בימיו במילאן שיחק השבדי עם הבלם אוגוצ'י אונייוו, זה מה שנכתב באוטוביוגרפיה: "היו לי בעיות איתו. הוא היה אמריקאי בגודל של בית. הוא הזכיר לי מתאגרף, אבל לא יכול היה להתמודד איתי. הוא האשים אותי שליכלכתי עליו, אבל הכחשתי את זה. הוא המשיך לטעון. אחרי כך הוא השתיק אותי עם האצבע שלו. מיד ראיתי אדום בעיניים, אבל לא אמרתי כלום".
"בפעם הבאה שהוא קיבל את הכדור באימון כבר ביצעתי עליו את התאקל הכי גרוע שיש עם שתי הרגליים קדימה", גילה זלאטן, "הוא ראה אותי והתחמק. המחשבה הראשונה היתה 'חרא, פיספסתי'. כשהתחלתי לללכת משם הרגשתי חבטה בכתף. נגחתי בו בתגובה והתחלנו בקרב. רציני לקרוע אחד את השני. זה נראה כמו קרב לחיים ולמוות עם אגרופים וברכיות".
לאחר מכן זלאטן גם סיפר על עימות על רפאל ואן דר וארט, אז חברו באייאקס, שטען כי השבדי פצע אותו בכוונה. "הוא לא היה מוכן לסגת מההאשמות. האווירה באייאקס נעשתה מתוחה יותר ויותר. ישבנו לארוחת צהריים ושוב הוא האשים אותי. שוב ראיתי אדום ואמרתי לו: 'לא עשיתי את זה בכוונה. תפסיק עם השקרים. אם תאשים אותי עוד פעם אחת, אשבור לך את שתי הרגליים, ואז זה יהיה בכוונה".
