט לא יצאה את גבול ה-30 מטרים מהשער שלה, וגם אם בארסה איבדה כדור, היא דאגה לאסוף אותו אחרי פחות מ-10 שניות.
בעבר אמרו על מסי שהוא לא מגיע למשחקים גדולים. אמרו שהוא יכול להבקיע בשלב הבתים, בשמינית הגמר, אבל לא במעמדים החשובים. אז אמרו. מעבר לצמד שלו בחצי הגמר מול ריאל מדריד, היום הוא שם את החותמת לזכייה נוספת בכדור הזהב בסוף השנה עם שער ענק בזמן הכי נכון.
כעת, השאלה הגדולה היא מה יחליט גווארדיולה בנוגע לעתידו. בגיל 40 זכה המאמן הקטאלוני בכל תואר אפשרי, כשהוא רק שלוש שנים בתפקיד. הייתי ממליץ לו להישאר עוד כמה שנים בתפקיד כדי לאיים על ההגמוניה של ריאל מדריד כמי שמחזיקה בכמות התארים האירופיים הגדולה ביותר. עם הסגל הזה הוא בהחלט מסוגל לעשות זאת.
אם ערן זהבי הוא הווינר הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי, הרי שפדרו הוא אחד משחקני הקלאץ' הגדולים של הכדורגל העולמי. בעונה שעברה כבש פדרו בכל אחד מהמפעלים שבהם השתתפה בארסה. גם במעמד הגדול בעולם הוא לא התרגש, ושלח את הכדור לפינה של ואן דר סאר.
אלכס פרגוסון הוא המאמן הגדול ביותר בהיסטוריה של יונייטד וללא ספק אחד הגדולים אי פעם, אבל גם הוא יודע שבארסה הייתה פשוט גדולה מדי על החבורה המוכשרת שלו. בטח כשמדובר בחבורת ה-MVP, מסי, וייה ופדרו.
גווארדיולה אמר לפני המשחק שהוא רוצה שיתייחסו לקבוצה שלו כאחת הטובות אי פעם. אחרי ההצגה על הבמה המרכזית במשחק הכי גדול בעולם, אין ספק שהיחס יהיה ראוי, לקבוצה הכי גדולה בכל הזמנים.
הכתוב הינו טור דעה